תיראו,

[רקדנית דבקה]

אתה כל כך עסוק במה שיקרה לה וכמה שאתה

כזה קורבן וכזה גדול כדי להיות עם אחת כזו. כאילו - "אני ברמה הרבה יותר גבוהה ממנה, עם אישיות מדהימה, כובשת ימים/ארצות/אנשים... שניסיתי לרדת אל אחת העם כמותה ותראו מה קיבלתי - בום לפרצוף, כמו שחשבתי".. זאת הנימה, הגישה והניתוח של הדברים. אתה מאד בלחץ מה קורה לה בראש. עם כל מה שעבר ביניכם, אתה מאד מתעסק איך הראש שלה עדיין עובד ואומר בין השורות שאם זה לא צלח איתך, זה לא יצלח עם אף אחד אחר. אז בוא נתקן אותך קצת - אתה לא הגבר/האדם היחיד עלי אדמות. קיימים דומים, שונים, הפוכים ומקבילים לך.. גברים שאיך ותשים אותם - יכולים בצורה כלשהי להיות איתה ואף להסתדר איתה יופי. הריבים שלכם יכלו להיות ביוזמתה וממחשבותיה ההזויות אבל טנגו מצריך שניים. משמע, שגם לך חלק בלתי מבוטל מהתוצאות של הריבים. אתה במצב של היכרויות חדשות ויפה שאתה מנסה להמשיך הלאה.. אבל ידידי, אתה לא הלכת הלאה. אתה לא מתקרב אל אחרות כי גם זה האופי שלך וגם כי ההתקרבות שלך מאד מאופקת, מאד מהוססת כי במקום כלשהו לא סגרת מעגל. כן, עם המשוגעת שדיברת עליה. משוגעת- משוגעת... אבל סובבה אותך כמו סביבון.

 

[bvb6]

נראה שהציטוט שלך לא ממש מדויק...

הוא לא אמר שהאישיות שלו מדהימה או שהוא ברמה יותר גבוהה, נראה שהוא המשיך הלאה אבל הטראומה ממנה עדין מפריעה לו

 

[רקדנית דבקה]

לא התכוונתי כלל לצטט אותו,

זה מה שהובן בין השורות כשהוא כתב את ההודעות שלו. הוא לא נראה לי המשיך הלאה. הוא תקוע מחשבתית ורגשית עדיין באותו סיפור עם הגברת X. טראומה?! ממה בדיוק?! - היא רדפה אחריו עם נבוט כל ערב, גידפה והשפילה אותו עם התחתונים למטה?! תעשה לי טובה באמת. סך הכל רבו כמו שני ילדים קטנים ולא רצו לרדת מהאגו כדי ליצור משהו חכם יותר. הוא "כאילו" ידע מה לא בסדר אבל לא נאות להציג את הדברים נכון כדי לסדר אותם. זה שהוא "מתקרבן" כאן לא בדיוק "קונה" אותי. סבבה, הוא ביקש עצה ואני ארוץ לתת לו אותה. אבל בהתכתבות שלו איתך, לא בדיוק גיליתי מישהו שכבר המשיך הלאה, ולא גיליתי מישהו שלוקח על עצמו חלק נכון בהריסת קשר. הוא משליך הכל עליה, בגלל האופי החרא שיש לה, המטענים שלה, המשפחה שלה והחור באוזון שיצרה. אבל הוא?! - הוא בסדר גמור. הוא לא בטראומה, הוא עדיין כועס עליה ולא סגר איתה עניינים כמו שצריך. הוא רוצה להתחיל עם נשים אחרות (וזה בסדר גמור) ופתאום הבין שגם הוא לא כזה פשוט עם עצמו ואחרים. כי אם הוא היה זה שידע להתנהג כל כך בסדר עם ה-Xית, מה קרה שזה פתאום לא מסתדר עם השאר?! בכל אופן, לדעתי, הוא מגלה שבחוץ לא כזה פשוט.

 

[bvb6]

את לא יודעת כמה קשה לבחור

להתמודד עם מצבי רוח משתנים של בחורה ...זה מאוד מאוד קשה , כי זה יוצר המון חסמים בתקשורת. וזה לא שהוא פתאום הבין שהוא לא בסדר , זה הרי מה שהוא שאל בהתחלה.. בלי קשר לחברה הקודמת שלו. ואם הוא יכול היה לדבר איתה , מן הסתם הוא לא היה מעלה את זה דווקא פה. מצד שני - האחריות היא שלו ונקודת המבט היא שלו כי הוא "כותב" פה ולא היא.

 

[שיםלב]

תקשיבי לי:

אני לא יודע איזה טראומות את עצמך עברת, ועל מה כל מה שאני כתבתי פה מנגן אצלך, אבל את מפספסת בגדול, ממהרת להסיק מסקנות שגויות ורצה לשיפוטיות די מרחיקת לכת. כל מה שהסקת פה עליי כל כך לא נכון, שאני מציע שתיקראי את הכל שוב, אבל הפעם עם ניקוד. נראה אותך עוברת מערכת יחסים עם בחורה - מבלי לרמוז אפילו שאני מושלם - שלא מצליחה לתקשר ברמה המינימלית, עד כדי כך שהכל נצבר אצלה בבטן ובסוף בא לידי ביטוי בהתנהגויות הזויות ובהתקפי זעם, מלווים במצבי רוח של פעם בשעה אוהבת ומתלהבת ופעם בשעה אחרת לא רוצה לראות את הפרצוף שלי, וזה מבלי שאני בכלל בסביבה. אני ועוד איך ניסיתי. ועוד איך עבדתי על הדברים שאני לא הייתי בסדר. אפילו ייעוץ היצעתי. אני לא אומר שאני קרבן ולא אמרתי. לא צריך להיות "קרבן" כדי להרגיש פגוע מהיחס של הצד השני. אני מקנא בך על אופייך המחושל, לפיו רק אם יירדפו אחרייך עם נבוט ויגדפו וישפילו אותך עם התחתונים למטה, תחווי טראומה. אני - פאק שלי... - "קצת" יותר רגיש ממך. המשכתי הלאה. ועוד איך המשכתי הלאה, רק שהייתי צריך לחוות את מצבי הרוח המשתנים שלה גם אחרי שהמשכתי הלאה, כי היא אולי טוענת ש"שיחררה" אבל ממשיכה להתקשר לשאול "מה שלומי". אז חתכתי את זה! היא סוג של אחת שלא רוצה שישכחו אותה, אבל גם לא רוצה לחזור (וטוב שכך. כי לא הייתי רוצה לחזור לכזה דבר). לכן היא ממשיכה להתקשר, אבל רק כשרע לה. אחרי שהיא נירגעת, היא לא מסוגלת לדבר איתי. וזה עיניין של אינטרוולים של שעות. מהר מאד ראיתי שבחוץ הרבה יותר ורוד. אבל כן, אני מספיק כועס כדי שמידי פעם יבליחו לי אירועים כאלה או אחרים שמאד מכעיסים אותי על ההתנהגות המתונה שנהגתי בה. את לא מכירה את כל דפוסי ההתנהגות של כולם. יש דברים שעוד לא ראית. ולא, אני לא אומר שאני מושלם ולא אומר שלא היה לי חלק, אבל זה הגיע למצבים בקשר, שהצלחתי להוציא את עצמי החוצה ולהסתכל עליה מהצד, גם אם הייתי הכי נורא (נגיד...) - בואי נאמר, שאדם אחר, לא היה מגיב כמוה. את לא יודעת כמה כן ניסיתי לתקן. כמה כן ניסיתי להבליג. אבל נראה אותך ישנה בשקט בלילה, כשלא ברור לך איך בן זוגך ינהג בבוקר. ואני מדבר איתך לא על סתם מריבות, אלא על מריבות שלפחות מהצד שלה נוצרו ללא שום הגינות, עם המצאות של אירועים שלא היו ולא נבראו, ניפוח אירועים שכן היו והוצאה מטורפת של דברים מהקשרם. אם היית לידי עכשיו הייתי מראה לך כמה דברים שהיו משאירים אותך פעורת פה. אז אנא ממך. לא עושה לי טוב שאת אומרת את מה שאת אומרת, כי זה לכפות עליי מציאות שלא היתה. ואת יודעת מה? להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה מזכיר לי את אותה אישה שירתה בבעלה כי הוא היה חרא אליה. הכי חרא. אז מה? אז מוציאים אקדח ויורים? ואני עוד הייתי הרבה פחות חרא. עד כדי כך פחות, שכבר לא היה לה משהו רע לומר על ההתנהגות שלי בתקופה האחרונה, אלא על דברים שקרו לפני חודשים... ושגם שם, היתה לה לא פחות אחריות על התוצאות.

 

[רקדנית דבקה]

רציתי לקרוא עם ניקוד. אבל לא היה כזה...

ובכל אופן, אני חושבת שאתה מאד מקצין את הדברים. אני כן חושבת שיש כאן התמסכנות. אני לא מכירה אותה אבל אני מניחה שלא היית יוצא ולו לרגע אחד עם מכשפה אמיתית, עם כל טוב הלב שיש לך. אני כן חושבת שהיא אולי הקצינה מצבים, כי כמו שאפשר להבין מההודעות הראשוניות שלך - יש לך כן בעיה של "איך מתקשרים" אל הצד השני. אפשר להניח שלא היו בדיוק מצבים שהיית כל כך ברור במה שאתה חש/חושב לגבי סוגיות מסויימות בקשר שלכם, אז יצא והיא "הוציאה" בשביל שניכם. זה מאד קל לבוא ולהגיד - לא הייתי בסדר בגללה".. סך הכל אתה מדבר כאן, שומעים את הצד שלך, ומעניין מאד מה היה יכול להטען מהצד שלה. "התנהגות מתונה שנהגתי בה" - תעשה לי טובה. מה חשבת שיכול להיות לא מתון ונורמלי לאותה סיטואציה?- לתת לה סטירה? להתעלל בה? לנטוש אותה? להתעמר בה?? נכון, אני לא מכירה אותך אבל מתחושה שלי בתור קוראת - אתה די דרמטי. כך, שלהיות ליד אישה שהיא גם דרמה בדרכה היחודית - זה בהחלט עבד יופי עד שלב מסויים. אני שמחה שאתה קורא אותי הרבה ("את לא מכירה את דפוסי ההתנהגות של כולם) אבל לפעמים לקבל הערה מהצד שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם מה שאתה חושב - זה יכול באמת לתרום. אבל אם אתה לא טוב בביקורת בונה ומחליט שאתה ורק אתה צודק כי רק הגרסה שלך נכונה ורק לך יש כוונות טובות ורק אתה קורבן המציאות - אז בבקשה, בי מיי גסט - תעשה מה שבא לך. אל תחשיב את הדעה שלי בכלל. אבל כדי לתרום לעצמך עוד מפתח או שניים מפרספקטיבה אחרת - היית אולי שוקל את הדברים רציונלית ולא בצורה ש"ניגנת" לי אותם. ושוב אני אומרת - טנגו מצריך שניים. ואם היא לא היתה כזו משמעותית עבורך, פסיכופטית אמיתית - לא היית נשאר איתה שבוע ובטח שלא היתה משפיעה עליך עד לכדי רמה כזאת. אתה רוצה הצלחה עם נשים ?! - תהיה שם. תבהיר לצד השני מה עושה לך טוב, מה אתה אוהב, מה ואיך אתה לא אוהב/מסכים שיתנהגו אליך וכמובן - לפעמים לשתף במילים פשוטות את ההרגשה/רגשות - זו לא בושה. כי אם והגעת למסקנה שהיא אישה שראויה לזה - זה לא רק יתקבל בברכה אלא יפעיל אותה לתת לך את כל מה שאתה רוצה וצריך. אם תפעל בחיים מתוך תחושת חוסר, שאין לך, שאתה קורבן - אף פעם לא תוכל לגעת באושר. אבל אם ותגיד לעצמך שמגיע לך ואתה נמצא רק עם מי שעושה לך טוב ללב - תחוש אושר. תן למי שאתה מאוהב בה תחושת שייכות וזה ירוץ מעצמו. היא לא מכבדת את זה?! - ללכת. אין שום סיבה שבעולם שתהיה ליד מישהי שלא מכבדת אותך - רומנטית או לא רומנטית.

 

[leeseg]

אני לא חושבת שזה לא טוב...

כל אחד והזמן שלוקח לו להיפתח... אם היא אוהבת אותך, היא תקבל אותך ככה ותבין שלאט לאט תיפתח ותיזום למגע יותר אינטימי וסקס

 

[wild orchid]

מבחינתי זה מצויין...

ממש לא מאכזב אותי שלא מתנפלים עליי בפגישה. ההפך, אני מעריכה את זה!!! אל תהיה לחוץ, לכל אחד לוקח זמן להשתחרר וליזום.

 

[sweetdreams]

אם אתה יודע שלוקח לך זמן להפתח..

ובמיוחד אם אתה מרגיש שהצד השני מצפה ממך לאינטימיות שאתה עדיין לא מרגיש בנוח איתה, אז תנסה בפגישות הראשונות לא לצאת למקומות שמעודדים קירבה אינטימית, כמו פגישה בבית של אחד מכם, אלא משהו יותר סולידי, כמו מסעדות, שתוכלו לדבר, להכיר ולהפתח, ופחות להתחרמן אחד על השני. באופן כללי, לפי דעתי זה מאוד תלוי באופי של המקום שאתה יוצא אליו.. לצאת בפגישה ראשונה לבית, או לסרט, או לים, או אפילו לבר לפעמים, זה משהו שישר מקפיץ אינטימיות (ולא לכל מקום הייתי הולכת לדייט ראשון עם בחור שאני עוד לא מכירה). אם תציע פגישה ראשונה של בית קפה או מסעדה, אז אני לא מאמינה שיצפו ממך להתנפלות.