הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים ירדו בצורה חדה בשנים האחרונות, כך עולה מתוצאות מחקר "טימס" הבינלאומי ל-2023 שפורסמו היום (רביעי).
הציונים הממוצעים של התלמידים בישראל בשני המקצועות הם הנמוכים ביותר מאז 2007.
הירידה שנרשמה בארבע השנים האחרונות בהישגי התלמידים היא החדה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר – 32 נקודות בכל אחד משני תחומי הדעת.
שינוי זה חריג גם בהשוואה למדינות שאינן חברות ב-OECD.
מתוך 35 המדינות שהשתתפו בשני המחזורים האחרונים של המחקר, רק בארבע מדינות נרשמו ירידות דומות או חדות יותר, והן: בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
במשרד החינוך ניסו לייחס את הירידה למשבר הקורונה, וטענו לקשר בין מדיניות הסגרים השמרנית, כלשונם, לבין ההידרדרות בהישגים.
עם זאת, מהנתונים עולה כי אין מתאם ברור בין אורך הסגרים לבין ההישגים.
כך, למשל, בארצות הברית ובצ'ילה הוטלו סגרים ארוכים יותר מאשר בישראל, אך הירידה בהישגים בשתי המדינות היתה מתונה יותר.
במשרד החינוך הודו כי המחקר אינו מאפשר לקבוע קשרים של סיבה ותוצאה בכל הנוגע לשינויים בהישגים, וכי ניתן להצביע רק על מתאם בין הירידה בהישגים לבין המגפה ומדיניות הסגרים.
בממוצע עולמי, ירדו הישגי התלמידים בשני המקצועות בין 11 ל-12 נקודות לעומת 32 נקודות בישראל.
המחקר נערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים (IEA) אחת לארבע שנים.
המבחן האחרון, שתוצאותיו התפרסמו היום, נערך במאי 2023 בקרב מדגם ארצי של כ-2,500 תלמידי כיתה ח' מ-195 בתי ספר.
במדגם לא נכללו תושבי מזרח ירושלים או תלמידים מהחברה החרדית.
מבין 44 המדינות שנבדקו, ישראל דורגה במקומות ה-23 וה-25 במתמטיקה ובמדעים, בהתאמה - לעומת המקומות ה-9 וה-16 ב-2019.
פער אדיר, של יותר ממאה נקודות בשני המקצועות, נרשם בין הישגי התלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לאלה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
במדעים תלמידים מרקע גבוה קיבלו, בממוצע, 530 נקודות לעומת ציון ממוצע של 427 לתלמידים מרקע נמוך.
במתמטיקה נרשם פער גבוה אף יותר, כאשר תלמידים מרקע חזק קיבלו בממוצע 543 לעומת תלמידים מרקע נמוך שציונם הממוצע היה 424.
מבחן בינלאומי: הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים הם הנמוכים ביותר מאז 2007
הציונים הממוצעים של התלמידים בישראל בשני המקצועות הם הנמוכים ביותר מאז 2007.
הירידה שנרשמה בארבע השנים האחרונות בהישגי התלמידים היא החדה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר – 32 נקודות בכל אחד משני תחומי הדעת.
שינוי זה חריג גם בהשוואה למדינות שאינן חברות ב-OECD.
מתוך 35 המדינות שהשתתפו בשני המחזורים האחרונים של המחקר, רק בארבע מדינות נרשמו ירידות דומות או חדות יותר, והן: בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
במשרד החינוך ניסו לייחס את הירידה למשבר הקורונה, וטענו לקשר בין מדיניות הסגרים השמרנית, כלשונם, לבין ההידרדרות בהישגים.
עם זאת, מהנתונים עולה כי אין מתאם ברור בין אורך הסגרים לבין ההישגים.
כך, למשל, בארצות הברית ובצ'ילה הוטלו סגרים ארוכים יותר מאשר בישראל, אך הירידה בהישגים בשתי המדינות היתה מתונה יותר.
במשרד החינוך הודו כי המחקר אינו מאפשר לקבוע קשרים של סיבה ותוצאה בכל הנוגע לשינויים בהישגים, וכי ניתן להצביע רק על מתאם בין הירידה בהישגים לבין המגפה ומדיניות הסגרים.
בממוצע עולמי, ירדו הישגי התלמידים בשני המקצועות בין 11 ל-12 נקודות לעומת 32 נקודות בישראל.
המחקר נערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים (IEA) אחת לארבע שנים.
המבחן האחרון, שתוצאותיו התפרסמו היום, נערך במאי 2023 בקרב מדגם ארצי של כ-2,500 תלמידי כיתה ח' מ-195 בתי ספר.
במדגם לא נכללו תושבי מזרח ירושלים או תלמידים מהחברה החרדית.
מבין 44 המדינות שנבדקו, ישראל דורגה במקומות ה-23 וה-25 במתמטיקה ובמדעים, בהתאמה - לעומת המקומות ה-9 וה-16 ב-2019.
פער אדיר, של יותר ממאה נקודות בשני המקצועות, נרשם בין הישגי התלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לאלה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
במדעים תלמידים מרקע גבוה קיבלו, בממוצע, 530 נקודות לעומת ציון ממוצע של 427 לתלמידים מרקע נמוך.
במתמטיקה נרשם פער גבוה אף יותר, כאשר תלמידים מרקע חזק קיבלו בממוצע 543 לעומת תלמידים מרקע נמוך שציונם הממוצע היה 424.
מבחן בינלאומי: הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים הם הנמוכים ביותר מאז 2007
נערך לאחרונה ב:
) שהוא נחוץ?
