תיאוריית ה"אין כלום"

[Nightwinds Lullaby]

כל אחד מאמין במשהו.

גם אתה מאמין שדברים מסוימים יצליחו. יש הבדל בין אמונה דתית\א-דתית, שמחייבת או שוללת כוח כלשהו, לבין אמונה אגנוסטית שלא שוללת ולא מחייבת.

 

[איגור קרסיק]

.......

אני מנסה לאמר שאמונה אגנוסטית מוחלטת היא בלתי אפשרית לגבי בני אדם, אולם היא יכולה להתקיים בצורה "חלשה". לדעתי רוב האנשים הלא דתיים הם מעין שילוב של אתאיסטים ואגנוסטים - ה"מינון" תלוי באדם.

 

[התם שיודע לשאול]

בוא נעשה איזשהו הבדלה קטנה...

אדם דתי מאמין כשהוא מסתמך על מסקנות שבנויות על מקורות שאי אפשר להוכיח את מהימנותן מבלי לצאת מנקודת ההנחה המקורית, כלומר, ההנחה שזה אלף משמעה שזה בית, וההנחה שזה בית(שימו לב זו לא הוכחה אלא הנחה שמבוססת על הנחה קודמת) משמעה שאלף חייב להיות נכון. אתאיסט, אדם שאינו מאמין בשום כוח או ישות עליונים, הוא חסר אמונה כיוון שמסתמך על הוכחות מבוססות לא הנחות משוערות. ומכאן שלאתאיסט אין אמונה פשוט סטנדרטים גבוהים יותר לקביעת עובדות. "תחת כיפת השמיים יש רק משפחה אחת, מה לעשות שהפרטים במישפחה הזאת שונים האחד מהשני." (קונפיוציוס).

 

[טלמון סילבר]

צריך לעשות סדר:

אם הודעתך מתייחסת לאפשרות "אין אדם", אז קיימות 2 אלטרנטיבות בלבד: 1. אין אדם, יש אלוהים (או מחשב). 2. אין כלום, לא אדם ולא מחשב. אם הודעתך מתייחסת לכל הקומבינציות האפשריות, אז ל-2 שמניתי יש להוסיף עוד 2: 3. יש אדם ויש אלוהים. 4. יש אדם ואין אלוהים. 2 בחזקת 2 שווה 4 כמובן. הכי מעניינות, לדעתי, 2 האלטרנטיבות הראשונות "אין אדם": אני אינני, אתה אינך, הוא איננו, אף אחד איננו... סיפור מ"ילקוט הכזבים": ניסן העצוב התחיל ללמוד פילוסופיה. פעם מנהל העבודה ניגש למ"פ ואומר לו: אני לא יכול יותר! תיקח אותו ממני! אני עומד על הפיגומים, והוא שואל אותי מלמטה: "שמע, מאיפה אתה יודע שאתה בכלל קיים"?

 

[יום.]

המממ

קראת את "עולמה של סופי"? נראה כאילו הוא נכתב עבורך הייתי כותבת לך למה אבל למקרה שלא קראת אני לא יהרוס לך אם תחליט לקרוא עולמה של סופי יוסטיין גורדר הוצאת שוקן

 

[עידוdimond]

את מתכוונת אליי או אליו?

חבל , אני לא קורא שום דבר של "שוקן " כעניין עקרוני.

 

[עידוdimond]

אולי אני אשנה ממנהגי

אם הספר שווה משהו

 

[יום.]

הפסד שלך אבל אם כבר

אז נכתוב קצת על הספר סופי היא ילדה בת 14 שמקבלת מכתבים מוזרים אל תיבת הדואר שלה מאדם שמכנה את עצמו "המורה לפילוסופיה" במכתבים הוא כותב מעין "מאמרים" הגיגים וכדומה על פילוספיה . מן המכתבים האלו סופי (ואנחנו) לומדים על תולדות הפילוספיה מהפרה-סוקרטיים ועד סאטרטר. במקביל מגיעים אל תיבת הדואר שלה גלויות מרב סרן בכוח האו"ם הנורווגי בלבנון שמיועדות להילדה מולר-קנאג, נערה בגיל של סופי, שסופי לא שמעה עליה מעולם. מכאן בעצם מתפתחת העלילה מי החווא ה מורה לפילוספיה"? מאין מגעיעם הגליות? ומי זאת הילדה מולר-קנאג? למטה אני יגלה חלק מן הסוף ובנתיים קצת על הכותב: יוסטיין גורדר יליד 1952 לימד פילוספיה שנים רבות בבית ספר התיכון בעיר ברגן שבנורווגיה. הסוף: את הגליות שלח אבא של הילדה מולר-קנאג לכאורה בעצם סופי נמצאת בתוך סיפור שכתב האב להילדה כשהוא מנסה ללמד מעט על פילוספיה. בסופו של דבר סופי והמורה לפילוספיה "יוצאים" מן הסיפור אל "העולם האמיתי" לכאורה אבל מהו העולם האמיתי? אנחנו נמצאים ב"עולם האמיתי"? אולי גם אנחנו בעצם רק דמויות בתוך סיפור? זהו בשביל לדעת תאלץ לקרוא את הספר ממולץ

 

[venus3]

נדמה לי קונפוצי סיפר ש:

פעם אחד הוא ישן וחלם שהוא פרפר שמעופף לא בגינה הוא התאורר וחשב לעצמו האם אני אדם שחולם שהוא פרפר או שאני פרפר שחולם שהוא אדם -תחששוב על זה

 

[הגמד הלוחם]

אני אומר

שכל הדברים שיש זה אתה החלטת. אתה יכול לשנות כל דבר ולקרוא לכל דבר איך שאתה רוצה. בעיקרון אתה יכול מאד להיות שכולנו לא קיימים אלא אשלייה של איזה גמד בעולם אחר שהוא אשלייה של מישו אחר וכו´. גם כן יכול להיות שהעולם אינו כפי שהמדענים חושבים ויכול להיות שכן. הכל יכול להיות. כל דבר שתאמין בו נכון . הגמד

 

[Lu Tze]

אתה לא יכול לומר "אין כלום"

אמרת שמישהו (קאנט) אמר פעם "אני חושב, משמע אני קיים" ושאלת מה אם אתה לא חושב, אז אם אתה לא חושב אז אתה טועה בקביעה של "אני וחשב לכן אני קיים" אז הטעות קיימת נכון? אם קיימת טעות אז מישהו עשה אותה (טעות מחייבת מישהו שיעשה אותה ואופציה אחרת, נכונה) ולכן אתה קיים. מזה אתה יכול להסיק איזה מסקנות שבא לך אבל זה שאתה קיים זו עובדה.

 

[עידוdimond]

איזה קשקוש.

אני לא חושב בכלל (וכאן כולם מוזמנים לא להוציא את דבריי מהקשרם ולא לפרסמם בפורומים אחרים) . זה לא שאני חושב שמשהו כמו "אני חושב משמע אני קיים" לא נכון. אני פשוט לא מפעיל כל הליך של מחשבה אמיתי. כלומר אין שום טעות. וגם אם קיימת טעות ייתכן שהיא אשלייה ושהיא לא התרחשה במציאות. ושאין מציאות וכו´. זה שאני קיים זאת המצאה שלך.

 

[Lu Tze]

אתה לא יכול להתחמק מהטעות.

אם היא אשלייה אז האשלייה קיימת. מצד שני, אולי הבעיה היא בשפה עצמה. אי אפשר לומר משהו בלי לומר כלום, אתה מבין על מה אני מדבר? כנראה שלא כי השפה שלנו לא תומכת בזה. כל דבר שתאמר הוא בעל תוכן ולכן התוכן הזה קיים (במציאות, באשלייה, לא משנה) אז השפה שלנו מאפשר וויכוח על מהו הקיום אבל לא על האם יש קיום. ועוד דבר, אני לא יכול להוכיח את הקיום שלך, אתה כן.

 

[suki da yo]

יש ספר נהדר שמטפל בשאלה הזו

"עולמה של סופי" של יוסטיין גורדר. למען האמת, המטרה הראשונית של הספר היא להעביר א תולגדות הפילוסופיה בקלילות, בתוספת עלילה ( מרתקת אגב) אבל בלי ספק הסוף דן בשאלה הזו ומשאיר אותך עם המון שאלות...

 

[bralon1]

בנוגע למשחק מחשב...

יש פילוסוף מייל בשם ניק בוסטרום שפרסם מאמר כי אנו חיים במטריקס (לפי הסרט של קיאנו ריבס שלא ראיתי), יכול להיות שזה יעניין כאן מישהוא- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2082234,00.html

 

[Lu Tze]

טכנית, זה לא המטריקס

במטריקס יש אנשים אמיתיים שמחוברים למכונות. הכתבה אומרת שכולנו תוכנות מחשב ואי אפשר לחשב דבר כזה. גם אם יוצאים מנקודת הנחה שמי שמריץ את זה הם אנשים, אי אפשר לנחש איך החברה תיראה בעתיד. מה שכן, זה נושא טוב להתפלספות.

 

[yishaihe]

לאיגור

איגור תשמע... קצת סיבכת את המצב הזה שהוא דיי פשוט. אתאיסט מאמין שאלוהים לא קיים. ברור שיש איזשהוא ספק בדבר, מכיון שכמו שאי אפשר להוכיח שאלוהים קיים גם אי אפשר להוכיח את ההפך. וכל בן אדם חי בספק גדול, כמו הספק שכולנו לא יכולים לדעת בודאות איך נוצר העולם, ומהי תכלית בני אדם. אלו הם ספקות גדולות שלא ניתן לתת הסבר ודאי. בקשר לאפשרות השניה, "לא מאמין שכן ולא מאמין שלא", זה לא אתיאסט, זה סתם אדם מבולבל, שאינו החלטתי בדעתו. ד"א: אתה סטודנט בגיל 17?!