תחושותיי האישיות בעקבות ההתקף!

[מישהי שאיכפת לה]

אסטלינה!

תודה על כל המחמאות, זה פשוט נוגע ללב מה שכתבת! אני כותבת את התגובה הזו אלייך, ואני פשוט מתרגשת, כי בחיים לא פנו אליי בצורה מרגשת כזו. חכי לאי-מייל, ליאת.

 

[בן משפחה]

היי ליאת

ניתן בהחלט להבין את התחושות הקשות אחרי התקפי הפירכוסים החוזרים וזה בהחלט טיבעי שתרגישי ככה. חשבת שאת מאחורי זה והנה זה שוב חוזר ותחושת הביטחון שלך שוב בסכנה. את מרגישה סכנה ברמה הקיומית וזה בהחלט יוצר פחדים אמיתיים ומובנים. נתת לי לחשוב גם על זה שהאנשים הסובבים את הפגוע, בלהט הדברים, מזניחים את הפן הריגשי של הפגוע ואת התחושות שלו, ועסוקים הרבה יותר בבעיות הקיומיות והבעיות הרפואיות. אני אישית חושב שללכת לפסיכולוג שידע להקשיב לך ורק לך יכול להיות רעיון טוב. מצד שני, דווקא ההתמקדות בצד הרפואי על ידי התיעצות עם מומחה יכול אולי להוריד את הסכנה עצמה ולעזור לך לחוש יותר בטוחה. שתרגישי טוב כמה שיותר מהר

 

[מישהי שאיכפת לה]

ל"בן משפחה"!

תודה על תגובתך המרגשת! זה נכון שהפחדים שבאים בעקבות ההתקף טבעיים לחלוטין. זה נכון גם שבגלל הלחץ שיוצר ההתקף יש תחושה שמזניחים את הצד הנפשי, אבל אני החלטתי שהגיע הזמן לטפל גם בנושא זה, כי הוא חשוב לא פחות מהצד הפיזי של ההתקף, כמו שאומר הפתגם הידוע:"לכל מטבע יש שני צדדים", לא? תודה שוב על הכל, ליאת.

 

[@יעל@]

לליאת:

היי אני יעל ואני גם כן סובלת מ CP ביד וברגל.. ולפני כשנתיים היה לי התקף אפילפסיה אחרי 18 שנים שלא סבלתי מזה כשהייתי קטנה היו לי התקפים בעיקבות מחלה (לא אפילפסיה...) בעיקבות ההתקף הזה התחלתי לפתח פחדים של "אם אני אקבל עוד אחד" ובללות פחדתי לשון לבד... הלכתי לטיפול שניקרא טיפול בצבעים שטיפול זה אמור להעביר למטופל את הפחדים שלו בעזרת ציורים... (לא להאמין איזה יצירות הייתי עושה שם למרות שאני בכלל לא יודעת לצייר...) הטיפול הזה באמת עזר לי.... מאוד. היום כבר שנתיים אחריי אני מרגישה הרבה יותר טוב אני מקווה שתמצאי את האדם הנכון לספר לו על הכל ושיעזור לך להתמודד עם זה. אצלי הבעייה היא שבגלל ה CP אני לא ממש הייתי אהודה על חברי לכיתה והבי"ס וכל הזמן הייתי כזה לבד ובצד ואם כבר היו לי חברות הרגשתי שהן כל הזמן מנצלות אותי בכל איזושהיא צורה.... הלכתי לפסיכולוגים והאמת? כמה שהן ניסו לעזור הן לא ממש עזרו.... אז אני חושבת שאנחנו דומות באיזושהיא צורה כי גם אני אני מרגישה מתוסכלת מכך שלמשל אני לא יוצאת בערבי שישי וכאלה ואני כל הזמן בבית... ואפילו לחברות שלי לא סיפרתי שהיה לי התקף... אני כל הזמן חושבת שאם רק יום אחד הייתי מדברת איתם ופתאום מקבלת התקף (לי היו התקפים שהם רק בשינה - הרופא אמר לי שאין סיכוי שאני אקבל התקף כשאני ערה) ואז אני אתעורר והם יסתכלו עליי במבט כזה של .... לא יודעת איך להגיד.

 

[estelina]

הי יעל!

אני מקווה שבנוסף לטיפול בצבעים, את גם מטופלת עם תרופות כפי שכתבתי לליאת, ניתן להתגבר על ההתקפים ולהתמודד עם הנכות טוב יותר. אני באותה סירה שלך ושל ליאת אולי קצת יותר מבוגרת ממכם ולכן אני יכולה *לדעת* מה עובר עליכן, ולא רק לתאר, כי פשוט הייתי שם. יעל! אין שום סיבה בעולם שתהיי לבד או שתרגישי מנוצלת... קדימה! תנסי להתמודד עם הנכות בדרכים שונות. המטרה היא לשפר את הדימוי העצמי והביטחון העצמי....ואחר כך תאמיני לי הכל יבוא. במיטב! אסטלינה

 

[שיריתה המקורית]

ליאת עוד משהו

האם עשית פעם בדיקת EEG. כי בבדיקה כזו אפשר לראות פעילות אפילפטית ויכול להיות שזה יעזור להתרכז בטיפול - אני מבינה שאת אומרת שאת לא סובלת מאפילפסיה אבל ישנם אנשים עם פעילות אפילפטית במוח שלא באה לידי ביטוי במשך שנים, ובאיזשהו שלב כנראה שיש איזושהי התפרצות. ושוב, אני מרגישה צורך לחזור ולומר שאני ממש לא מבינה גדולה, אלא זה מעט הידע האישי שיש לי. והכי הכי חשוב: תרגישי טוב, ושיהיה לך סופשבוע רגוע.

 

[estelina]

תדייקי חמודה!

אין פעילות אפליפטית במוח וEEG לא בודק פעילות אפליפטית. יש פעילות חשמלית במוח, והEEG בודק את הפעילות החשמלית במוח על ידי בדיקת הגלים במוח התקף אפליפטי- פעילות חשמלית לא תקינה של המוח המתפשטת לכל הגוף. התקף זה הוא מעין "קצר חשמלי" במוח הנגרם כתוצאה מהמתח שנוצר בין האיזור הפגוע C.P לבין האיזורים הלא פגועים. היות שבמקרה של C.P הפגיעה הינה אורגנית- לא תורשתית.גנטית כך שמחלת הנפילה נקראת " דמויי אפלפסיה " ולא "אפלפסיה טהורה" הדבר הטוב שבכל הסיפור הזה, שבזכות הפגיעה האורגנית, לרוב יש מוקד אפלפטי אחד שבזכות כדורים נכונים ניתן לחסל את ההתקפים לצמיתות ואפילו תתפלאי, במקרים מסוימים גם לרפא את המחלה. המקרה של "אפלפסיה טהורה" מורכב יותר, היות שאין מוקד אפליפטי אחד במוח אלא קיימים מספר מוקדים שקשה לזהות אותם ולכן טיפול תרופתי יכול לצמצם מה את הבעיה, אבל לא לפתור אותה לצמיתות. במקרה של ליאת, אני בטוחה שניתן לחסל- פשוט לחסל את ההתקפים בזכות טיפול תרופתי, ידידותי אסטלינה(ידע זה בדוק- מתוך נסיון)

 

[מישהי שאיכפת לה]

אסטלינה!

תודה שהארת את עינינו בנושא בדיקת ה-EPP, כמו ששיריתה כותבת, היא רק אורחת בפורום, ואין לה שמץ של מושג בכל הנוגע ל-C.P., וזה בסדר, שיריתה כתבה את מה שהיא יודעת, ואת, אסטלינה יקרה, כותבת את מה שאת יודעת, ולפי מה שאני קוראת זה הרבה מאוד, ושוב, תודה על הכל, ליאת.

 

[שיריתה המקורית]

אסטלינה, תודה על התיקון

אני פשוט כותבת את מה שאני עברתי עם הבת שלי. הידע הרפואי שלי הוא 0 ומכאן באות הטעויות. בכל מקרה רציתי להאיר את תשומת ליבה של ליאת לבדיקה הזו.

 

[מישהי שאיכפת לה]

שיריתה המקורית!

זה בסדר גמור שאת משתפת אותנו. בהחלט הארת את עיניי בנוגע לבדיקה, וסליחה על האיחור בתשובה, רק עכשיו שמתי לב להודעתך, זה לא יקרה שוב, מתנצלת מכל הלב, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

לשיריתה!

אני לא מכירה את בדיקת ה-EPP, תתפלאי, אבל למדתי עליה רק כעת מהגולשים שהגיבו. אני אברר את הנושא, ובמקרה שזה נחוץ, אבקש מהרופאה האישית שלי, שתפנה אותי לביצוע בדיקה חשובה זו. בכל מקרה, תודה מכל הלב על האינפורמציה החשובה, המשיכי לתרום לפורום! ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

לאסטלינה!

תודה על תגובתך! את מדהימה, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

יעל יקרה!

קודם כל, ברוכה הבאה לפורום שלנו, את מוזמנת להישאר כאן, ולהשתתף בדיונים. הסיפור שלך פשוט נוגע ללב. גם לי פתאום נדמה שאנחנו פחות או יותר באותו מצב. חבל שהגעת למצב של כמעט בידוד חברתי, זה בשום אופן לא צריך להיות כך, ההיפך הוא הנכון. יעל יקרה! אני יודעת שאת במצב קשה, אבל אני קוראת לך לצאת מהבית למרות הכל, ולנצח את המגבלה, אם תצאי מהבית, אני בטוחה שתרגישי טוב יותר. אשמח לעמוד לרשותך גם באי-מייל, אם תשלחי לי מסר אישי, תקבלי את כתובת האי-מייל, תהיי חזקה, חמודה, את חייבת להוכיח לעצמך שאת יכולה לנצח את המגבלה. ליאת.

 

[tipid]

ליאתי אסור לאבד את הצפון!../images/Emo41.gif

תמיד תבטחי בעצמך ובחצי הכוס המלאה של החיים . כי אם אין אני לי מי לי1 איתך תמיד בכל עת והרבה בריאות והצלחה באשר תפני!

 

[מישהי שאיכפת לה]

לתמר!

תודה על המילים החמות! ליאת.