תסביכים דיפלומטיים (סליחה, קצת ארוך)

d a p h n a

New member
על זה כבר אפשר להתווכח

המנחה שלי בקרון דוגל בגישה לפיה כדאי להמנע מפרסומים/הצגות בכנסים בשלב מוקדם מדי בתכנית, כי אז לפעמים זוכרים לך דברים גרועים שעשית בהתחלה במקום שתכנס לעולם בצורה טובה. הוא למשל ציין בפניי איזה היסטוריון שפרסם מאמר מוקדם מדי, ואיזה היסטוריון בכיר יותר כתב מאמר קטילה טוטאלי של המאמר הזה - ועכשיו כל מה שזוכרים מאותו היסטוריון צעיר זה שהוא כתב מאמר ממש גרוע שדרש קטילה, ואף אחד לא טורח לבדוק מה קורה איתו. עכשיו, אפשר בהחלט לטעון שהצגה בכנס היא לא מאמר, ולכן אין לזה השפעות מרחיקות לכת. אפשר גם בהחלט לטעון שהמנחה שלי מגזים בלחץ שלו מפרסום/הצגה מוקדמת. ואפשר אפילו לטעון שבעקרון הוא אולי צודק שצריך לחכות, אבל הלחצים של שוק העבודה האמריקאי הם כאלה שעדיף בכל זאת לנסות לעשות דברים מוקדם. בכל מקרה, אני לא טוענת לכאן או לכאן שאני מסכימה עם המנחה שלי. אין לי גם שום כוונה ממשית להתערב בהחלטה שלה אם להציג בסוף בכנס או לא. כמו שנאמר כאן, זה לגמרי בינה לבין המנחה שלנו. אני פשוט חשתי ששמו אותי במצב לא נוח, ורציתי להתייעץ.
 

d a p h n a

New member
תודה על כל התגובות!

כמובן שאני לא מתכוונת ליזום שום שיחה בנושא ובקטע הזה זה לגמרי לא ענייני. התכוונתי לגמרי רק למצב שבו היא באה ובאופן ישיר רוצה לדבר איתי על העניינים שבינה לבין המנחה בהקשר של הכנס הזה, אבל אתם צודקים והפתרון האלגנטי היחיד הוא לעשות קולות מעודדים כלליים, מקסימום להגיד לה שכדאי לה להתייחס ברצינות למה שהמנחה אומר (האמת היא שכבר אתמול הזכרתי לה בעדינות שהוא בסך הכל רוצה את מה שהכי טוב עבורה), ולא להתייחס לשום דבר באופן מפורש.
 
להמהם

באמריקאיות זה עובר מצוין. את יכולה להיות כתף, לשמוע אותה, להמהם בהבנה, אולי להציע הצעות קונסטרוקטיביות (אם יש כאלה, בלי קשר למרצה ויותר בכיוון העבודה שלה, ואם זה רלוונטי/הולם למצב). אין שום סיבה שתכנסי בינה לבין המנחה שלכן. את לא צריכה לקחת כאן צדדים, ולא להציע מה לעשות בהקשר האינטראקציה ביניהם. אם בכלל, היא צריכה כתף ומקום ל-venting, ואת זה את יכולה לספק לה גם בלי לקחת צד.
 
למעלה