סליחה שאני מכניס ראש בריא למיטה חול
חייל, כשהוא נמצא בפעילות מבצעית, או באזור שמתבצעת בו פעילות מבצעית, אם הוא חמוש או ש"בעקרון" הוא חמוש (כלומר כרגע נשקו לא נמצא עליו, לא נרצח אלא נופל בקרב. אנשים חסרי ישע נרצחים. תנוקות נרצחים וכן גם נשים, זקנים ושאר חסרי יכולת להתגונן. חייל הוא בדיוק ההפך מחסר ישע. יש לו נשק, הוא חלק ממערכת שכל תפקידה הוא להלחם. במקרים רבים יש לו הכשרה, כושר ויכולת להלחם. להגיד שהוא נרצח זה כמו להגיד על מייקל טיסון שהוא "הוכה" על-ידי עובר אורח. הבן-אדם מתאגרף, הוא נכנס לקרב מתוך ידיעה, לרוב מתוך רצון, יצא שהוא הפסיד. אולי השופט היה משוחד, אולי הוא הרגיש לא טוב או שסתם היה לו יום חרא והוא לא הצליח לעשות את המהלכים הרצויים. מכאן ועד להגיד שהוא הוכה יש מרחק רב. כנ"ל הכותרות בעיתונות: שלושה לוחמי שייטת נרצחו בשכם (סתם, כותרת דמיונית אפשרית) ראבאק. הם לוחמים. הם נכנסים מרצונם ובידיעתם לאזור סכנה. הם חיילים והם נפלו בקרב. להגיד שהם נרצחו זה סתם עברית דלה.וזה גם זילות הכשרתם של החיילים. כנ"ל השימוש במושג "מחבלים". מי שישב במארבים, בשמירות, בפעולות כנגד אנשדי חמאס ואירגונים פאלסטינים יודע שמדובר בלוחמי גרילה מהדרגה הראשונה. (לפחות מבחינת התכנון, בביצוע עוד יש להם מה ללמוד.) מחבל זה בחור שלוקח סכין, צועק אללה הוא אכבר ומסתער כמו שור עיוור. לוחם גרילה מתכנן את צעדיו, את המטרות, האמצעים וכל מה שקשור במבצע שהוא מתכנן. גם כאן, להגיד שחיילנו נרצחו בידי מחבלים הופך את החיילים לתינוקות בני יומם שהלכו ברחוב ומישוה התנפל עליהם. מה שקורה בפועל הואר ש, כמו שקורה במלחמה, הם הופתעו, לא תפקדו כמו שצריך או שסתם היה מזל חרא. חיילים שפלו בקרב עם לוחמי גרילה. קורה.
חייל, כשהוא נמצא בפעילות מבצעית, או באזור שמתבצעת בו פעילות מבצעית, אם הוא חמוש או ש"בעקרון" הוא חמוש (כלומר כרגע נשקו לא נמצא עליו, לא נרצח אלא נופל בקרב. אנשים חסרי ישע נרצחים. תנוקות נרצחים וכן גם נשים, זקנים ושאר חסרי יכולת להתגונן. חייל הוא בדיוק ההפך מחסר ישע. יש לו נשק, הוא חלק ממערכת שכל תפקידה הוא להלחם. במקרים רבים יש לו הכשרה, כושר ויכולת להלחם. להגיד שהוא נרצח זה כמו להגיד על מייקל טיסון שהוא "הוכה" על-ידי עובר אורח. הבן-אדם מתאגרף, הוא נכנס לקרב מתוך ידיעה, לרוב מתוך רצון, יצא שהוא הפסיד. אולי השופט היה משוחד, אולי הוא הרגיש לא טוב או שסתם היה לו יום חרא והוא לא הצליח לעשות את המהלכים הרצויים. מכאן ועד להגיד שהוא הוכה יש מרחק רב. כנ"ל הכותרות בעיתונות: שלושה לוחמי שייטת נרצחו בשכם (סתם, כותרת דמיונית אפשרית) ראבאק. הם לוחמים. הם נכנסים מרצונם ובידיעתם לאזור סכנה. הם חיילים והם נפלו בקרב. להגיד שהם נרצחו זה סתם עברית דלה.וזה גם זילות הכשרתם של החיילים. כנ"ל השימוש במושג "מחבלים". מי שישב במארבים, בשמירות, בפעולות כנגד אנשדי חמאס ואירגונים פאלסטינים יודע שמדובר בלוחמי גרילה מהדרגה הראשונה. (לפחות מבחינת התכנון, בביצוע עוד יש להם מה ללמוד.) מחבל זה בחור שלוקח סכין, צועק אללה הוא אכבר ומסתער כמו שור עיוור. לוחם גרילה מתכנן את צעדיו, את המטרות, האמצעים וכל מה שקשור במבצע שהוא מתכנן. גם כאן, להגיד שחיילנו נרצחו בידי מחבלים הופך את החיילים לתינוקות בני יומם שהלכו ברחוב ומישוה התנפל עליהם. מה שקורה בפועל הואר ש, כמו שקורה במלחמה, הם הופתעו, לא תפקדו כמו שצריך או שסתם היה מזל חרא. חיילים שפלו בקרב עם לוחמי גרילה. קורה.