תיאוריה אישית לגבי אלוהים

[אלי ו.]

המממ..

1. למה תהליכי חשיבה מבוססים על מימד הזמן? אני מבין שההסבר של תהליך חשיבה תלוי בזמן, אבל אני לא רואה את חובת הזמן לחשיבה עצמה. אם משחקים בקצוות מתימטיים כמו אינסוף אפשר גם לשחק בחלקיקים אינפיטיסמליים של הזמן בכדי להגדיר חשיבה בזמן שואף לאפס אם זה מה שמפריע לך. 2. למה ישות אינסופית שתמיד היתה קיימת לא יכולה להשתמש בזמן? 3. למה אתה מניח שתהליכי החשיבה שלנו זהים לאלה של האל? 4. גם מעשים תלויים בזמן, לפי ההגדרה שלך האל לא רק אינו חושב אלא גם אינו עושה.

 

[00000000000]

מהי החשיבה?

חשיבה היא תהליך המעבד נתונים ומייצר רעיונות חדשים. משהו אינסופי (שזה אומר גם "מכיל בתוכו את כל מה שקיים") וחסר מימדי זמן (שזה כולל חלקיקי זמן השואפים לאפס) - לא יעבד נתונים (מכיוון שכולם כבר קיימים) ולא ייצר רעיונות חדשים (מכיוון שהכל כבר קיים בעצמו). 2. הזמן הוא רק מרכיב מהאינסוף, ולכן כל קו הזמן כבר קיים. מבחינת האינסוף - הזמן כולו הינו סטאטי. 3. אין צורך בתהליכי חשיבה אצל "אלוהים" אינסופי, מכיוון שהכל כבר קיים בעצמו. לכן אפשר לדבר על "אלוהים" במונחים של "עשיה" ולא של "מחשבה". 4. אכן, אך אפשר לדבר על הדברים שקיימים במונחי עשיה כשמנסים להסביר כיצד הם פועלים. הכוונה היא כמובן רק להסבר המכני של פעולתם - האינסוף עצמו כבר כולל את כל העשיות.

 

[Cherry lips 16]

"מבחינת האינסוף- הזמן כולו סטאטי"

בקשר לסעיף 2: איך הזמן יכול להיות סטאטי?? אני חושבת שההגדרה של "זמן" זה לא משהו שיש לו בהכרח סוף, ומנגד, גם לא התחלה. ולכן, לפי דעתי, מבחינת האינסוף- גם הזמן כולו הוא אינסופי. אך אם הוא אינסופי אין זה אומר שהוא סטאטי, שהוא קבוע. הזמן *לא* "זז" (כלומר, ההפך מ"סטאטי") רק אם אין לו התחלה וסוף, כלומר, אני לא מסכימה עם המשפט: "הזמן "זז" רק אם יש לו התחלה וסוף." הזמן, מעצם הגדרתו, "מתקדם" כל הזמן

גם אם המציאות לא משתנה- הזמן כן, כלומר, גם אחרי סוף העולם יהיה זמן... מקווה שהבנתם

Cherry lips 17 -----------------------------------------

 

[00000000000]

כמובן שלא מבחינת הצופה מבפנים.

אך אם נגדיר "אלוהים" אינסופי הכולל בתוכו את מרכיבי הזמן, העתיד וההווה והעבר יהיו קיימים כאחד, מבחינת ה"אלוהים".

 

[תיאולוגיה]

ועוד קפיצה מחשבתית

א. מנין לנו שאלוהים אינסופי - אולי הוא (או היא) סופי? אם יש נקודת התחלה (בריאה) תהיה גם נקודת סוף מכיוון שבהצהרה עצמה כלול זמן ולכן היא נופלת בתחום השיפוט של הזמן. ב. רק סופי יכול להשתנות עם הזמן מכיוון שהוא כפוף לו. ג. אינסופי אינו נופל לתוך מערכת החוקיות של הזמן ולכן יכול להשתנות איך שבא לו בלי שום קשר לזמן. ד. ידוע לנו שאלוהים סופי, משום שידוע לנו כי ברא את העולם. ה. ידוע לנו גם שאלוהים אינסופי משום שהיה יכול לברוא את מסגרת הזמן שבתוכה נברא העולם. ג. מכאן מסתבר שיכול להיות שיש אספקטים אלוהיים שהם סופיים ואספקטים אלוהיים שהם אינסופיים בעת ובעונה אחת.

 

[00000000000]

תגובות:

אספקטים אלוהיים סופיים יהיו חלק מהאינסוף (אינסוף כולל את כל המקרים ואין לו גבולות) ולכן המונח "אספקטים אלוהיים סופיים" פשוט לא מתאים להם. אם מגדירים אינסוף, כל דבר הוא חלק ממנו - גם הזמן. לכן גם אם יש נקודת התחלה בזמן, לא בהכרח חייבת להיות נקודת סיום. הקצה השני עשוי להיות אינסופי. "בריאת עולם" הינה היבט ספציפי של אינסוף אפשרויות. האינסוף עצמו כולל את ההיבט הזה עם אינסוף היבטים נוספים.

 

[תיאולוגיה]

אינסוף ואינתחילה

האינסוף הוא מושג מופשט אשר מציג אפשרות (שאינה ברת הוכחה במציאות) שאין לדבר מסויים סוף. הדוגמא הפופולארית לכך היא מערכת המספרים אשר יכולה להתקדם עד אינסוף. אלא שגם המספרים וגם רעיון האינסופיות הם רעיונות ותו לא. באותה מידה היינו יכולים גם להמשיג רעיון של אינתחילה ולקחת את טור המספרים השליליים בתור המשלה. אלא שאלה רעיונות.בסיכומו של דבר, מבחן החומצה של הרעיונות הוא במציאות האמיתית. כשאנחנו דנים בזמן, אנחנו יכולים לדון בזמן מבחינה רעיונית או לדון בו באורח מעשי לגמרי שאותו כולנו חווים. הזמן המעשי מתקדם בטור ליניארי והוא סופי לגמרי. אנחנו יכולים לדעת שהעולם הפיסי (לא עולם הרעיונות) התחיל בנקודה מסויימת ולכן, גם אם תהליך ההזדקנות שלו יימשך ביליוני שנים אחרינו, מות ימות. עם זאת, אינני מתעלמת מעובדת קיומם של רעיונות והשפעתם הברורה על עולם החומר. לכן הצעתי שני כיוונים מקבילים - סופי ואינסופי - אשר כל אחד מהם מבטל את קיומו של האחר, אולם בממדי קיום שונים ניתן להכיל רעיונית את קיומו של כל אחד מהם.

 

[00000000000]

ובכן,

הרעיון של "אלוהים" כ"אינסוף" שולל את הגדרת משהו שלא נכלל במסגרת זו. צריך לשים לב להבדל בין הגדרת אינסופיותו של "אלוהים" לבין אינסוף רגיל (קבוצת המספרים, זמן, וכדומה). "אלוהים" יוגדר כאינסוף שבתוכו כל הדברים קיימים (אינסופיות קבוצת המספרים, זמן, מימדי קיום שונים... וכל דבר אחר שניתן או שלא ניתן להגדיר). לגבי ה"זמן": יתכן למשל שהעולם הפיסי יגוע כשהחלקיקים יהיו רחוקים מדי אחד מרעותו, אך אין ברור שלא יוצא מכאן שבהכרח לזמן יש סוף.

 

[00000000000]

אך אין ברור שלא = אך ברור שלא

 

[בהקתה עומר]

אז זה לא אלוהים.

אלוהים, מעצם הגדרתו, הוא מעל הכל. מהטענה הטענה שאלוהים לא מודע למשהו משמע שיש משהו מעל אלוהים. אז משתמע שהאלוהים הספציפי הזה הוא לא אלוהים אלא הדבר שמעליו הוא אלוהים.

 

[תיאולוגיה]

הגדרה של מי?

"מעצם הגדרתו" - של מי? של האדם את אלוהים? מודע - במסגרת איזו מודעות? אלוהית או אנושית?

 

[בהקתה עומר]

הגדרת אלוהים.

אינני מתייחס להגדרות אתיאיסטיות שמשתמשות במושג "אלוהים" לא במשמעותו המקורית אלא כמטאפורה, כאל משהו שיצר האדם מדימיונו (ועל כן יכולים להגדיר, למשל, את "מותו של האלוהים"). הכוונה להגדרה התיאולוגית של אלוהים. דהיינו - המקור לכל, המקור ממנו בא הכל. ומעצם הגדרתו הריהו עליון על הכל. ההגדרה האתיאיסטית של אלוהים כמושג פסיכולוגי לא רלוונטית לדיון.

 

[tzadok]

תגובה להגדרה של בהקתה עומר

גם אם אלוהים בהגדרתו הוא מעל הכל, אין זאת אומרת שהוא הכל יכול ומצליח לנהל את העולם כיאה לאלוהים כל יכול. העובדה שיש בעולמנו תופעות שליליות מוכיחה שלאלוהים אין שליטה לאירועים שרצוי ולא היו קיימים בין בני האדם.במקורות חז"ל מופיע אלוהים כמי שטעה; אוי לי שהחרבתי את ביתי והגליתי את עמי בין אומות העולם. כל הסבר המנסה לתת לכך פירוש "מעמיק" מחטיא את העיקר. לכן מעצם ההגדרה מן הראוי להתיחס לאלוהים מתוך בחירה והזדהות איתו גם אם אנו מוצאים תופעות שסותרות את ההיגיון והצדק האנושי.

 

[בהקתה עומר]

הגדרת "מעל הכל"

ההצהרה כי היות המקור מעל הכל אינה מחייבת הצלחה בניהול הדברים היא טריוויאלית. מן הסתם המקור לכל האונים, כל היכולות וכל ההצלחות הוא אכן בעל היכולת הזאת. "העובדה שיש תופעות שליליות בעולמנו" רק מוכיחה שאנו מותנים חומרית, כלומר נוטים לראות את הדברים מנקודת המבט בה העצמי במרכז. העולם החומרי הוא מקור של סבל- אמת. אלא שאנחנו בחרנו להגיע לכאן כי רצינו לחוות עונג בנפרד מהעליון. לחוות את האשליה שאנו במרכז. ולמען נשמות שרצו לחוות אשליה זו נוצרו העולמות החומריים. אלא שזה אינו מעמד טבעי לנו ועל כן אין באפשרותנו להיות מאושרים בו. אך זה היה הרצון שלנו שהוביל אותנו לכאן. ואלוהים, במסגרת הבחירה החופשית הניתנת לנשמות, יצר לנו מקום בו נוכל לחוות אשליה זו עד שתימאס לנו ונרצה לחזור חזרה למקומנו האמיתי.