קו רכבת ישיר ירושלים ב"ש
לפני זמן מה פרסמתי בפורום את ההודעה הארוכה המובאת כאן לגבי הנחיצות בקו ישיר בין ירושלים לב"ש (בניגוד לברירת המחדל המועדפת כנראה ע"י רכבת ישראל של החלפת רכבת בלוד או רמלה). לאור ההערות האחרונות של חן ודביר ובפרט האזכור לשלוחה ישנה שסיפקה את הקישור הדרוש. אודה על התיחסויות עניניות לדברי. נראה לי שהנתיב האופטימלי הוא במקביל (קצת מדרום) לכביש מספר 3. תודה, יובל ****************** בניגוד לחברים מכובדים בפורום זה, דעתי היא שקו רכבת בין ירושלים וב"ש נחוץ ואף כדאי מהסיבות הבאות: א. גודלן של שתי הערים - אלו בעצם המרכזים המטרופוליטנים השני והרביעי במדינת ישראל מבחינת גדלם. שתיהן ערי אוניברסיטה ונמצאים בהם מוסדות שלטוניים רבים. נראה לי שיהיה ביקוש לא מבוטל לקו כזה אם יהיה יעיל. סביר שמספר הבאר שבעים שצריכים להגיע לירושלים עולה בהרבה על מספר אלו שצריכים להגיע לאשקלון (את הקו הזה דווקא כן מתכננים). ב. אין היום דרך נוחה בין שתי הערים - הנתיב ההיסטורי (כביש 60 דרך חברון) אינו בא בחשבון ואפילו באוטו פרטי הדרך הרצופה רמזורים וצמתים, חלקה בכבישים צרים והררים, לוקחת כמדומני שעה וחצי (גם דרך צומת נחשון וגם דרך עמק האלה). זאת מבלי לקחת בחשבון את העומס בבוקר בכניסה לירושלים. אפילו אם אי שם בעתיד יסלל הקטע הדרומי של חוצה ישראל תהיה בכך רק הקלה חלקית. ג. נוצרת הזדמנות מצוינת לרכבת למצב את עצמה כאמצעי התחבורה המועדף בנתיב חשוב זה. אם בעתיד יוצע כביש גראנדיוזי ירושלים - ב"ש (עתיר מנהרות וסיבוכים נופיים עקב הטופוגרפיה הקשה) אפשר יהיה להצביע כי הרכבת כבר נותנת פתרון אופטימלי או להשקיע סכום פחות בהשבחת הפתרון הרכבתי (מבחינת תוואי או ציוד). ד. והרי בסך הכל מה צריך? - קטע מקשר באורך קילומטרים ספורים (ולא בפרוייקט אדירים נוסח מסילה לקרית שמונה, למשל). ה. בין הנימוקים כבדי המשקל בעד חידוש השימוש בקו בית שמש - ירושלים בנפרד מהקו החדש המוצע דרך נתב"ג ושער הגיא היו שהוא יאפשר חיבור מסילתי של ירושלים לדרום ויוכל לשמש גם כקו מטענים. אם כבר משקיעים מאות מיליונים בהחייאת הקו הישן על מגבלותיו הידועות, יהיה זה לא רציונלי להמנע מלהשתמש בו להובלת נוסעים ומטענים מהדרום. ו. כגוף ציבורי רכבת ישראל צריכה לשרת יעדים לאומיים כגון קרוב הפריפריה למוקדי התעסוקה במרכז הארץ. אין עליה להסתפק בכך שאחוז מסוים מנוסעי האוטובוסים יעבור להשתמש ברכבת. כאשר תושלם הכפלת וישור קן לוד- ב"ש יהיה בכך מהפך אמיתי - תהיה אפשרות ריאלית להתגורר בנגב או בקרית גת וליסוע יום יום לעבודה במרכז הארץ. אותו דבר תקף גם לצלע ירושלים - ב"ש: לשתי הערים דרוש גיוון וחיזוק מבחינה כלכלית ותעסוקתית. יתכן שבשלב ראשון הגרעין הקשה של הנוסעים בקו ירושלים - ב"ש יהיו היוממים בקו בית שמש-ירושלים ובקו קרית גת-ב"ש. אזי במקביל לתגבורם של הקווים ה"פרבריים" תחלחל בהדרגה המודעות כי הרכבת מרחיבה את הרדיוס המסורתי של מחפשי העבודה. ז. הפתרון של ליסוע מב"ש לירושלים ע"י החלפת רכבת בלוד/רמלה הוא פתרון צולע: זה יכול להוסיף 20 דקות לזמן הנסיעה מבלי לקחת בחשבון את זמן ההמתנה לרכבת האחרת. (אגב, יתכן שבשווייץ זה לוקח 3 דקות. תחנת לוד תצטרך לתת מענה להחלפת רכבות מכיוונים רבים - רחובות, ראשון, כ"ס, ירושלים וב"ש. בלתי אפשרי שכל החלפה שהיא תהיה מידית!). סיכום הודעה ארוכה ומיגעת זאת: הכפלת הקו מב"ש חיייבת להיות בעדיפות עליונה במבחינת רכבת ישראל. עם זאת, במקביל לעבודות על הקו לבית שמש ולקראת העבודות על הקו לירושלים יש לתכנן, לתקצב ולבצע את הקטע הקצר הדרוש כך שבמקביל לפתיחת הקו המחודש ת"א -י-ם יחנך הקו המהיר (עם 2 עצירות ביניים: בית שמש וק. גת) י-ם - ב"ש בתדירות של לפחות רכבת אחת בשעה. תודה למי שהתמיד לקרא עד כאן! יובל
קו רכבת ישיר ירושלים ב"שתחנת נען
קודם כל, תיקונים לדביר - תחנת נען היא לא תחנת הצומת הצבאית של מלחמת העולם הראשונה (שהיתה תחנת ואדי סוראר), וכל קשר בין קו הרכבת הנוכחי לבאר-שבע לבין זה התורכי (שפורק אחרי המלחמה) הוא מקרי לחלוטין. התחנה שימשה ברכבת ישראל כתחנת צומת מאז סלילת הקו החדש לבאר-שבע, באמצע שנות ה-50. אני לא יודע האם רכבות נוסעים עצרו שם אי-פעם באופן רשמי או שמא היא תמיד היתה תחנה תפעולית בלבד, אבל בכל מקרה, האיות הנכון באנגלית של ´עצירה´ הוא Halt. וכמו שאמרתי קודם, התוואי עליו ממוקמת התחנה הוא לא תורכי ממלחמת העולם הראשונה, כי אם של הרכבת של יפו-ירושלים, מסוף המאה ה-19 (קו שנבנה במימון פרטי). לגבי הכדאיות של בניית תחנת נוסעים בנען - אני, כידוע, אתמוך אוטומטית בכל תחנה ליד כל מאהל בדואי, אבל אם שוקלים את זה ברצינות, נראה לי שכיום קשה להצדיק בניית תחנה שם, ועוד יותר קשה להצדיק עצירה של רכבות בה, לצורך שירות הסביבה הקרובה. אני מסכים שבשביל הנוסעים מבאר שבע לירושלים תחנה כזו יכולה להיות מאוד חשובה ואטרקטיבית אם הרכבות בה יהיו מתואמות, אבל קחו בחשבון ש- 1. לוח הזמנים המתוכנן של הרכבת אמור לכלול את כל הקישורים בתחנת לוד, ואני מניח שזה כולל גם את באר שבע-ירושלים 2. אם רכבת ישראל היתה חושבת שיש לה שוק פוטנציאלי בשירות בין באר-שבע לירושלים, אני הייתי ממליץ לה להשקיע את כספה בבניית צלע שלישית בצומת ובהפעלת רכבות בין שני היעדים, במקום להסתבך עם תחנת נוסעים באמצע שומקום (ויסלחו נא לי תושבי השומקום).
לפני זמן מה פרסמתי בפורום את ההודעה הארוכה המובאת כאן לגבי הנחיצות בקו ישיר בין ירושלים לב"ש (בניגוד לברירת המחדל המועדפת כנראה ע"י רכבת ישראל של החלפת רכבת בלוד או רמלה). לאור ההערות האחרונות של חן ודביר ובפרט האזכור לשלוחה ישנה שסיפקה את הקישור הדרוש. אודה על התיחסויות עניניות לדברי. נראה לי שהנתיב האופטימלי הוא במקביל (קצת מדרום) לכביש מספר 3. תודה, יובל ****************** בניגוד לחברים מכובדים בפורום זה, דעתי היא שקו רכבת בין ירושלים וב"ש נחוץ ואף כדאי מהסיבות הבאות: א. גודלן של שתי הערים - אלו בעצם המרכזים המטרופוליטנים השני והרביעי במדינת ישראל מבחינת גדלם. שתיהן ערי אוניברסיטה ונמצאים בהם מוסדות שלטוניים רבים. נראה לי שיהיה ביקוש לא מבוטל לקו כזה אם יהיה יעיל. סביר שמספר הבאר שבעים שצריכים להגיע לירושלים עולה בהרבה על מספר אלו שצריכים להגיע לאשקלון (את הקו הזה דווקא כן מתכננים). ב. אין היום דרך נוחה בין שתי הערים - הנתיב ההיסטורי (כביש 60 דרך חברון) אינו בא בחשבון ואפילו באוטו פרטי הדרך הרצופה רמזורים וצמתים, חלקה בכבישים צרים והררים, לוקחת כמדומני שעה וחצי (גם דרך צומת נחשון וגם דרך עמק האלה). זאת מבלי לקחת בחשבון את העומס בבוקר בכניסה לירושלים. אפילו אם אי שם בעתיד יסלל הקטע הדרומי של חוצה ישראל תהיה בכך רק הקלה חלקית. ג. נוצרת הזדמנות מצוינת לרכבת למצב את עצמה כאמצעי התחבורה המועדף בנתיב חשוב זה. אם בעתיד יוצע כביש גראנדיוזי ירושלים - ב"ש (עתיר מנהרות וסיבוכים נופיים עקב הטופוגרפיה הקשה) אפשר יהיה להצביע כי הרכבת כבר נותנת פתרון אופטימלי או להשקיע סכום פחות בהשבחת הפתרון הרכבתי (מבחינת תוואי או ציוד). ד. והרי בסך הכל מה צריך? - קטע מקשר באורך קילומטרים ספורים (ולא בפרוייקט אדירים נוסח מסילה לקרית שמונה, למשל). ה. בין הנימוקים כבדי המשקל בעד חידוש השימוש בקו בית שמש - ירושלים בנפרד מהקו החדש המוצע דרך נתב"ג ושער הגיא היו שהוא יאפשר חיבור מסילתי של ירושלים לדרום ויוכל לשמש גם כקו מטענים. אם כבר משקיעים מאות מיליונים בהחייאת הקו הישן על מגבלותיו הידועות, יהיה זה לא רציונלי להמנע מלהשתמש בו להובלת נוסעים ומטענים מהדרום. ו. כגוף ציבורי רכבת ישראל צריכה לשרת יעדים לאומיים כגון קרוב הפריפריה למוקדי התעסוקה במרכז הארץ. אין עליה להסתפק בכך שאחוז מסוים מנוסעי האוטובוסים יעבור להשתמש ברכבת. כאשר תושלם הכפלת וישור קן לוד- ב"ש יהיה בכך מהפך אמיתי - תהיה אפשרות ריאלית להתגורר בנגב או בקרית גת וליסוע יום יום לעבודה במרכז הארץ. אותו דבר תקף גם לצלע ירושלים - ב"ש: לשתי הערים דרוש גיוון וחיזוק מבחינה כלכלית ותעסוקתית. יתכן שבשלב ראשון הגרעין הקשה של הנוסעים בקו ירושלים - ב"ש יהיו היוממים בקו בית שמש-ירושלים ובקו קרית גת-ב"ש. אזי במקביל לתגבורם של הקווים ה"פרבריים" תחלחל בהדרגה המודעות כי הרכבת מרחיבה את הרדיוס המסורתי של מחפשי העבודה. ז. הפתרון של ליסוע מב"ש לירושלים ע"י החלפת רכבת בלוד/רמלה הוא פתרון צולע: זה יכול להוסיף 20 דקות לזמן הנסיעה מבלי לקחת בחשבון את זמן ההמתנה לרכבת האחרת. (אגב, יתכן שבשווייץ זה לוקח 3 דקות. תחנת לוד תצטרך לתת מענה להחלפת רכבות מכיוונים רבים - רחובות, ראשון, כ"ס, ירושלים וב"ש. בלתי אפשרי שכל החלפה שהיא תהיה מידית!). סיכום הודעה ארוכה ומיגעת זאת: הכפלת הקו מב"ש חיייבת להיות בעדיפות עליונה במבחינת רכבת ישראל. עם זאת, במקביל לעבודות על הקו לבית שמש ולקראת העבודות על הקו לירושלים יש לתכנן, לתקצב ולבצע את הקטע הקצר הדרוש כך שבמקביל לפתיחת הקו המחודש ת"א -י-ם יחנך הקו המהיר (עם 2 עצירות ביניים: בית שמש וק. גת) י-ם - ב"ש בתדירות של לפחות רכבת אחת בשעה. תודה למי שהתמיד לקרא עד כאן! יובל