תכונה אחת לשיפור!

[nitsansh]

הבעיה בראיונות עבודה היא לא למצוא תכונות רעות

אלא איך להציג אותן בצורה חיובית כדי להבהיר למראיין שהתכונה הזו לא מהווה בעיה בתפקוד בעבודה.
לדוגמה: "אני לא טוב בעבודה תחת לחץ, לכן אני לוקח טווח ביטחון ועושה למשל היום את המטלות שאני צריך לסיים מחר ואז אני כמעט אף פעם לא מגיע למצב של לחץ".

הקביעה אם התכונה היא רעה או טובה היא לרוב ענין סובייקטיבי... מה שבעיני טוב זה לא מה שבעיני מישהו אחר...
לדוגמה: אני למשל לא מתפשר על איכות וכשאני רוצה לעשות משהו אני רוצה לעשות את זה הכי טוב שאפשר, גם אם זה ייקח לי הרבה זמן. האם זה טוב או לא?

 

[nitsansh]

ממני ביקשו לא 3 תכונות אלא 30...

 

[nitsansh]

מה אני רוצה לשפר...

את היכולת שלי לעשות דברים יותר מהר... אני איטי בכל דבר וזו ממש בעיה רצינית שמפריעה לי בהרבה תחומים בחיים... (בנהיגה למשל זו בעיה קשה מאד)

את היכולת שלי להבין מצבים מורכבים ולקבל החלטות במצבים שהם בתחום האפור ולא שחור/לבן...

את היכולת שלי להבין מסרים לא מילוליים...

את היכולת שלי להתמודד עם קשיים...

את היכולת שלי לדחות סיפוקים מיידיים ולהשקיע מאמץ במטרות ארוכות טווח...

את היכולת שלי לבטא רגשות...

את היכולת שלי להמנע מחפירות עמוקות מדי ולהתרכז בעיקר ולא בפרטים קטנים ולא ממש חשובים, ובכלל לדעת להתבטא (בע"פ ובכתב) באופן קצר וברור ...

 

[sanaya7]

ליזום יותר

 

[Elle992]

הביטחון העצמי!!

זה אחד הדברים שתמיד סבלתי מהם, ועקב דימוי עצמי נמוך וערך עצמי נמוך..ואי יכולת להכיר ביכשורים וביכולות שלי(שעכשיו אני קצת יותר מודעת ומתקדמת בנושא)

אבל כן זו תכונה שאני עובדת עליה כבר תקופה ארוכה ואני מקווה שבסיום אני באמת אצליח לשפר את הביטחון העצמי שלי. זה לא מצב קל...שנים חייתי בתחושה שאני לא שווה כלום ולא יצא מימני כלום, ובייחוד שאין שום דבר בי ששום בנאדם שפוי ונורמלי על הפלנטה ירצה להתעניין בו. ובשלוש שנים האחרונות אני עוברת שינוי שכמובן חלק מימנו זה לשדרג את הביטחון העצמי ולגרום לך שאפסיק להתבייש בפני אחרים(זה הסימפטום המרכזי בחוסר ביטחון העצמי) הקטע של להתבייש מאנשים בני גילי....זה קטע דפוק ומוזר ואני לא מבינה מאיפה זה נובע...אני רק רואה צעירים בני גילי ואפילו נערים יותר וזה....גורם לי להרגיש רע במחיצתם..ובכללי אני לא רואה שיש בנינו קוי דימיון, בקיצור...לא קל לי עם אנשים צעירים עד גילאי 40, אחרי הגיל הזה זה יותר נסבל ועם זקנים בכלל הולך לי נהדר!

אז כן...נקווה שהתכונה הזו בי תשתפר כי כבר השתפרה מעט מלפני השינוי שהתחלתי יש שינוי מסויים. ובהצלחה לכולם וגם לי, ויהיה טוב בסוף..

 

[nitsansh]

זה דבר שאני כבר שיפרתי אותו וכמובן שאפשר עוד

לשפר, אבל בקטע הזה אני היום בליגה אחרת ממה שהייתי לפני כמה חודשים ואפילו לפני כמה ימים.
על השיפור בזמן האחרון אני צריך לתת קרדיט למאמנת שלי, שנתנה לי תרגיל לכתוב 30 דברים שבהם אני חושב שאני טוב בהם ובשיחות שלנו בעקבות התרגיל גרמה לי להבין שדברים שלפני זה ראיתי אותם בעיקר מהצד הריק נראים אחרת לגמרי כשמסתכלים על הצד המלא.
בעצם אין דבר שהוא טוב או רע מבחינה אובייקטיבית (אני לא מדבר על ענינים שבתחום הפלילי כמובן), אלא ההחלטה מה טוב ומה רע היא ענין סובייקטיבי וכל אחד יכול לבחור באיזה צד הוא רוצה. זה בדיוק הענין של כוס חצי ריקה וחצי מלאה. כשנקודת ההשקפה היא חיובית הדברים נראים חיוביים וכשנקודת ההשקפה היא שלילית הדברים נראים שליליים.
זה מזכיר לי את הקטע מהסרט של מונטי פייטון שבו הנצלבים שעומדים למות בייסורים קשים שרים: Allways look at the bright side of life.

 

[Elle992]

כן אבל...

כשאתה גדל למציאות קשה, כשאתה גדל למציאות שכל הזמן אתה שומע סביבך כמה אתה שמן ו.....שמן! (כן, ככה גדלתי) בייחוד כשאתה שומע זאת מהורים ומשפחה..שזה המקום היחיד שאתה יודע שאוהבים אותך ואתה מקובל בו...סוו NOT!

אז אני מכל המקום החשוך והקודר הזה מנסה לקום ולהתפתח מבחינה אישית ודי מצליחה בזה ביחס לאחרים או ביחס לכלל, אז....זה לא עיניין של אצלי להסתכל בצורה חיובית, זה העיניין של לשכוח מכל העולם ולראות רק את עצמי. והאמת שזה עוזר לי...כי כשאני לרגע מפסיקה לחשוב על האנשים שעומדים סביבי בכל מיני מקומות ומתרכזת רק בעצמי-זה עובד, והאמת שגם...לפעמים נכנס בי פרץ של ביטחון עצמי כה מופרז(ביחס למצב רגיל) שאני לא מבינה מאיפה הוא נכנס בי אבל...זה קורה מדי פעם, אני יכולה לעשות דברים שבמצב רגיל אני אמות רק מלחשוב עליהם(דברים די סטנדרטים כגון לעמוד בתור לסופר/חנות בגדים וכו') אז יש שינוי לטובה. אבל לוקח זמן כי..אני עדיין לא סיימתי את השינוי,

בכל אופן אולי אתה לא חווית ילדות קשה של ילד הסובל מהשמנת יתר..אבל אני כן, ואני לא מתביישת בזה יותר. ולא מפחדת לחשוף את זה בפני כל אחד, כי עצם החשיפה...עוזרת לי להתמודד עם המציאות. זהו...אין לי יותר במה להתבייש כי יש בי יותר יתרונות מאשר חסרונות(שגיליתי בזמן האחרון)

 

[nitsansh]

קודם כל צריך לפתח כושר שיפוט עצמאי ולהבין שמה

שיותר חשוב זה איך שאני רואה את הדברים ולא איך שהאחרים רואים אותם. זה לא שאני חושב שלנקודת הראות של הסביבה לא צריכה להיות חשיבות בכלל אלא שצריך לתת לה פחות משקל בקבלת ההחלטות מאשר נקודת הראות האישית, אבל קודם כל צריך שתהיה לגיטימיות לנקודת ראות אישית ואם הבנתי נכון אז את חונכת שבכלל אין מצב כזה.
את כבר בדרך הנכונה לדעתי, אבל שימי לב לא להגיע לקיצוניות השניה..."לשכוח את כל העולם ולחשוב רק על עצמי" זה כבר קיצוני מדי... אל תהפכי לאגואיסטית מוחלטת כי גם זה לא טוב... את צריכה למצוא את השילוב המתאים בשבילך של 2 הגורמים.

 

[Elle992]

אני לא אגואיסטית בכלל! ויעידו על כך רבים

אחרים שמכירים אותי, להפך, אני יותר מדי אכפתית ודאגנית ותמיד אכפת לי מאחרים שאני מכירה וכו'.

אני פשוט לא מתייחסת לאחרים במובן שלא נותנת להם לתת לי להרגיש ברע עם עצמי, לא במובן שאני אטומה לגמרי ומזלזלת באחרים. ממש לא.

 

[nitsansh]

האמירה שלך שציטטתי נראתה לי אגואיסטית

אם טעיתי אז אני מתנצל..

 

[Elle992]

אני אומרת את האמירה הזו במטרה

להרגיש יותר טוב עם עצמי, כשאני שוכחת מה אחרים חושבים עלי/מסתכלים כשרואים אותי אני מרגישה יותר טוב,

אבל זה ממש לא נובע מאגואיזם, לא נורא קורים טעויות

 

[Hawkgirl]

ואוו.. בדיוק חשבתי על זה לפני כמה ימים X_X"

שתמיד כששואלים אותי אני מסתבכת לענות. בעיקר בתכונות השליליות S:
אבל בגלל שיצא לי בדיוק לחשוב על זה לפני כמה ימים גיבשתי לעצמי כמה דברים
1. אני קולנית

זה מצחיק, אבל זה לא שאני צועקת, או שאם אני כועסת תמצאו אותי צורחת.
יש לי פשוט קול חזק, ואני אפילו לא שמה לב לזה. אני תמיד צוחקת עם אנשים שמעירים לי על כך ואומרת "יש לי פשוט קול עוצמתי"

(אני רואה בזה משו שלילי כי אני לא אוהבת את זה {: וכיום תמיד מנסה להיות מודעת לקול שלי ^^ )

2. אני ביישנית בהתחלה.
אין אדם אחד שמכיר אותי ולא אמר לי איך בהתחלה הייתי ביישנית ואחרי שמכירים הם מגלים את כל המוזרות שבי

3. אסרטיביות. שמבחינתי שנויה במחלוקת {:
קשה לי להיות אסרטיבית פנים מול פנים. אך יצא לי לעבוד בשירות לקוחות טלפוני, והבחורה שחנכה אותי לא האמינה שאצליח בתפקיד.
ברגע שהניחו לי לעבוד לבד(תוך כדי שמאזינים לי) היא הייתה בהלם עד כמה אני נשמעת אחרת בטלפון מול לקוחות ומלאה בביטחון ואסרטיביות {:
אני פשוט לא מרגישה בנוח כשלא נותנים לי מרחב ^^

 

[כרית נוגט]

בראיון למקום כזה או אחר הרבה פעמים אני אומרת

משהו שנכון לי ונכון גם לחברה. משמע משהו שנהוג לומר (לא, לא פרפקציוניסטיות- חח זה חרוש

)...אבל משהו שלא יראו בעין לא יפה, משהו שלפי דעת המראיינ/ת לא יהווה הפרעה בקבלה לאותו מקום עבודה/אחר...

אממ... תכונות שצריך לשפר? הרבה, אבל ביקשו אחד...
נתחיל מלהפסיק לדחות דברים =/ כי הסלוגן "אל תעשה היום את מה שאתה יכול לעשות מחרתיים" עובד אצלי שעות נוספות...

 

[חניתה דרלינג]

אחותי!

(כי תקראי מה אני עניתי)

 

[Hawkgirl]

ואוו, כן, גם זה! XD

 

[חניתה דרלינג]

אצלי - הנטייה לדחיינות.

זה מחרפן, אבל אני לא מצליחה להיגמל מזה, רק עובדת על לשפר את זה.
ואם לקשר את זה לפורום - לקחתי את הזמן גם בהקשרים האלה, לא מיהרתי לחפש, קיוויתי שיד המקרה תשנה דברים. זה אכן קרה - אבל מאוד מאוחר

 

[nitsansh]

בגיל שלך זה עוד לא מאוחר...

אני מכיר נשים שאחרי גיל 36 ילדו 3-4 ילדים... (כולל אשתו השניה של אבא שלי)

 

[חניתה דרלינג]

זה דווקא לא בוער לי

התכוונתי לזה שהתחלתי להיות *פעילה* (אהמ אהמ) בגיל מאוחר, כי לא הייתי באטרף בענייני הכרויות

 

[nitsansh]

אם אצלך זה מאד מאוחר אז מה תגידי עלי...

 

[טל שירלי31]

להיות יותר חכמה מצודקת

הייתי אומרת את זה הרבה בראיונות כתכונה שלילית וזה גם היה נכון. עבדתי על זה במשך כמה שנים ועכשיו אני אדם יותר רגוע, יותר שליו, פחות כועסת בעבודה והרבה פחות לוקחת ללב. היה מתיש להתעצבן מכל עוולה, שלעתים בכלל לא הייתה קשורה אלי. זה כיף להתבגר, להבשיל. תכונה חדשה שהייתי רוצה לעבוד עליה ולשפר... גם את עניין הדחיינות, אני יותר מדי תלויה בדד-ליינים שיזיזו אותי לסיים דברים.