דווקא הדוגמה שלך מחזקת את הטענה שלי. אוטיסטים אכן ידועים כאנשים חכמים ואינטלגנטים במיוחד וחלקם אף יוגדרו כגאונים. המחסור באינטלגנציה הרגשית שלהם לא פוגע ביכולת שלהם לפתור בעיה מתמטית מסובכת או לזכור כמויות עצומות של מידע בעל פה.
נוכל לעומת זאת יהיה בדרך כלל בעל אינטלגנציה רגשית גבוהה, משהו שאישית לא הייתי מגדיר "חכם" ואף לא "אינטלגנט". אני כופר במושג הזה של "אינטלגנציה רגשית" בעיניי זה כמו לטעון שמסי הוא בעל אינטלגנציית כדורגל.
אבל אני באמת לא פסיכולוג ולא מתיימר להבין בתחום אז כנראה שדעתך היא היותר מקובלת. שיהיה.
תקראי בוויקיפדיה בהגדרה של אינטלגנציה רגשית:
המונח ״אינטליגנציה רגשית״ הוצג לראשונה בשנת 1964. במאה ה-20, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג "האינטליגנציה החברתית" אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים.
לפי הגדרה זו, נראה שאינטלגנציה רגשית היא משהו ניו אייג'י. בעיניים שלי ושל אחרים, חכמה נמדדת ביכולות קוגניטיביות.
נוכל לעומת זאת יהיה בדרך כלל בעל אינטלגנציה רגשית גבוהה, משהו שאישית לא הייתי מגדיר "חכם" ואף לא "אינטלגנט". אני כופר במושג הזה של "אינטלגנציה רגשית" בעיניי זה כמו לטעון שמסי הוא בעל אינטלגנציית כדורגל.
אבל אני באמת לא פסיכולוג ולא מתיימר להבין בתחום אז כנראה שדעתך היא היותר מקובלת. שיהיה.
תקראי בוויקיפדיה בהגדרה של אינטלגנציה רגשית:
המונח ״אינטליגנציה רגשית״ הוצג לראשונה בשנת 1964. במאה ה-20, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג "האינטליגנציה החברתית" אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים.
לפי הגדרה זו, נראה שאינטלגנציה רגשית היא משהו ניו אייג'י. בעיניים שלי ושל אחרים, חכמה נמדדת ביכולות קוגניטיביות.