תעודות/הערכות סוף שנה.

ואולי גם ברמת ההישגיות של הילד

שני הילדים שלנו מאוד הישגיים וגם מצליחים בלימודים יחסית לבני הכיתה, אז אולי לא בוער לנו לנג'ס בעניין הלימודים יותר מהמינימום ("עשית שיעורים?"). עכשיו אני חושבת שלו הם היו מתקשים דווקא היינו עושים עניין מציונים טובים כדי לעודד אותם ולהוקיר את הישגיהם. עדיין לא חושבת שהיינו מתגמלים בכסף, אבל בכל מקרה תשומת לב היא הדבר החשוב בעיני.
הקטנה לפעמים משוויצה שהיא ברמת קריאה מאוד מתקדמת לגילה (ואז אני נוזפת בה), אבל הגדול לעומת זאת ממש מקפיד לשחק אותה קול. לפני חודש קיבלנו מכתב מביה"ס שהוא זכה במקום שלישי בתחרות מתמטיקה עירונית של שכבת הגיל שלו. הוא אפילו לא סיפר לנו שהוא הולך להשתתף בזה, רק הזכיר בחטף שהוציאו אותו מהשיעור הרגיל להשתתף באיזה אתגר מתמטיקה... היינו גאים נורא ורצתי לספר לסבתא שלו, והוא בתגובה לא דיבר איתנו כל הערב כי אנחנו מדברים עליו מאחורי הגב!
מתבגרים זה הלך רוח מאוד מיוחד.
 
בעניין הזה-משתפת משהו


אצלי תמיד הלימודים הלכו מאוד קשה כבר מגיל צעיר, הגעתי להבנה ממש לפני מספר שנים שהייתה לי בעיה קשה בלימודים. לקחתי שיעורים פרטיים, למדתי שעות וימים בבית כדי להצליח בבחינה.
הכי התבאסתי שכשקיבלנו תעודות -ההורים שלי כאילו מחקו את כל המאמץ ופתרו את זה בנתינת כסף כשסה"כ רציתי שיציינו את זה בארוחה טעימה, במילה טובה, שישמחו ויתלהבו...

מאוד חשוב בעיני להביע הערכה בפני הילדים על המאמץ והרצון.
 

alphadelta

New member
מסכימה ותודה

להביע הערכה אפשר בהמון דרכים.
או כמו שיעקב גלעד כתב:

״רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה...״




אוקיי, לפעמים יותר מזה :)

תודה שחלקת איתנו.
 
אנחנו לא מתגמלים ציונים/תעודה מעבר למילה טובה

אבל לעיתים נציין איזשהו הישג מיוחד בארוחה טובה, בעוגה מיוחדת או מאכל מיוחד שייתן לילד תחושה טובה וחגיגית.
הילדים שלי סה״כ תלמידים מצויינים והמוטיבציה ללמוד ולהצליח לגמרי פנימית אצלם. עד כדי כך, שהשבוע (שבוע אחרון ללימודים) עוד יש להם פרוייקטים אחרונים להגיש והם כ״כ מתאמצים ועובדים קשה למרות שאמרתי להם שהתעודות מזמן נכתבו ויושבות על שולחן המנהלת לחתימה, כך שלפרוייקטים האלה אין שום משמעות כבר מבחינת הציונים... אבל הם מתעקשים עדיין לעבוד קשה ולהגיש את הפרויקטים באופן הטוב ביותר... חננות!!!

בנוסף,בגילם הם כבר חוגגים דברים עם חברים ולא בהכרח עם ההורים... התכנית לצאת למסעדה טובה כדי לחגוג את סיום הלימודים ביום חמישי הקרוב היא בעייתית כי שלושת הבנים מוזמנים למסיבות סיום מיד בתום יום הלימודים האחרון עם חברים שלהם.
הגדול מוזמן למסיבת בריכה אצל חבר טוב עם כל הכיתה, והתאומים מוזמנים למסיבת BBQ אצל חברה לכיתה של תאום א׳ (היא מהכיתה של תאום א׳ והיא ׳ה׳חברה של תאום ב׳ ולכן שניהם מוזמנים!).
אצל הצעירה עוד לא ידועה לי מסיבה מיוחדת... נראה לי שאחגוג איתה לבד

נראה לי שאחרי כל המסיבות והאוכל הם לא יהיו מעוניינים לצאת שוב בערב עם ההורים... אולי נעשה משהו מיוחד בסופ״ש (עם המשפחה של בעלי, שמגיעה מניו-יורק לביקור קצר של סופ״ש).
 
למעלה