תמונות "חסויות" של חיבוק ראשון
- פותח הנושא גילעד 63
- פורסם בתאריך
את משפחתה הביולוגית של זיו לא חיפשתי
אבל אחר תמונות שלה מלפני גיל שלוש ניהלתי מצוד חובק עולם. פניתי לזרים גמורים ברחבי הרשת, רק כי הם אימצו לפנינו בבית הילדים של זיו אבל אחרי הכנסה של זיו אליו. לא שזה עזר לי הרבה. התמונה היחידה שקיימת ברשותנו של זיו לפני שאנו באנו לצלם אותה, היא התמונה איתה היא נכנסה למאגר הילדים המופנים לאימוץ בינלאומי. קיבלנו אותה מאשת הקשר, שנתנה לנו אותה רק לאחר ששמעה את העצב שלי על כך שאין לנו תמונות קודמות לבואנו.
אם רק מישהו היה מכין לנו אלבום שכזה, אפילו לא אלבום עב כרס, סתם שלוש-ארבע תמונות מלפני גיל שנתיים וחצי...
והמחשבה שיש ילדים שהכינו עבורם אלבום שכזה, ולא נותנים להם אותו. פשוט לא נתפס.
אבל אחר תמונות שלה מלפני גיל שלוש ניהלתי מצוד חובק עולם. פניתי לזרים גמורים ברחבי הרשת, רק כי הם אימצו לפנינו בבית הילדים של זיו אבל אחרי הכנסה של זיו אליו. לא שזה עזר לי הרבה. התמונה היחידה שקיימת ברשותנו של זיו לפני שאנו באנו לצלם אותה, היא התמונה איתה היא נכנסה למאגר הילדים המופנים לאימוץ בינלאומי. קיבלנו אותה מאשת הקשר, שנתנה לנו אותה רק לאחר ששמעה את העצב שלי על כך שאין לנו תמונות קודמות לבואנו.
אם רק מישהו היה מכין לנו אלבום שכזה, אפילו לא אלבום עב כרס, סתם שלוש-ארבע תמונות מלפני גיל שנתיים וחצי...
והמחשבה שיש ילדים שהכינו עבורם אלבום שכזה, ולא נותנים להם אותו. פשוט לא נתפס.
מצטרפת לחברים פה שהיו מתים לקבל תמונות
של הילדים עבורם. אני ראיתי במקרה(למה זה צריך להיו מקרי?)במהלך המשפט, את נציגת מרכז האימוצים, מחזיקה תיק פתוח ממנו הקריאה לשופטת את שהיה לה לומר. למרות שעמדה די רחוק ממני, הבחנתי בשתי תמונות צבעוניות, שבלטו על רקע המסמכים בשחור-לבן. אמרתי למתורגמן שאני מבקשת לקבל אותן לידי.(למרכז אין בהן צורך ואם כן, אפשר להכין העתק). קבלתי שתי תמונות של בתי. האחת שכנראה צולמה בהיותה פצפונת ממש והשניה, מעט לאחר הגעתה לבית הילדים, היינו כבת חודשיים. אני לא מפסיקה לחשוב על המקריות הנוראית והנפלאה. הרי בקלות יכולתי לפספס את זה, ומדוע לא מוסרים להורים המאמצים שלעיתים (או אולי תמיד) תיק הילד מכיל גם תמונה.
של הילדים עבורם. אני ראיתי במקרה(למה זה צריך להיו מקרי?)במהלך המשפט, את נציגת מרכז האימוצים, מחזיקה תיק פתוח ממנו הקריאה לשופטת את שהיה לה לומר. למרות שעמדה די רחוק ממני, הבחנתי בשתי תמונות צבעוניות, שבלטו על רקע המסמכים בשחור-לבן. אמרתי למתורגמן שאני מבקשת לקבל אותן לידי.(למרכז אין בהן צורך ואם כן, אפשר להכין העתק). קבלתי שתי תמונות של בתי. האחת שכנראה צולמה בהיותה פצפונת ממש והשניה, מעט לאחר הגעתה לבית הילדים, היינו כבת חודשיים. אני לא מפסיקה לחשוב על המקריות הנוראית והנפלאה. הרי בקלות יכולתי לפספס את זה, ומדוע לא מוסרים להורים המאמצים שלעיתים (או אולי תמיד) תיק הילד מכיל גם תמונה.
כי יש מקרים שהילד מוצא מחזקת הוריו המולידים
אחרי שבמשך תקופה ראו אותו (בכתבה האחות מתארת הורים ביולוגיים שהגיעו לפגוש את הילד כשהם מסוממים למשל). פרטים כאלה שמופיעים באלבום ואולי תמונות של המולידים יכולות להוות גורם מאיים שהילד ינסה לאתר
אותם בכוחות עצמו כשעדיין לא בשל לכך, או פרטים שייוודעו לילד מהאלבום כשלא בשל ועוד.
אני בעד אימוץ עם קשר ומאמינה שהוא חוסך גדילה עם חור שחור. אבל כל עוד האימוץ סגור בארצנו שבה כל אחד מכיר את האחר או מכיר מישהו שמכיר אותו נושא החיסיון הוא הרבה יותר בעייתי.
אחרי שבמשך תקופה ראו אותו (בכתבה האחות מתארת הורים ביולוגיים שהגיעו לפגוש את הילד כשהם מסוממים למשל). פרטים כאלה שמופיעים באלבום ואולי תמונות של המולידים יכולות להוות גורם מאיים שהילד ינסה לאתר
אותם בכוחות עצמו כשעדיין לא בשל לכך, או פרטים שייוודעו לילד מהאלבום כשלא בשל ועוד.
אני בעד אימוץ עם קשר ומאמינה שהוא חוסך גדילה עם חור שחור. אבל כל עוד האימוץ סגור בארצנו שבה כל אחד מכיר את האחר או מכיר מישהו שמכיר אותו נושא החיסיון הוא הרבה יותר בעייתי.
כי זה לא רק אלבום תמונות
בהודעה הקודמת הגבתי לעניין התמונות בלבד, אבל חייבים להביא בחשבון שכאן אין מדובר רק באלבום תמונות, אלא בספר זכרון שלם. אנשים שאין להם הדרכה בקשר להתפתחות הילד ולתהיות העולות אצל הילד המאומץ כותבים לתינוק קטן וחסר הבנה את כל מחשבותיהם ותחושותיהם.
חלק בודאי מכיל זכרונות נהדרים עבור יצירת רצף עבור הילד, אבל האם תהיות של אדם מלא רצון טוב שמשרבב מידע על ביקור הורים מסוממים, או שמתאר תופעות שעברו על התינוק בעקבות גמילה מסמים, או סתם מחשבות שיפוטיות של המתנדב.
כאשר הורים מתווכים עבור ילדם, הם מתחשבים בגילו ובהתפתחותו, הם משנים את הסיפורים עם הזמן. האנשים האלו רואים תינוק וכותבים על התינוק עבור מבוגר שיהיה. האם זה מה שילד צריך לקבל ללא כל צנזורה?
יכול להיות שצריך להכין משהו שונה עבור תיק האימוץ ומשהו קל יותר עבור אלבום צעדים ראשונים, בו יראו יותר תמונות של התינוק עצמו עם אנקדוטות התפתחויות, ופחות נוכחות למתנדבים ולתחושותיהם על התפתחות הילד.
בהודעה הקודמת הגבתי לעניין התמונות בלבד, אבל חייבים להביא בחשבון שכאן אין מדובר רק באלבום תמונות, אלא בספר זכרון שלם. אנשים שאין להם הדרכה בקשר להתפתחות הילד ולתהיות העולות אצל הילד המאומץ כותבים לתינוק קטן וחסר הבנה את כל מחשבותיהם ותחושותיהם.
חלק בודאי מכיל זכרונות נהדרים עבור יצירת רצף עבור הילד, אבל האם תהיות של אדם מלא רצון טוב שמשרבב מידע על ביקור הורים מסוממים, או שמתאר תופעות שעברו על התינוק בעקבות גמילה מסמים, או סתם מחשבות שיפוטיות של המתנדב.
כאשר הורים מתווכים עבור ילדם, הם מתחשבים בגילו ובהתפתחותו, הם משנים את הסיפורים עם הזמן. האנשים האלו רואים תינוק וכותבים על התינוק עבור מבוגר שיהיה. האם זה מה שילד צריך לקבל ללא כל צנזורה?
יכול להיות שצריך להכין משהו שונה עבור תיק האימוץ ומשהו קל יותר עבור אלבום צעדים ראשונים, בו יראו יותר תמונות של התינוק עצמו עם אנקדוטות התפתחויות, ופחות נוכחות למתנדבים ולתחושותיהם על התפתחות הילד.
אם הם יכולים להחליט מה לעשות עם זה
הם גם יכולים לזרוק את זה, וזו לא המטרה.
אנשים כותבים הירהורים, ובקלות הם יכולים לכתוב:
- איזו התחלה קשה הייתה לך עם הורים שכאלה.
- חיבקתי אותך במקום האמא שלא יודעת לטפל בך.
- שנתי נדדה בלילה - חשבתי על ילדיי המוגנים במיטותיהם ועליך לבדך בבית החולים, כשלהורייך לא אכפת ממך.
אלו משפטים הנכתבים מתוך אכפתיות גדולה ואהבה לילד. חבל לזרוק אותם, בהנחה שהם רק חלק ממכלול מידע מעניין וחשוב עבור הילד. במקרים כאלו על ההורים המאמצים לכתוב הכל מחדש, בצורה שתתאים לילד בכל שלב בחייו. זו מלאכה קשה מדי, כי לצד משפטים אלו יש תמונות ומידע שכן כדאי שהילד יגדל איתם, שכדאי שיגדל איתם כמידע מאותם אנשים שאהבו אותו.
אם נחזור לאישי שלי, לא הייתי מתנגדת לקבל לידי אלבום שכזה. אבל אני אימצתי ממדינה שאיני מתגוררת בה, והמידע שכתוב אינו בשפה שאני, ובעיקר זיו, איני יודעת. היינו יכולות לראות את התמונות בלבד, ואת הטקסט היינו יכולים לשלוח לתרגום נפרד, אותו היינו שומרים עבור עצמנו ומשחררים מידע מתוכו לזיו בצורה מבוקרת. האפשרות הזו אינה נמצאת בידי מי שמאמץ בארץ מושבו ובשפה המובנת לו ו/או לילדו.
הם גם יכולים לזרוק את זה, וזו לא המטרה.
אנשים כותבים הירהורים, ובקלות הם יכולים לכתוב:
- איזו התחלה קשה הייתה לך עם הורים שכאלה.
- חיבקתי אותך במקום האמא שלא יודעת לטפל בך.
- שנתי נדדה בלילה - חשבתי על ילדיי המוגנים במיטותיהם ועליך לבדך בבית החולים, כשלהורייך לא אכפת ממך.
אלו משפטים הנכתבים מתוך אכפתיות גדולה ואהבה לילד. חבל לזרוק אותם, בהנחה שהם רק חלק ממכלול מידע מעניין וחשוב עבור הילד. במקרים כאלו על ההורים המאמצים לכתוב הכל מחדש, בצורה שתתאים לילד בכל שלב בחייו. זו מלאכה קשה מדי, כי לצד משפטים אלו יש תמונות ומידע שכן כדאי שהילד יגדל איתם, שכדאי שיגדל איתם כמידע מאותם אנשים שאהבו אותו.
אם נחזור לאישי שלי, לא הייתי מתנגדת לקבל לידי אלבום שכזה. אבל אני אימצתי ממדינה שאיני מתגוררת בה, והמידע שכתוב אינו בשפה שאני, ובעיקר זיו, איני יודעת. היינו יכולות לראות את התמונות בלבד, ואת הטקסט היינו יכולים לשלוח לתרגום נפרד, אותו היינו שומרים עבור עצמנו ומשחררים מידע מתוכו לזיו בצורה מבוקרת. האפשרות הזו אינה נמצאת בידי מי שמאמץ בארץ מושבו ובשפה המובנת לו ו/או לילדו.
ברכות בשפת מקור
בעקבות השירשור נזכרתי שעדין לא תרגמנו את הברכות שנכתבו לכאוס בבית הילדים (נתנו ספר זכרונות שיכתבו שם כמה שיותר ברכות וזכרונות, בסוף נכתבו שלוש ברכות ברוסית, שתיים בקזחית ואחת באנגלית). עוד כשבועיים כבר לא אהיה בקשר יומיומי עם דוברי רוסית, אז ניצלתי את ההזדמנות. היום תורגמו לי שלוש הברכות הרוסיות, ואילו צילום של הברכות הקזחיות נלקח למי שאולי יוכל לתרגם אותן.
אלו ברכות של אנשים שלכאורה יודעים על אימוץ וילדים מאומצים. הן מלאות עצות להיות ילדה טובה ולשמוע בקולינו. הן גם מלוות בברכות לאושר ועושר. האם זה מה שילדה מאומצת צריכה לשמוע? שהיא צריכה להיות ילדה טובה, לציית לאבא ואמא ושהיא תהיה עשירה? בעיני זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שהיא לא צריכה לשמוע. אבל זה גם לא ממש בעייתי, אז בבית, יחד עם אוריאל, נחליט האם כבר לספר לה, אול לחכות שאולי יצליחו למצוא מישהו שיתרגם גם את הברכות הקזחיות כדי שהיא תקבל הכל יחד.
אבל כבר כאן, במשהו כה פעוט וישיר אפשר לראות בעיות נוצרות. די ברור שבאלבום שאנשים אכפתיים יצרו בתשומת לב במטרה לכסות את החור השחור של חוסר הידיעה יהיו מוקשים רבים ואמיתיים. נראה לי שאלבום שכזה צריך להכתב תחת הנחיות מאנשי מקצוע, כדי שלהורים מאמצים לא תהיה בעיה להראות אותו לילד כמו כל אלבום ראשון לילד שזה עתה נולד.
בעקבות השירשור נזכרתי שעדין לא תרגמנו את הברכות שנכתבו לכאוס בבית הילדים (נתנו ספר זכרונות שיכתבו שם כמה שיותר ברכות וזכרונות, בסוף נכתבו שלוש ברכות ברוסית, שתיים בקזחית ואחת באנגלית). עוד כשבועיים כבר לא אהיה בקשר יומיומי עם דוברי רוסית, אז ניצלתי את ההזדמנות. היום תורגמו לי שלוש הברכות הרוסיות, ואילו צילום של הברכות הקזחיות נלקח למי שאולי יוכל לתרגם אותן.
אלו ברכות של אנשים שלכאורה יודעים על אימוץ וילדים מאומצים. הן מלאות עצות להיות ילדה טובה ולשמוע בקולינו. הן גם מלוות בברכות לאושר ועושר. האם זה מה שילדה מאומצת צריכה לשמוע? שהיא צריכה להיות ילדה טובה, לציית לאבא ואמא ושהיא תהיה עשירה? בעיני זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שהיא לא צריכה לשמוע. אבל זה גם לא ממש בעייתי, אז בבית, יחד עם אוריאל, נחליט האם כבר לספר לה, אול לחכות שאולי יצליחו למצוא מישהו שיתרגם גם את הברכות הקזחיות כדי שהיא תקבל הכל יחד.
אבל כבר כאן, במשהו כה פעוט וישיר אפשר לראות בעיות נוצרות. די ברור שבאלבום שאנשים אכפתיים יצרו בתשומת לב במטרה לכסות את החור השחור של חוסר הידיעה יהיו מוקשים רבים ואמיתיים. נראה לי שאלבום שכזה צריך להכתב תחת הנחיות מאנשי מקצוע, כדי שלהורים מאמצים לא תהיה בעיה להראות אותו לילד כמו כל אלבום ראשון לילד שזה עתה נולד.
מעט לא מסכימה
הילדים שלנו (אלה שאומצו באימוץ חו״ל) הגיעו מתרבויות שונות כל כך מתרבותנו שלנו, עם ערכים, שפה והתנהגות מאד שונים משלנו. לכל הורה מאמץ ניתנת הבחירה כמה ומה מהתרבות הראשונית של הילד הוא מעוניין להמשיך/להשאיר ומה לא.
בתרבות הסינית למשל המחמאה הכי גדולה שניתנת לילד היא שהוא ״guai" כלומר ילד טוב, צייתן ומתנהג יפה. אני משערת שבתרבות הקזחית ישנם ערכים דומים (וזאת בהתבסס על מאפיינים דומים בתרבות הרוסית והסינית). אני בהחלט יכולה לתאר לעצמי שילד סיני שעומד להיות מאומץ יקבל ״הנחיות״ וברכות כאלה מאלה שגידלו אותו, כי זו התרבות וזה מה שהם מכירים וזה מה שכל אחד מאחל לילד, מאומץ או לא.
גם אנשי מקצוע לא חפים מהשפעות תרבותיות והגישה לאימוץ היא לא זהה במקומות שונים. לכן אני מניחה שאלה שכתבו את הברכות הם אנשי מקצוע. אני אישית לא הייתי רוצה שהברכות והאיחולים עבור ביתי לפני יציאתה לדרך חדשה יהיו ״מגוייסים״ ותחת הנחיית אנשי מקצוע בהשפעה מערבית, אלא שייכתבו ברוח המקום ויבטאו את רחשי הלב ואיחוליהם הכנים של אלה שגדלו אותה ״בחייה הקודמים״.
לי אישית חשוב מאד החיבור של הבת שלי לסין, לעם הסיני, לשפה הסינית ולתרבות עם הדברים החיוביים וכאלה שגם פחות.
ברור לי שיש כאלה שחושבים וחשים אחרת, אבל כך אני מרגישה והייתי חייבת להביא גישה קצת אחרת
הילדים שלנו (אלה שאומצו באימוץ חו״ל) הגיעו מתרבויות שונות כל כך מתרבותנו שלנו, עם ערכים, שפה והתנהגות מאד שונים משלנו. לכל הורה מאמץ ניתנת הבחירה כמה ומה מהתרבות הראשונית של הילד הוא מעוניין להמשיך/להשאיר ומה לא.
בתרבות הסינית למשל המחמאה הכי גדולה שניתנת לילד היא שהוא ״guai" כלומר ילד טוב, צייתן ומתנהג יפה. אני משערת שבתרבות הקזחית ישנם ערכים דומים (וזאת בהתבסס על מאפיינים דומים בתרבות הרוסית והסינית). אני בהחלט יכולה לתאר לעצמי שילד סיני שעומד להיות מאומץ יקבל ״הנחיות״ וברכות כאלה מאלה שגידלו אותו, כי זו התרבות וזה מה שהם מכירים וזה מה שכל אחד מאחל לילד, מאומץ או לא.
גם אנשי מקצוע לא חפים מהשפעות תרבותיות והגישה לאימוץ היא לא זהה במקומות שונים. לכן אני מניחה שאלה שכתבו את הברכות הם אנשי מקצוע. אני אישית לא הייתי רוצה שהברכות והאיחולים עבור ביתי לפני יציאתה לדרך חדשה יהיו ״מגוייסים״ ותחת הנחיית אנשי מקצוע בהשפעה מערבית, אלא שייכתבו ברוח המקום ויבטאו את רחשי הלב ואיחוליהם הכנים של אלה שגדלו אותה ״בחייה הקודמים״.
לי אישית חשוב מאד החיבור של הבת שלי לסין, לעם הסיני, לשפה הסינית ולתרבות עם הדברים החיוביים וכאלה שגם פחות.
ברור לי שיש כאלה שחושבים וחשים אחרת, אבל כך אני מרגישה והייתי חייבת להביא גישה קצת אחרת
התיווך לא הוצע עבור המאומצים באימוץ בינתרבותי
הוא הוצע דווקא עבור הנושא הראשי של השירשור - האלבום שמוכן בישראל עבור ילדים שמאומצים בישראל.
הברכות הקזחיות הן דוגמא לכיצד באימוץ בינלאומי ההורים יכולים לסנן פגיעות הנובעות מהבדלים שכאלו. כי בסופו של דבר, כאשר ילד גדל במדינה אחרת ובתרבות אחרת, לא רק הוריו אחראים לצורה בה הוא רואה את העולם, אלא כל הסביבה בה הוא חיי. זיו אינה חיה בקזחסטן, אלא בבלגיה, וכל תפיסת עולמה היא פלמית, כאשר אנו מנהלים קרב מאסף על פרטים ישראלים שהיינו רוצים להנחיל לה, אך ברור לנו שאין הם חשובים לה (לא כרגע וכנראה גם לא בעתיד). התפיסה הפלמית והתפיסה הישראלית דומות למדי, אך בעלת הבדלים מן התפיסה הקזחית. כל עוד הכתוב בספרון הוא ברוסית וקזחית, אנו יכולים לתווך עבורה ולהעביר את המסרים הקשורים לאיחולים ופחות למילוליות שלהם. אבל באלבום שהיה נכתב בשפה בה זיו קוראת, יכולת התיווך שלנו (והריכוך) הייתה מוגבלת ביותר. מה גם שזהו אלבום שאינו מכיל רק כמה ברכות אלא אלבום ראשון של ילד, על כל ההתפתחות והירהורים של מי שטיפל בו.
הוא הוצע דווקא עבור הנושא הראשי של השירשור - האלבום שמוכן בישראל עבור ילדים שמאומצים בישראל.
הברכות הקזחיות הן דוגמא לכיצד באימוץ בינלאומי ההורים יכולים לסנן פגיעות הנובעות מהבדלים שכאלו. כי בסופו של דבר, כאשר ילד גדל במדינה אחרת ובתרבות אחרת, לא רק הוריו אחראים לצורה בה הוא רואה את העולם, אלא כל הסביבה בה הוא חיי. זיו אינה חיה בקזחסטן, אלא בבלגיה, וכל תפיסת עולמה היא פלמית, כאשר אנו מנהלים קרב מאסף על פרטים ישראלים שהיינו רוצים להנחיל לה, אך ברור לנו שאין הם חשובים לה (לא כרגע וכנראה גם לא בעתיד). התפיסה הפלמית והתפיסה הישראלית דומות למדי, אך בעלת הבדלים מן התפיסה הקזחית. כל עוד הכתוב בספרון הוא ברוסית וקזחית, אנו יכולים לתווך עבורה ולהעביר את המסרים הקשורים לאיחולים ופחות למילוליות שלהם. אבל באלבום שהיה נכתב בשפה בה זיו קוראת, יכולת התיווך שלנו (והריכוך) הייתה מוגבלת ביותר. מה גם שזהו אלבום שאינו מכיל רק כמה ברכות אלא אלבום ראשון של ילד, על כל ההתפתחות והירהורים של מי שטיפל בו.
אם כך אז אנו תמימות דעים
טעיתי לחשוב שהתייחסת בעצתך לספרים הנכתבים באימוץ בינלאומי.
זה מזכיר לי שילדינו מאד ברי מזל שישנם ספרים כאלה. לא מזמן מאומצת בת 18 מסין הלינה ובצדק, על כך שבעת אימוצה בשנות התשעים בתי הילדים לא ניהלו יומנים שכאלה ולכן אין לה שום תיעוד מימיה שם. בבית הילדים ממנו ביתי הגיעה ניהלו כאלה יומנים מושקעים, בטושים צבעוניים ועם הרבה תמונות רק עבור הילדים שיש סיכוי שיאומצו אי פעם. עצוב, אבל כנראה שבעיניהם מי שנדון לבלות את כל חייו כיתום לא זקוק לספר....
טעיתי לחשוב שהתייחסת בעצתך לספרים הנכתבים באימוץ בינלאומי.
זה מזכיר לי שילדינו מאד ברי מזל שישנם ספרים כאלה. לא מזמן מאומצת בת 18 מסין הלינה ובצדק, על כך שבעת אימוצה בשנות התשעים בתי הילדים לא ניהלו יומנים שכאלה ולכן אין לה שום תיעוד מימיה שם. בבית הילדים ממנו ביתי הגיעה ניהלו כאלה יומנים מושקעים, בטושים צבעוניים ועם הרבה תמונות רק עבור הילדים שיש סיכוי שיאומצו אי פעם. עצוב, אבל כנראה שבעיניהם מי שנדון לבלות את כל חייו כיתום לא זקוק לספר....
year of the cat
New member
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.