תמונות שאי אפשר לצלם....

Dan c

New member
תמונות שאי אפשר לצלם....

תמונות שאי אפשר לצלם.... לתאר את המסע שנפשי עושה לה .. בינות לילדים החולים.. ההורים שבורי הלב.. רופאים קצרי יד מהושיע.. עמדתי היום ליד המעלית.. בקומה 3. ממול הכניסה לטיפול נמרץ.. סימנו את המשמרת.. הרגשה נהדרת.. שימחנו כמה ילדים.. הם רצו עוד ועוד.. לפתע פתחו את הדלתות בטיפול נמרץ.. והאיצו אלונקה עם נערה.. עם המון מכשירים.. כמה אחיות ליוי את הילדה.. והורים.. והיה גם נציג של הרב פירר. לפי הציוד נדמה לי שהם עמדו לטוס לחול.. המתנו כולנו ליד המעליות.. ידי ההורים היו חבוקות זו ביד זה.. מאחור.. זעו כל הזמן כאומרות אחת לשני תראה..יהי טוב.. לפתע רכנה האחות.. ופתחה את עפעפי הילדה.. לראות האם האישונים רחבים.. הרגשתי כאילו האדמה זעה לי מתחת לרגלים.. הם נכנסו למעלית .. להורים לא היה מקום.. והם החלו לרדת ברגל.. שמעתי את האם נאנחת .. אנחה קורעת לב.. ברכתי אותה ממעמקי ליבי.. אספתי את תיבת הנגינה שלי.. מה אני יכול לעזור.. אני רק ליצן.. ובכיתי... בכיתי.. בשקט.. סבא דן
 

שמילבי

New member
להיות שם

לפעמים אנחנו שם ברגעים הכי קשים... לפעמים אנחנו רק ליד הרגעים האלו... ואפילו לא קשורים... אבל אפילו רק היכולת שלנו להיות שם, לפעמים בלי לעשות כלום, רק להיות, היא הרבה. המון. ולבכות? לבכות זה טוב, זה משחרר... וזה מאפשר.. לשוב.
 

roy gabay

New member
דן אני מגיע במתחום אחר המשטרתי

לעיתים אני מגיע לאירועים די קשים אם זה בתאונות דרכים והכל- היה לי לפני חודש וחצי אירוע של תאונת דרכים שרכב פגע באופנוע- הגעתי עם החבר'ה שלי בין הראשונים חסמתי ת'ציר תנוע עד שהנט"ן הגיעו- הוא פירפר לנו בין הידיים. פה מתחיל הסיפור שני האחיות שלו שהיו באיזור של הקניון ראו את הסיפור כולו.. אני הכנסתי אותן לניידת שלי קניתי להם מים שירגעו- דיברתי איתם עודדתי אותם והכל. אבל לראות אותן בוכות והכל- זה שובר את הלב כי המחשבה הזאת והכל החולצה בדם לא יוצאת ממני. אני הייתי ב2 פיגועים בין הראשונים הגענו להגיע להמקום לראות גם ילדים בגיל שלי וקטנים ממני בשנה עם דם לא חויה כך כך נעימה. אני מאחל לך אישית מכל הלב שתהיה חזק- הלב כואב אבל צריך להבליג. תחשובשאתה עובד עם רגיש אחר כך זה יכול להשפיע הלאה- ככה אישית לימדו אותנו במשטרה שלפעמים צריך לעבוד כמו רובוטים.
 

Dan c

New member
מישמיש טושטוש שמלבי ROY GABY

מכל ה
אכן עבודת ההתנדבות.. נותנת לי רגעים משמעותים.. אפשרות לבחון.. מה באמת חשוב.. ואת הדבר החשוב מכל.. את הזכות לתת.. לתת לילד החולה.. המנותק מחבריו.. ידיד .. המוכן לעשות המון.. בכדי להקל עליו את השהיה בבית החולים.. מעט להצחיק.. כמה קסמים.. לספר סיפור.. ולהקשיב.. והכי הרבה להתבונן.. ולאהוב.. להתראות סבא דן
 
למעלה