תחרותיות בין ילדים טוב או רע?

[תאיר של 4 פלוס]

תחרותיות בין ילדים טוב או רע?

תחרותיות.... האם זה טוב וכדאי לעודד או שאולי זה לא? בחברה שבה אני גדלתי, תחרותיות לא נחשבה בתור ילדים כדבר טוב, נכון שהיו תחרויות ריצה וכאלה אבל מעולם לא מדדו מי הילד הכי טוב בכיתה. תמיד ידענו שXXX היא הילדה הכי חכמה אבל מעולם לא ספרנו מי ראשון מי שני וכו'... וכאן כמבוגרים בהרבה מהמקרים (לא כולם, זה נכון) בני הקיבוץ הם כאלה שלא ממש טובים במה שקשור בתחרותיות.... אין את האמביציה להיות הראשונים בהכל, אם זה בעבודה ואם זה בכל דבר אחר, והרבה פעמים זה גם בא יד ביד עם חוסר ביטחון עצמי – וכל זה בגלל החינוך הזה שדרש שתהיה כמו כולם, כי לשונה קשה בחברה כל כך צפופה וסגורה. אז אולי כן כדאי לעודד? ואם נעודד את זה והילד לא יהיה בין המצטיינים זה יוריד לו את הערך העצמי יותר? ואם כן אז איך מעודדים ילד להצטיינות, איך מכוונים להיות הראשון והמצטיין בלי לגרום לו לעשות בדיוק להפך?

 

[Kalla]

אמביציה ותחרותיות

הם מהדברים שדוחפים את האנושות קדימה. אין תשובה חד משמעית אם זה טוב או רע. אני מניחה שזה יכול להיות טוב במידה הנכונה, ובמיוחד במידה הנכונה לאדם הספציפי. יש מי שבאופי שלו תחרותי ויש מי שלא. לא הייתי בכוח מכריחה אדם לא תחרותי להיות תחרותי או מנסה למנוע מאדם שתחרותי באופיו להמשיך להיות כזה. למשל, הבכור שלי לא תחרותי בכלל ואין לו אפילו מושג איזה ציונים מקבלים החברים שלו. אף פעם לא עניין אותו אם הוא ראשון או לא. הוא שמח בהצלחותיו (מי לא), אך לא עושה מהן עניין, והוא גם לא נעצב אם הוא מפסיד וגם מזה אף פעם לא עושה עניין. יותר חשוב לו להנות מאשר לנצח. לעומת זאת הבן השני תחרותי מאוד מהיום שבו נולד. נורא חשוב לו להיות ראשון בכל: לרדת ראשון במדרגות, להיכנס ראשון לאוטו, לסיים ראשון את המשימות שלו, לנצח במשחקים, וכו'. אני רואה שבהרבה דברים זה מאוד דחף אותו קדימה. למשל, כשהוא רואה את אחותו הספורטיבית עושה כל מיני דברים, הוא פשוט אינו יכול להניח לזה בלי שגם הוא יצליח, וזה שתמיד הוא ניסה להספיק אחריה קידם אותו מאוד מבחינת כושר גופני. בקיצור, יש יתרונות גם לזה וגם לזה וצריך להתייחס לזה כאל כל יכולת או תכונה אנושית אחרת, בלי לעשות יותר מדי עניין לכאן או לכאן.

 

[תאיר של 4 פלוס]

כן אבל האם את מעודדת את הראשוניות?

כלומר הבן השני, למשל האם לפעמי תתערבי ולא תתני לו להכנס ראשון? מה שמוגדר בגיל ממש צעיר כדחית סיפוק? או אם הם בגיעו ביחד למחשב ומתחילה מריבה האם תכווני את זה שהגדול יהיה ראשון במחשב כדי שהשני ילמד שלפעמים מותר גם להיות שני?

 

[Kalla]

כן, מתערבת כשמרגישה

שהתחרותיות שלו באה על חשבון צדק כלפי אחרים. זה לא שאני רוצה שילמד לדכא את יצר התחרותיות, אלא שילמד לנווט אותו בצורה כזאת שיפיק ממנו את מרב התועלת לעצמו ולא יפגע באחרים. לכן, חשוב מאוד שפרט לתחרותיות לילד יהיו גם ערכים כגון רגישות, התחשבות בזולת, טאקט, איפוק וכו'. הנצחון חשוב, אבל לא בכל מחיר ולא בכל האמצעים. יש סדר עדיפויות ולפעמים צריך לדעת לוותר על הצורך האישי לנצח למען מטרה טובה יותר. אני בטוחה שעם חינוך נכון, ועם ילד שבבסיסו הוא ילד טוב, בהחלט אפשר להגיע לרמות ההכרה האלה, לא לתת לתחרותיות לשלוט בחיים שלנו אלא לשלוט בה כדי לנצל אותה לצרכים שלנו.