תיאורית קורבן (סיפורה של מוניקה ל.)
"שרץ. שקרן. רמאי. הייתי ילדה צעירה והתהליך הזה הרס אותי. יכולתי להיות היום פסיכולוגית משפטית, נשואה ואם", אומרת מוניקה לוינסקי בתגובה לראיון שנתן קלינטון לדן ראדר (60 דקות), בו אמר כי עשה את מה שעשה עם לוינסקי "משום שנזדמן לו". פרשת מוניקה לוינסקי נסקרה כבר מכל צד אפשרי, כולל זה שמתחת לחגורה. שלו. שלה. ובכל זאת, הסיפור הזה הוא הזדמנות מצוינת לברר כמה סוגיות מטרידות ביחסי גבר-אשה, מעביד-עובדת, מבוגר בעל מעמד-צעירה בתחתית הסולם. מוניקה התאהבה בנשיא הכריזמטי וקשה להאשים אותה. אבל האם היתה קורבן של קלינטון או שמא בימבו מפתה שראתה בו שלב הכרחי באבולוציה הפוליטית(תסמונת סינדרלה)? האם היא תמימה או ערמומית? והאם הוא היה בנזונה נצלן, או סתם חרמן שמח בחלקו? בדיעבד מתברר, כי מה שחשדנו היה נכון: האיש החזק הזה, מנהיג העולם המערבי, היה, בסופו של יום, גבר בודד וחרמן. די בהצצה חטופה בשפת הגוף של הילארי בשביל להבין שסקס וזוגיות לא היו בראש מעיינה בימיה בבית הלבן. האג'נדה שלה נסקה הרבה מעבר לתפקיד הרעיה האוהבת והתומכת שאיפיין את לורה בוש, קודמתה בתפקיד. ולכן, לא פלא שקלינטון התפתה לקחת את מה שהיה כל כך נגיש: מתמחה צעירה, חייכנית, שאפתנית וסקסית (טוב, נו. זו שאלה של טעם). לדונה מוס (מ"הבית הלבן" הטלויזיוני) המבריקה והקרייריסטית לא פחות זה לא היה קורה. מצטערת, אבל קשה לי מאוד לקנות את המצג של לוינסקי: קורבן תמים לגבר חלקלק, עתיר זרועות וסיגרים. האם ייתכן, שהמתמחה הזוטרה שצעירה מהנשיא ב25 שנים לפחות, באמת האמינה ב"הדדיות" היחסים שלהם? האם באמת ראתה בחשקוקים החשאיים בחדר האובלי נקודת פתיחה ליחסים מלאי משמעות ותוכן, או שמא התפתתה לקחת את מה שהיה נגיש לה: קידום מהיר אל צמרת הממשל בעיר התככים והקומבינות? אם היתה מחלקת תה בורה ומאותגרת מנטלית, אפשר היה להזדהות עם זעקת הגוזל הנקזק שלה. אבל לעניות דעתי הלא ממוקדת, היתה פה התנגשות "מרפית": כל מה שיכול היה להשתבש, אכן השתבש, ומי ששילמה את המחיר היתה החוליה החלשה. מוניקה חסרת המעמד, שהנסיון היומרני שלה התנפץ בפניה. הפרשייה המסעירה הסודית והפרטית הפכה לנחלת הציבור, והאשה שביקשה להשתמש, הפכה להיות משמשת. קלינטון דפק וזרק אותה, ככלי אין חפץ, מרגע שסיכנה את מעמדו הציבורי והפוליטי. נחלץ בשן ועין מאבדן השלטון. ועכשיו, המניאק גם עושה מזה מיליונים. ולמוניקה נשאר רק להתאבל על טיפשותה: אמנם הפכה לסלב בן לילה, אבל היא מתקשה להתפקח ולראות את התפקיד האמיתי שמלאה הפרשה הזו. את מבינה לריסה, זו בדיוק הטענה שלי: אשה שמשתמשת במיניותה כדי להשיג מעמד וקידום, וגם אם תשיג אותם, תשאר בזכרונם של כל הנוגעים בדבר, לרבות הציבור - כשרמוטה טיפשה.
"שרץ. שקרן. רמאי. הייתי ילדה צעירה והתהליך הזה הרס אותי. יכולתי להיות היום פסיכולוגית משפטית, נשואה ואם", אומרת מוניקה לוינסקי בתגובה לראיון שנתן קלינטון לדן ראדר (60 דקות), בו אמר כי עשה את מה שעשה עם לוינסקי "משום שנזדמן לו". פרשת מוניקה לוינסקי נסקרה כבר מכל צד אפשרי, כולל זה שמתחת לחגורה. שלו. שלה. ובכל זאת, הסיפור הזה הוא הזדמנות מצוינת לברר כמה סוגיות מטרידות ביחסי גבר-אשה, מעביד-עובדת, מבוגר בעל מעמד-צעירה בתחתית הסולם. מוניקה התאהבה בנשיא הכריזמטי וקשה להאשים אותה. אבל האם היתה קורבן של קלינטון או שמא בימבו מפתה שראתה בו שלב הכרחי באבולוציה הפוליטית(תסמונת סינדרלה)? האם היא תמימה או ערמומית? והאם הוא היה בנזונה נצלן, או סתם חרמן שמח בחלקו? בדיעבד מתברר, כי מה שחשדנו היה נכון: האיש החזק הזה, מנהיג העולם המערבי, היה, בסופו של יום, גבר בודד וחרמן. די בהצצה חטופה בשפת הגוף של הילארי בשביל להבין שסקס וזוגיות לא היו בראש מעיינה בימיה בבית הלבן. האג'נדה שלה נסקה הרבה מעבר לתפקיד הרעיה האוהבת והתומכת שאיפיין את לורה בוש, קודמתה בתפקיד. ולכן, לא פלא שקלינטון התפתה לקחת את מה שהיה כל כך נגיש: מתמחה צעירה, חייכנית, שאפתנית וסקסית (טוב, נו. זו שאלה של טעם). לדונה מוס (מ"הבית הלבן" הטלויזיוני) המבריקה והקרייריסטית לא פחות זה לא היה קורה. מצטערת, אבל קשה לי מאוד לקנות את המצג של לוינסקי: קורבן תמים לגבר חלקלק, עתיר זרועות וסיגרים. האם ייתכן, שהמתמחה הזוטרה שצעירה מהנשיא ב25 שנים לפחות, באמת האמינה ב"הדדיות" היחסים שלהם? האם באמת ראתה בחשקוקים החשאיים בחדר האובלי נקודת פתיחה ליחסים מלאי משמעות ותוכן, או שמא התפתתה לקחת את מה שהיה נגיש לה: קידום מהיר אל צמרת הממשל בעיר התככים והקומבינות? אם היתה מחלקת תה בורה ומאותגרת מנטלית, אפשר היה להזדהות עם זעקת הגוזל הנקזק שלה. אבל לעניות דעתי הלא ממוקדת, היתה פה התנגשות "מרפית": כל מה שיכול היה להשתבש, אכן השתבש, ומי ששילמה את המחיר היתה החוליה החלשה. מוניקה חסרת המעמד, שהנסיון היומרני שלה התנפץ בפניה. הפרשייה המסעירה הסודית והפרטית הפכה לנחלת הציבור, והאשה שביקשה להשתמש, הפכה להיות משמשת. קלינטון דפק וזרק אותה, ככלי אין חפץ, מרגע שסיכנה את מעמדו הציבורי והפוליטי. נחלץ בשן ועין מאבדן השלטון. ועכשיו, המניאק גם עושה מזה מיליונים. ולמוניקה נשאר רק להתאבל על טיפשותה: אמנם הפכה לסלב בן לילה, אבל היא מתקשה להתפקח ולראות את התפקיד האמיתי שמלאה הפרשה הזו. את מבינה לריסה, זו בדיוק הטענה שלי: אשה שמשתמשת במיניותה כדי להשיג מעמד וקידום, וגם אם תשיג אותם, תשאר בזכרונם של כל הנוגעים בדבר, לרבות הציבור - כשרמוטה טיפשה.