תכנון מול אילתור

[DDN]

תכנון מול אילתור

הרבה פעמים קיבלתי מהשחקנים שלי מחמאה על כך שאני יודע לאלתר ולזרום. ואני יחסית יודע.
אחת ההטבות בלשחק בעולם שאני יוצר היא שאני מכיר אותו די לעומק. אני יודע מי, מה, איפה למה ואיך.

אבל הרבה פעמים, המשחק בפגישת המשחק נוטה ממה שתכננתי למחוזות בהם אני צריך לאלתר יותר. זה מגיע למצב שאני זורם עם השחקנים, ומאלתר משהו שונה לגמרי ממה שתכננתי מראש.

איפה נקודת האיזון שלכם כמנחים, או מה אתם מעדיפים כשחקנים?
יד מכוונת, או תגובה לכל גחמה שלכם.

האם כמנחים, יש לכם את נוסחת הקסם לגרום לשחקנים לחשוב שמה שהם רוצים זה למעשה מה שתכננתם?

 

[הבלש חסר הבית]

כמנחה מתחיל מאוד התקשיתי לאלתר

בעיקר כי במו"ד ומוד"מ היה יחסית לא כזה נוח לעבוד במשחק "קלאסי" (מבוכים ומפלצות שגרות בהם) בלי שיש לך מבוך מוכן ומפלצות מוכנות בתוכו.
במשחקים קצת יותר מורכבים עלילתית, זה נהיה הרבה יותר קל. אנשים מתנהגים כמו שאנשים מתנהגים, אז ברגע שיש אינטראקציות חברתיות אפשר פשוט להניח איך המשתתפים היו מגיבים בהתאם לאישיות שהחלטת שיש להם.

אם יש משהו שדי קשה לי לאלתר מולו זה כששחקנים מתעקשים פתאום לשחק בצורה מנצ'קינית ודבילית כאילו הם במשחק מחשב גרוע - "אני בא לנבל בסתר ומציע להצטרף אליו!", "אני מתקיף את רב החובל שהציל אותנו כי אני רוצה את החרב הקסומה שלו!"

 

[הבלש חסר הבית]

יש לך דוגמאות לאילתורים מוצלחים?

זה יעזור לענות על השאלות...

 

[DDN]

כן

החבורה הגיעה לעיר קאדול. קאדול היא עיר מקומית של אנשים שהגיעו מהעולם הישן לפני מאות (או אלפי) שנים, או שגדלו ביבשת הזו. כך או כך, בניגוד ליישובים של דמויות השחקן, זו עיר מבוססת.
העיר הזו הפכה לזירת עימות בין הישובים של האנשים החדשים, ובין האלפים המקומיים.
דמויות השחקן, התחילו לחפור מזימה, וארגנו מועצת שלום. הישיבה של המועצה נגדעה כשמתנקש ניסה להרוג את אחד השליטים.
אחרי שתפסו את המתנקש וחקרו אותו, היה לדמויות זמן להסתובב בעיר.
מנהיג הקבוצה, אלפונסו, קיבל מכתב מהעולם הישן שאביו מת, והמשפחה שלו ירדה למסתור בגלל שמישהו פעל נגדם. הוא גילה כתב סודי במכתב, והבין שאביו לא מת, אלא מתחבא.
בזמן הזה, אחד השחקנים החליט לנסות לבדוק אם מישהו עוקב אחריו (אחרי אלפונסו). הוא פעל כ"כ יפה, כ"כ מתוכנן, שהחלטתי לזרום ולתת לו את מה שהוא מחפש.
הוא הגיע למקור של פעולת המעקב, ורצה, כמעין פעולת של undercover לגרום להם לתפוס את אלפונסו, כדי לתפוס אותם במעשה.
מה שהשחקן והדמות שלו לא ידעו באותו זמן, הוא שאני פשוט זרמתי עם מה שהוא רצה לעשות. כל השחקנים התגייסו למשימת "בואו נתפוס את אלו שרצו לתפוס את אלפונסו", זזו מהקו העיקרי של המשחק (המחקר של המזימה לחיבול בשיחות השלום ומי מושך בחוטים) כשהם מנסים לעצור את המזימה נגד אחד משלהם.
אני זרמתי ונתתי להם לפעול בכיוון.
מאוחר יותר, הייתי קצת מאנייק. השודדים טענו שראש (דמות השחקן) הוא זה שנתן להם בכלל את הרעיון לתפוס את אלפונסו, שהם תכננו לעשות דברים אחרים בכלל. . .