תזמון

[א ר נ בת]

אה וגם שאלה לקויין...

קראתי חלק מסיפורך, (אם אני לא מתבלבלת), נישמע לי שעברה עלייך ילדות לא נסבלת, וזה רק בלשון עדינה, קודם כל- כל הכבוד ששרדת אותה.. ובמבט חטוף, מעריכה את דרכך... שאלתי היא, האם יכול להיות שאינך אוהבת ילדים כי הם מזכירים לך את ההחמצה, את העוול, שנגרם לך? כלומר מן רגש שקרוב לקנאה...או תיסכול. כך או כך בהצלחה בהמשך.

 

[QueenOfMagic]

אצלי זה קצת יותר מתוסבך

אני לא חושבת שאני מקנאה בילדים כי דיי כואב לי אם אני שומעת שיש ילדים שהם חווים התעללות. ולמעשה אני שמחה שיש ילדים שיש להם בית טוב ואהבה. אני לא ממש שונאת ילדים, זה לא שאני בעד השמדה המונית שלהם. לא אכפת לי שיש ילדים רק שלא יסתובבו לידי...ילדים למעשה גורמים לפתיל הקצר שלי להישרף מהר. לא מסוגלת להסתכל על תינוקות כי הם מגעילים אותי...ולא כי הם רעשנים או משהו..הם מסמלים אצלי משהו שהוא לא נקי.. ותודה...אני דווקא מרגישה דיי מנצחת בחיי...למרות שהכאב תמיד יהיה שם..

 

[inbal76]

תראי

אם יש גבר שהסיבה היחידה לאי רצונו להוליד היא שאינו רוצה להעביר את המטען הגנטי שלו הלאה, ואין לו בעיה עם זה *שאת* תביאי אדם לעולם, ואין לו גם בעיה לגדל ולהיות אב לא-ביולוגי ילד - אז בעקרון הוא יכול להסכים לזה שאת תלכי לבנק הזרע ותהרי ותלדי. (אם את מתכוונת להרות מגבר שידוע לכם מי הוא - אז זה כבר עניין בעל השלכות על הזוגיות שלכם, ולא נראה לי ששום גבר היה מסכים לזה. לאופציה של בנק זרע יש סיכוי שהוא היה יכול להשלים עם זה, אבל גם כן לא בהכרח, זה עניין רגשי אינדיווידואלי, ולא קשור לאידיאולוגיה ולענייננו). אבל נראה לי שברוב המקרים אי הרצון נובע מדברים שמעבר לבעיה של העברת הגנים האישיים.

 

[אמיר אבוטבול]

סיבות אידיאולוגיות הן רוב המשקל שלי

אני כן מפנטז על אימוץ, אבל לא אימוץ תינוק, אלא של ילדים גדולים, 5-15, ילדים ממשפחות הרוסות, שצריכים אהבה. כפי שכבר נכתב פה בפורום, יש כבר מספיק ילדים, לא צריך עוד...

 

[Aisha]

לדעתי בשלבי ההתחלה של הקשר

צריך לשים את הקלפים על השולחן. ככה ששני הצדדים יודעים היכן הם עומדים בנושא חשוב כמו זה.

 

[QueenOfMagic]

../images/Emo45.gif

 

[Aisha]

לדעתי לגלות שאחד מהבן זוג

רוצה ילדים והשני לא אחרי שנים ביחד או אפילו אחרי הנישואין זה אחזרי ולא הוגן . זה דבר שחייבים לדבר אליו בשלבי ההתחלה של הקשר.