תכנית העל הדורנית - לבקשתכם, לראשונה בכתב ובעברית
תכנית העל הדורנית - לבקשתכם, לראשונה בכתב ובעברית
אז, יש לנו את קו העלילה הדורני. הוא מכיל נסיון כושל של אריאן להכריז על מירסלה כמלכה, ומסע כושל של קוונטין עד לקצוות העולם המוכר (לווסטרוזים) במטרה כושלת להתחתן עם דאני. אז.. למה כל זה נועד? סתם פילר חסר מטרה? מרטין יותר טוב מזה.
אז יש לנו את דוראן מארטל. אחד ש"שוקל בזהירות כל מילה וכל מעשה", אליבא דטייווין לאניסטר, שאותו דוראן שונא בגלל רצח אליה וילדיה. דוראן אומר שהוא רוצה לקחת מטייווין את כל היקר לו לפני שהוא יהרוג אותו". ושהוא תכנן את מפלת טייווין במשך 17 שנה, מאז שנודע לו על רצח אליה וילדיה. אז מהי התכנית הגאונית שהאדם המחושב הזה מוציא מתחת ידו? להשיא את אריאן לוייסריז. כלומר להשיא את הבת והיורשת שלו למלך קבצן שמסתובב בערים החופשיות בתקווה שהוא יגייס צבא. כשזה נכשל, הוא שולח את קוונטין במטרה להינשא לדאני באותה מטרה.
זהו? זו הגאונות? התככנות? התכנון הקפדני?
אז דוראן משקר. יש לו בשרוול תכנית על, ושמישהו ינסה לעצור אותו!
נתחיל במטרות: המטרה הברורה הראשונה היא רוצחי אליה: טיווין שנתן את הפקודה, גרגור ואמורי לורץ' שביצעו אותה.
כמובן שכדי להתנקם בטייוין, צריך להסיר מהדרך גם את ג'יימי, סרסיי, ג'ופרי, וטומן.
מכאן, לאמצעים: הכלי היעיל והקטלני ביותר שיש לדוראן הוא אחיו, אוברין. אוברין ידוע כמי שבילה שנים בערים החופשיות, ולמד הרעלה ואולי עוד אומנויות, אפלות יותר (קסם אפל, למשל). הוא גם למד במצודה באולדטאון, וחישל שש חוליות משרשרת המלומדים. הוא לחם בקרבות בארצות המריבה, בהתחלה בשורות הבנים השניים ואז הקים פלוגת שכירים משלו. הוא גם ידוע כמי שילד ממזרים, למשל בת שנולדה לו מספטה, בת שחונכה בדרכי השבעה. בת אחרת שלו, סרלה, לומדת בעצמה במצודה באולדטאון. ממש באותה המצודה בה מלמד הארכי-מלומד מארווין המג, שבילה בעצמו שנים במזרח, מתמחה בקסם אפל, ויש בבעלותו נר מזכוכית דרקון - נר שיכול לראות דברים שבקצה האחר של העולם ולהשתיל חלומות במוחו של אדם אחר.
לדת השבעה יש חשיבות מפתח בתכנית העל הדורנית: אריאן ננעלה בחדר ע"י אביה עם ספרים שהנושאים שלהם הם היסטוריה, חוק דורני, דרקונים, וספטונים. ארבעת המרכיבים האלה צריכים להופיעבתכנית העל הדורנית, או שדוראן לא היה נותן את הספרים האלה לאריאן, או לכל הפחות מרטין לא היה טורח להזכיר את הפרט הזה.
חזרה לאוברין: יש לו רקע ייחודי לכאורה, של שהות באסוס, רעלים, קסם אפל, מארווין המג, אמונת השבעה, ופלוגות שכירי חרב. אבל נדיר ככל שזה יישמע, הוא לא היחיד בעל רקע דומה: הרעים האמיצים (או מסיכות הדמים) הם בעלי רקע דומה להפתיע: הם מתוארים כחבורת "דורנים שחומים, ליסנים בהירים, דות'ראקים עם פעמונים בשערם, איבנסים שעירים ושחורי עור בני איי הקיץ עם גלימות של נוצות". יחד איתם נמצא קיבורן, ש"השמועות האפלות אודותיו ליוו אותו בכל מקום שבילה: במצודה, בעיר שחף, בדורן, בערים החופשיות" - הוא למד במצודה אך אין לצווארו שרשרת, עונש על התעסקות בהעלאה באוב ושאר קסמי מוות. הוא יודע לזהות רעלים (הוא זיהה את הרעל על החנית של אוברין), שהכיר את מארווין (שהיה היחיד במצודה שהבין את התשוקה שלו לקסם). על פי המופיע בפרקי בריאן במשתה, אחרי שהרעים האמיצים התפרקו סופית, חלק מהם פנו לאן? - לאולדטאון כמובן. אבל כאן לא מסתיימים קווי הדמיון בין אוברין לרעים האמיצים: יחד עם הרעים רוכבים ולוחמים ספטון אוט, החסיד אורסוויק, טימאון הדורני, וקיבורן, שגם הוא מגלה עניין באמונת השבעה.
אז האם יש קשר בין הדורנים לבין הרעים האמיצים? על פני השטח לא. אבל כשבוחנים את העובדות, זה נעשה הגיוני: הרעים האמיצים נשכרו במקור ע"י הלאניסטרים, אבל אז ערקו במפתיע לצדו של רוז בולטון. כלומר, שימו לב, הם ערקו מהמעסיק העשיר שהיה להם למעסיק עני. ממש ההיפך ממה ששכירי חרב עושים, ואנחנו נתקלים בהרבה שכירי חרב בספרים. ויש עוד: וארגו הוט האכיל את הדוב שלו בסר אמורי לורץ'. מה? וארגו הוט לא שומר את סר אמורי כדי לפדות אותו בתשלום, כמו ששכיר חרב טוב אמור לעשות? משפחת לורץ' תשמח לשלם, וכנראה יש להם האמצעים: על שלט האצולה שלהם יש 3 מטבעות זהב, מעל המאנטיקורה. אנשים ששמים זהב על הסמל שלהם לרוב יש להם גיבוי לטענת עושר. והרעים האמיצים מאבדים סיכוי לנגוס קצת מהעושר הזה. בהתחשב באכילה ע"י הדוב, אפילו אין גופה שאפשר להחזיר למשפחה, או להציג אותה באופן מאיים (כמו שמאוד מקובל לעשות בווסטרוז, החל מנעיצת ראשים על חומות מעלה מלך וכלה בצליבתם מופשטי עור כמו בבולטון סטייל). זה לחלוטין לא הגיוני, אלא אם נביט ברשימת המטרות שלעיל ונראה שאמורי לורץ' מככב שם. ההאכלה ע"י דוב גם מסכלת את האפשרות של טייווין לטעון שסר אמורי לורץ' הוא הרוצח והתיק סגור: הסיפור נשמע נוח מדי (כמו שטיריון מעיר בציניות בהקשר אחר: "אולי הרוצח של ג'ופרי גם נאכל ע"י דוב"). טייווין מחוייב לספק לדוראן לכל הפחות גופה של רוצחי אחותו כדי לספק את הדורנים פומבית, והיעלמות הגופה משרתת בעיקר את הדורנים (שכמובן לא קונים לרגע כל סיפור שבו טיווין לא נותן את הפקודה).
מאוחר יותר, בריאן וג'יימי נופלים לידי הרעים האמיצים. הרעים האמיצים נמסים מאושר כשזה קורה. סביר להניח שכל מנהיג חבורת שכירי חרב שנופל לידיו הבן של הלורד העשיר ביותר בווסטרוז יהיה מאושר כמו ילדה קטנה. אחרי הכל, ג'יימי שווה אולי רבע מהזהב בצוק קאסטרלי. הרעים האמיצים לוקחים את ג'יימי לוארגו הוט, שכורת את היד של ג'יימי. רגע אחד - וארגו עושה זאת שוב! הוא מוותר על סכום כסף עצום, בדיוק ההיפך מהמצופה ממנהיג פלוגת שכירי חרב. גם אם נביא בחשבון את החיבה הידועה של וארגו לקיצוץ ידיים, הוא לא עושה את זה לבריאן, למשל. את בריאן הוא דווקא מתכוון למכור תמורת אבני ספיר. כשרוז בולטון מקבל לידיו את ג'יימי מינוס יד, הוא זועם על הרעים האמיצים - ובצדק רב, מבחינתו. כל העניין נראה חסר שחר, אלא אם אנחנו מביטים ברשימת המטרות שלעיל ורואים שהסרת ג'יימי מהדרך מופיעה שם ברשימה של דוראן. עוד יותר מעניין הוא שמיודענו קיבורן מרפא את ג'יימי ומציל את חייו, ובכך קונה לו את האמון הבלתי מעורער של סרסיי.
אגב, כשבריאן וג'יימי נתפסים ע"י הרעים האמיצים, הם עסוקים בבזיזת ספט. רוז בולטון שלח אותם לעקור את הלאניסטרים ממקומות מושבם, אבל הם מעדיפים לבזוז ספט. בעצם, זה לא הספט היחיד שהם בוזזים. נראה שזה שיטתי: במקום ובזמן אחר, אריה והאחווה ללא דגלים מוצאים את הרעים האמיצים עסוקים בלא אחרת מאשר בזיזת ספט אחר. השחיטה ההמונית הזו של אנשי דת למעשה יוצרת את תנועת הדרורים, שמקדשים את עצמותיהם של הקדושים שנשחטו למען אמותנם ע"י הרעים האמיצים, כפי שבריאן מגלה בהמשך, בפרקי המשתה, מובילים אותם למעלה מלך כדי לבקש את הגנת המלך. כשהם מגיעים למעלה מלך ופוגשים את אאוריאן מים וסרסיי, שנראים משועממים מכל הדיבורים על ספטונים שנרצחו, דווקא קיבורן מגלה בהם עניין. מקרי?
נחזור לאוברין. אוברין מגיע למעלה מלך והורג את סר גרגור, וגם נהרג בתהליך. למעשה, אוברין היה יוצא מהקרב ללא פגע, אלמלי שני דברים: הראשון הוא הטלת לחש על החנית, לחש שתפקידו להאט את פעולת הרעל, רעל שכרגיל הורג ברגע שהוא מגיע ללב. כך מגלים לנו בזמן שסר גרגור גוסס וצורח מכאבים. השני הוא ההתעקשות שלו שלא לתת את מכת המוות לסר גרגור עד שגרגור לא יאמר את השם של מי שפקד עליו להרוג את אליה. הוא שוב ושוב דורש מגרגור להתוודות. מסתבר שהווידוי הזה שווה לדורנים הרבה מאוד. שווה כל כך עד שאוברין היה מוכן להסתכן במוות למענו, סיכון שהתממש. עוד נחזור לזה, אבל על כל פנים גרגור, שהופיע לעיל ברשימת המטרות, גם הוא מחוסל. מחוסל וגופתו מגיעה היישר לידיו של קיבורן, ששוב צץ פה, שלא במפתיע, כי הוא עוד יצוץ שוב.
כמובן, איך אוברין ידע מראש שג'ופרי יורעל (עוד מטרה שמוסרת מהרשימה) ושטיריון יואשם במותו כדי שהוא יוכל להילחם נגד גרגור? ובכן, הוא לא ידע. הוא למעשה הגיע למעלה מלך אחרי מותו של ג'ופרי כדי להרעיל את טייווין, ורק אחרי זה יגיע המשפט של טיריון. יש ראיות לכך שטייווין הורעל בתהליך איטי אך קטלני: פייסל מתאר את דם האלמנה כרעל שסותם את מעיו של הקרבן. טיריון, בסצינת בית הכסא, מבחין שפניו של טייווין השחירו, ממש כאילו הוא שתה יין מורעל. טייווין בילה זמן רב בשירותים כשיטריון מצא אותו, שהרי שאי הספיקה להירדם כשטיריון מצא אותה. לאחר מותו, מעיו משתחררים והוא מחרבן (חרא רגיל ולא זהב, למרבה האכזבה). טיריון הרג אדם שעמד למות בקרוב גם בלי התערבותו. גופתו של טיווין אגב, התעוותה והסריחה באופן חריג כפי שסרסיי מציינת. ומי מטפל בגופתו של טייווין? קיבורן.
[מגבלת תווים, המשך יבוא]
