תחושת רעב אחרי ניתוח

[di1008]

תחושת רעב אחרי ניתוח

עוד משהו שהדיאטנית בפגישה שלפני הניתוח אמרה לי זה שלא כולם מאבדים תחושת רעב. ויש כאלו שנשארים עם תחושת רעב שלא תסופק בגלל גודל הקיבה החדש.
מישהו חווה זאת? או שמע על כך?
זה גורם לי לתהות עם עליי לעבור את הניתוח בכל זאת..

 

[ליבי3617]

כמה חבל על ההפחדות

רגע לפני החג אני אענה בקצרה.
תראי, זה שתחושת הרעב לא תמיד עוברת אחרי הניתוח יכול להיות נכון - אבל היא מסופקת אחרי כמות קטנה של אוכל.
כלומר פיזית תהיי שבעה.
פסיכולוגית יש מצב שתרצי עוד או יותר נכון תרצי בעיניים.
ברמה הזו כדאי ורצוי לעבוד על הרובד הנפשי כדי שישים את האוכל איפה שהוא צריך להיות. "אוכל".

זה תהליך לחיים שנותן לך הגבלה פיזית.
מעבר לזה, נשנושים, תאווה למתוקים וכל השאר - בידיים שלך.
בלי הניתוח יהיה מאד קשה לעמוד בדיאטה ברמה הכמותית... אחרי הניתוח תאכלי קצת, תרזי. ומתוך הרוגע של השובע הפיזי יהיה לך זמן לעבוד על הנפשי.

 

[vo5]

בואי אני אספר לך משהו

כשהייתי שמן, הדבר האחרון שמנע ממני לאכול זה תחושת הרעב.
גם כשלא הייתי רעב הייתי אוכל.
אחרי הניתוח יש תחושה של פחות רעב, אבל ההתמודדות היא יותר נפשית.
אבל כמו שליבי רשמה לך , אחרי ביס ,שתיים כבר לא תרצי לאכול כי את תהי מפוצצת בכול מקרה.
עם הזמן תלמידי לאכול נכון וכמיות קטנות, ותתרגלי לאורח חיים חדש.
אני יכול להגיד לך שאני אחרי שנתיים ושלושה חודשים מהניתוח,אני אוכל כבר כמויות יחסית גדולות, אבל אוכל נכון
ארוחות מסודרות וכן, גם מרשה לעצמי לאכול לפעמים דברים "אסורים" עוגות, וכ"ו....

 

[גלית 1967]

למה לחשוב שלילי?

ומי זו הדיאטנית הזו?
ומסכימה עם מה שכתבו לך לפני

 

[אופירA]

היא עברה ניתוח?

איך ידעתי שלא?

חייבת לומר לך - אף מנותח בשום סוג של ניתוח בריאטרי, לא דיווח על בעיה של רעב מציק, כאשר הוא לא יכול לאכול בגלל גודל הקיבה...
הדיווחים היחידים בנוגע לרעב מציק היו של מנותחים בשבוע הראשון של הנוזלים. חלק מהם באמת רעבים, כי הם לא אוכלים, רק שותים. אז יש עצות לעזור לזה, וזה חולף אחרי שבוע.
גם בטבעת סיפרו בעלי מקצוע שרוב המנותחים לא מאבדים את תחושת הרעב. שטויות - עוד לא שמעתי על מנותח טבעת שדיווח שהוא רעב כי הוא לא יכול לאכול...

כן יש מצבים שאדם רוצה לאכול עוד אבל לא יכול (בבחינת "בא לו". לא שהוא רעב, הוא לא רעב, הוא מרגיש שהקיבה שלו מפוצצת, אבל "בא לו"). הוא יודע שאם הוא ידחוף עוד, יכאב לו, והוא מוותר. יש לו מוטיבציה גבוהה לוותר.
ואז ירד לו החשק לאכול, ואז הוא מרגיש שהוא לא רעב, כי הקיבה שלו מפוצצת.
הוא יהיה רעב עוד כמה שעות, כי אז הגיע באמת הזמן לאכול!

יתכן שיהיה מצב שברבות השנים תהיי רעבה כי יכולת האכילה תגדל. אבל זה לא מצב שאת לא יכולה לאכול. את כן יכולה לאכול בכמות שתשביע את הרעב...

אגב, מנותחי טבעת שסוגרים את הטבעת חזק ולא יכולים לאכול כלום (מה שאסור, כמובן, אבל משום מה אנשים עושים זאת) - לא מרגישים רעב כלל. הם מרגישים חולשה, יובש, אולי כאבים, בחילות, זיפת נורא בנשמה וכד', אבל רעב - לא!

בכל הניתוחים: כגודל הקיבה ויכולת האכילה כן גודל הרעב - לאחר שאוכלים מה שאפשר.