תסבירו לי את הקטע הזה של ללדת בלי

[עיגולית]

תסבירו לי את הקטע הזה של ללדת בלי

מיילדת?? אני לא מבינה את זה? למה לא? איך אפשר בלי? איך נהייה פתאום הטרנד הזה? אני באמת שואלת, אני לא צינית!!! לי זה נשמע מאוד זר...

 

[mise]

טרנד?

אני לא חושבת שזה טרנד. כמו שלידות בית זה לא טרנד. לא חייבים ללדת עם מיילדת שהוסמכה ע"י הממסד ליילד. אפשר גם ללדת עם חברה/בעל וכו', אם סומכים עליהם ואם מבינים היטב בלידות. ממש כמו פעם.

 

[אמא ל חמישה]

בכל הסיפורים מפעם...

רצים לקרוא למיילדת. וסבא שלי עוד זוכר איך הוא רץ במצריים לקרוא למיילדת כשאחיו הקטן נולד. הוא היה בן 13 והתפדח מאוד...

 

[איימי שפירא]

דווקא בתחושה שלי....

לידות בית הפכו להיות טרנד בישראל.

 

[mamadan]

מאוד מעניין אותי למה התכוונת..

 

[איימי שפירא]

ממה שאני רואה בשטח

יש לא מעט זוגות שבוחרים בלידת בית כי חברים שלהם עושים את זה או בגלל שיש קהילה סביבם שעושה את זה ובגלל שזה "in".

 

[אום נטע]

ואולי אלה אנשים שזה מתאים להם

רק שהיו כל כך שבויים במערכת ולא ידעו שזה בכלל בגדר האפשרות, וזה שהם ראו את זה בסביבתם שחרר אצלם מעצורים חברתיים?

 

[איימי שפירא]

יכול להיות, אבל שוב אני אומרת....

ממה שאני רואה בשטח, בעבודה שלי, זה לא שהסביבה שחררה אצלם מעצורים אלא סגרה בפניהם את האפשרויות האחרות, כי הם צריכים לעמוד בסטנדרט. אבל זה לא הרוב.

 

[שָׂרָה]

מה שנתן לי את הדחיפה ללדת

ללא מיילדת המצב שלי שהיה לכאורה היריון בסיכון גבוה. המיילדת נלחצה מאד מהמיקום של השיליה, והזהירה אותי שאם אני מתחילה לדמם לרוץ לבית החולים. לפי רמת הלחץ שהם הלחיצו אותי, הבנתי שאני עלולה להיות מועמדת לקיסרי. וגם לא היה לי כסף למיילדת בית, וגם אם כן היה, רוב המיילדות בית לא ירצו אותי כהיריון בסיכון גבוה. אז נשארתי בבית וחיכיתי שהיא תיוולדת מעצמה.

 

[סטיוויה]

אם זה נכון אז

מהר מאד זה ייפסק. ללדת בבית מתוך אופנתיות ולא מתוך הבנה והכרה מלאה במשמעות של לידת בית...זה פתח לאסון.

 

[איימי שפירא]

לא חושבת שהייתי אומרת אסון, אבל

זה בהחלט מעלה את הסטטיסטיקה של העברות לבית החולים.

 

[כרמית מ.]

די כבר עם הטרנד

לקרוא לכל דבר טרנד. זה מקטין, זה מעליב, זה מזלזל. רוב מי שיולדת בבית ו/או יולדת בלי מיילדת, עושה את זה לאחר שיקול דעת ורגש, ובחינת האפשרות, ולא בגלל שזה כן או לא אופנתי. גם אם את חושבת שזו לא דרך מוצלחת - זה עדיין לא טרנד. מעבר לכך - אני לא רואה שזו איזו תופעה המונית, אלא השוליים של השוליים (לידות הבית) [וזה נאמר כציון כמות ולא באופן שיפוטי]. יש משהו מאד נכון בללדת בפרטיות, תוך כדי החיים, אפילו בלי ההתארגנות והבלאגן שכרוכים בהזמנת מיילדת. מצד שני, לי לפחות, יש גם חששות, שאני אתקשה גם להתמודד עם הצירים בלא סיוע ותמיכה נשיים, וגם לזהות ולטפל במקרה שמשהו בכל זאת לא הולך "לפי הספר", ולכן כנראה שלידה ללא מיילדת לא מתאימה לי. (שלא לדבר על כך שמדובר אצלי בתיאוריה בלבד). זה לא פוסל אחרות, שזה כן מתאים להן.

 

[אשכר ש]

../images/Emo45.gif

 

[סטיוויה]

גם לי צורמת המילה "טרנד"

את משתתפת בפורום של נשים שבחרו ללדת אחרת מאיך שהרוב יולד. וגם לדרך שלך קוראים "טרנד".וזה לא כך. זו הדרך שלך ללדת,הדרך שבה את מאמינה שנכון לך ללדת. כך בדיוק מרגישות אותן נשים שבוחרות ללדת ללא מיילדת. ולדעתי זה יכול להתאים אך ורק לנשים אינטליגנטיות,משכילות,רגישות ואמיצות.בגלל שללדת ללא מיילדת דורש אמונה,וידע.

 

[סוס של נייר]

../images/Emo45.gif

 

[עיגולית]

ממש לא התכוונתי לזלזל,,

ולא הבנתי כנראה את הרגישות למילה "טרנד", אני באמת שואלת איך זה שבוחרים ללדת בלי מיילדת? אני מתחברת למה שכרמית אמרה שאני צריכה "כוח נשי" שיודע, שאפשר לסמוך עליו. לא ברור לי כמה אפשר לסמוך על חברה או בעל, אפילו שהם מבינים בלידה, כמה לידות הם ראו וחוו, לעומת מיילדת? אני זוכרת מהלידה שלי שהבן זוג שלי היה ממש בסדר, ואכן מצא את מקומו (היה עסוק בעניינים הטכניים), ומי שהיתה חשובה לי באמת ותמכה בי זאת המיילדת, וקשה לי לדמיין את זה קורה בלעדיה. המדיום של האינטרנט הוא בעייתי כי ממש לא שומעים את איך שהדברים נאמרים, אז בשביל להדגיש ולאמר, אני באמת מנסה להבין את התופעה (מקווה שהמילה הזאת מתאימה).

 

[סטיוויה]

למה חשוב לך כל כך להבין?

זה מעניין אותך ללדת לבדך? יש אתרים שמוקדשים לנושא הזה. אני בטוחה שמנטי,אם יהיה לה זמן,תוכל להפנות אותך לכמה וכמה. או שרה,שגם מתמצאת בנושא וילדה לבדה. תוכלי לקרוא ואלי להבין יותר טוב את התופעה.

 

[Michal7]

שוב שוכחים אותי?

גם אני ילדתי ללא התערבות רפואית. היינו רק אני ובעלי. רוצה לדעת כמה אפשר לסמוך, עיגולית? תקראי את סיפור הלידה שלי.

 

[כרמית מ.]

לא סומכים על חברה או בעל

סומכים על עצמך, ועל הגוף והאינטואיציה שלך. גם שיעבדו נכון, וגם שאם לא יעבדו נכון - אז את תדעי את זה (יש גם נשים שתכננו ללדת בבית לבד, ועברו לבי"ח, כי הרגישו שיש בעיה). אחת הבעיות בתרבות שלנו, היא שאנחנו לא רגילים להקשיב, ולכן מפספסים המון מסרים (ראיתי את זה כשניסיתי לגדל את בני בלי חיתול - המון מסרים מאד ברורים, שעם הבכורים התפספסו, פשוט כי לא ציפיתי להם). מעבר לכך - באמת לידה זה אירוע מאד מאד פרטי. זה לא תרבותי, זה הורמונלי/אבולוציוני. גם הפרעות קלות יחסית כמו דיבור, אור, רעש, תחושה שמסתכלים עלייך, משפיעות הורמונלית על התהליך הכל-כך עדין הורמונלית הזה.

 

[עיגולית]

כרמית, תודה על התשובות שלך

באמת, את עונה בכזאת פשטות, רצינות וכבוד, ומעניין לקרוא את מה שאת כותבת, ואני מרגישה שאלו דברים שאני מאוד רוצה לקרוא עכשיו חודש לפני... את פותחת דיאלוג, וזה פשוט וזה נעיםץ