תעלומת פוליסת ביטוח החיים שיצאה מהחלון ונעלמה

Boston Guy

New member
אכן, כשאדם מאבד מקום עבושדה בגיל 55 או 60, יש הרבה קשיים

ולרוע המזל - לרוב האנשים בארה"ב בשכבת הגיל הזו אין "תכנית מגירה" שמגדירה איך להתמודד עם התרחיש הזה.
ולגבי ה"חסכונות" שמהם הם יוכלו לחיות אם משהו כזה יקרה - הגרף המצורף הוא סטטיסטיקה שמבוססת על תוצאות של סקר שנעשה לפני 8 חדשים - שעונה על השאלה "איזה אחוז מהכנסתן השנתית משפחות חוסכות בארה"ב".
יותר מ 70% מהמשפחות האמריקאיות חוסכות פחות מ 10% מהכנסתן השנתית.
כמות מבהילה של משפחות אמריקאיות חוסכות פחות מ 5% מהכנסתן השנתית.

"למשפחה האמריאית הממוצעת יש פחות מ 5,000$ בחשבונות חיסכון,
והסכום בחיסכון הפנסיוני שיש לאמריקאי הממוצע בשכבת הגיל של 55 עד 64 הוא כ 120,000$ - מה שלא יספיק להרבה זמן אם המשכורת שלו תפסיק להיכנס".
זה ציטוט מאותו מאמר - שאת יכולה לקרוא כאן:
[URL]https://www.cnbc.com/2018/03/15/bankrate-65-percent-of-americans-save-little-or-nothing.html[/URL]

בסקר אחר ש CNBC ציטטה בינואר השנה, הסוקרים הגיעו למסקנה ש 60% מהאמריקאים לא מסוגלים לשלם הוצאה בלתי צפוייה של 1,000$ שנופלת עליהם בפיתאומיות. אין להם חסכונות. הדרך היחידה שלהם להתמודד עם הפתעה כזאת (שלא חשוב שיש מי שאיתנו שלא ניתקל בכזאת - מכונית שהתקלקלה, תאונת דרכים, תיקון בלתי ניתן לדחייה בבית...) היא לשים את ההוצאה על כרטיס אשראי - ואז לשלם עליה ריביות שחיטה של 22% ויותר, מה שיקבור אותם די מהר כלכלית.
המחקר גם אומר שליותר מ 50% מהאמריקאים אין את היכולת ל"משוך" חודש אחד אם פתאום נפסקת להם המשכורת. ליותר מ 40% אין את היכולת לשרוד MISSING PAYCHECK אחד (שבוע או שבועיים של שכר).

העניין הוא שהאנשים שכותבים כאן בפורום הם לא "האמריקאי הממוצע". רובם הם בעלי רמת הכנסה הרבה יותר גבוהה מהאמריקאי הממוצע, ה NET WORTH שלהם הקרבה יותר גבוה מ 58,000$ שהוא ה NET WORTH של האמריקאי הממוצע, ואני רוצה לקוות שלרובם (הלוואי ולכולם) יש את הכסף בצד שיאפשר להם לחיות חצי שנה בלי הכנסה, ויותר מזה.
ואנשים כאלו לרוב דואגים גם לעניין הכיסוי הביטוחי של המשפחה שלהם בשעת משבר כמו איבוד עבודה.

לגבי הסיפא של הודעתך:
אני לא יודע מה הגודל של המשפחות של אותם אנשים שעליהם כתבת במשפט האחרון בהודעתך, אבל את צודקת לחלוטין שביטוח בגובה חצי מליון דולר זה סכום נמוך בצורה קיצונית למשפחה היום, בשנת 2019.
המפרנס הראשי במשפחה "צעירה" (גילאי ה 30-40 למבוגרים וילדים צעירים מאוד) של 4 נפשות בארה"ב צריך לדאוג להשאיר אחריו 3-4 מליון דולר כדי לדאוג לצרכים של משפחתו עד שהילדים "יעמדו על הרגליים שלהם".
הסכום הזה נוצר מחסכונות פנסיוניים שיורשיו יהיהו המוטבים שלהם, חסכונות והשקעות - וביטוח החיים הוא דרך "לסגור את ה QUOTA" ולגשר על הפער בין מה שיש בחסכונות ובין כמה שיצטרכו.

לרוב המשפחות הצעירות עדיין לא הצטברו סכומים משמעותיים של מליוני דולארים בחשבונות הפנסיוניים או בחסכונות שלהם - ולכן הביטוח הוא כלי חשוב מאין כמוהו לעשות את ה"גישור" הזה.

הסטטיסטיקה אומרת שכרגע - במספרי 2019 - גידול ילד מגיל אפס עד גיל 18 עולה כ 236,000$.
אם לוקחים בחשבון אינפלצייה של 15 שנה או יותר עד שהילד יהיה בוגר - המספר הזה יהיה כפול או יותר לילד שיהיה בן 18 אחרי שנת 2030.
ואז...
אם תואר ראשון באוניברסיטה טובה עולה היום יותר מ 200,000$,
לילדים שהם היום טודלרים זה מן הסתם יהיה פי 3 או יותר כשהם יתחילו קולג' אחרי שנת 2030..
לא יפתיע אותי אם בשנת 2035 יגידו ש"גידול ילד אחד מגיל אפס ועד סוף ההשכלה האקדמאית עולה 1,000,000$".

 

xbuffalomen

New member
מכיוון שהנתונים הצליחו רק לבלבל אותי

בור ועם הארץ שכמוני (ולא אני ממש לא ציני) המסקנה היחידה שהגעתי אליה היא הצורך לשנות את כללי המשחק - פשוט לגנוב ... הכסף נימצא , "שיטות האיסוף שלו" (באמצעות עבודה / לימודים וכו' ) מיושנות... לו נשכיל לרמות / להונות / לשקר בלי בושה לגנוב מבלי להיות כבולים בנורמות "מוסר" שנקבעו למען בעלי הממון והכי חשוב לא להיתפס ... כך נוכל גם להנות מחיינו הנוכחים וגם להבטיח את עתיד הילדים (גם אם לא כך באמצעות שינוי כללי המשחק הם לא יזדקקו לנו ...). מחר אני הולך ל אונ' בעיר הגדולה ומציע להם תכנית לימודים לתואר ראשון , שני ודוקטורט : "איך מרמים , דופקים את השיטה ומתעשרים מבלי להיתפס" אין לי ספק באשר למספר הנרשמים שהרי הרלוונטיות של התכנית גדולה לעין ערוך מכל מקצוע לימוד אחר

או , לחילופין , לשנות את הגישה ולטפח אורח חיים בו הכסף הופך כמעט חסר משמעות - הום-לס , נווד שמתקיים על 500$ בחודש שגם הם משולמים ע"י מנגנון בירוקרטי כל שהו (ביטוח לאומי / חברת ביטוח / תלושי מזון ). הבעיה המובנית ברעיון - "מלוכסני העיניים" "שחומי העור" מצויים צעד אחד לפנינו והם צועקים ונדחפים בתור - שיתביישו להם "אמריקה של פעם" נעלמת לנו
 

iris mom of two

New member
הציניות שלך לא עושה רושם

אפשר לחיות גם מהיד לפה ולהיות מאושרים. בוסטון הראה את הצד הקשה של זה. אבל אני זוכרת תקופה שלא היו לנו יותר מעשר דולר בחשבון. יש לי מכרים שזה המצב.
מסתדרים. במקום לקרוא לשרברב, לומדים לעשות תקונים מסויימים לבד.
חברים זה שווה זהב, חבר עם פיק אפ טראק, או חבר שרברב...
חוץ מזה שהרבה אנשים גרים בשכירות אז לתקן דברים בבית זה לא על חשבונם.
יש דרכים טובות. אנחנו פשוט חיים בבועה.
וכן, יש גם אנשים עם חובות אימתניים. יש אנשים ממורמרים שיענו על כל דבר בצורה שלילית.
 

xbuffalomen

New member
ציניות ?! את רעיון הגנבה לא אני המצאתי - לא מעט מנהיגים

עשו מזה מקצוע ... לחיות אוף-זה- גריד - לוואי והייתי יכול לממש...
 

Midriff

New member
אנחנו גם כמוהו

עשינו ביטוח טרם לפני איזה 10 שנים. היתרון העיקרי שבגלל הגיל והמצב הבריאותי הפרמיה לסכום כסף מאוד מכובד (הרבה יותר מ 13 משכורות) היא מאוד נמוכה והיא תשאר ככה, לפחות עד שהילדים יעזבו את הבית ויהיו עצמאים לחלוטין. הבעיה עם 1 שאת לא יכולה להבטיח את רמת הכיסוי לטווח יחסית ארוך

חישוב ביטוח החיים צריך להיות יותר לכיוון התועלת הפיננסית של כל אדם במשפחה. אם יקרה משהו לך או לא, הייתם רוצים שהשני או הילדים ישארו עם סכום כסף שיגרום לזה שרמת החיים שלהם לא תרד בגלל איבוד ההורה/ים. ולכן החישוב שלנו היה על כיסוי המשכנתא פלוס אי אלו שנות שכר, מה שיגרום לזה שהצד הפיננסי לא יהיה הצד הבעייתי במצב של אובדן נוראי כזה
 

Boston Guy

New member
כך זה נראה לי נכון לעשות אז, ומסתבר שצדקתי...

יש כמה גורמים נוספים, שאז לא יכולתי לדעת אותם, אבל היום בדיעבד הם בולטים לעין:
באותה תקופה אני הייתי המפרנס העיקרי בבית. 90% ויותר מהכנסת המשפחה בא ממני. החשבון היה שאם אני מתפגר - אני צריך להשאיר מספיק כסף לממן את המגורים, מחייה, הבריאת והחינוך של המשפחה שלי לפחות עד שנת 2025. כולל שכר לימוד אקדמאי לפחות לתואר אחד לכל ילד. ומי שעשה את החשבון של כמה בעצם אני צריך ככיסוי לקח בחשבון גורם מאוד חשוב - האינפלצייה.

כשעשיתי את פוליסות הביטוח שלי לפני כמעט 20 שנה - השכר שלי היה אחר ממה שהוא היום. מה שחשוב להפנים הוא שערכו של הדולר ירד בצורה משמעותית מאוד במהלך 20 השנים הללו, ודולר אחד של היום קונה בערך חצי ממה שדולר של שנת 2002 קונה.
המשכורת השנתית שלי ב 2002 הייתה פחות דולארים מהמשכורת שלי היום - אבל כח הקנייה שלה היה הרבה יותר גדול מהמשכורת שלי היום...
בשנת 2001 קניתי את הבית שבו אני גר כרגע בסכום X. היום הייתי צריך לשלם סכום של 2.2X על אותו בית בדיוק.
אז קניתי אוטו חדש בסכום Y. היום אוטו חדש כזה עולה כמעט 2Y.

מי שעשה לי את החישוב כמה אני צריך לקח את זה בחשבון. הנוסחא שלו לא לקחה "עלות שנת לימוד בקולג'" של 25,000$ כמו שזזה עלה אז, ב 2001 - הוא לקח כפול מזה. בדיעבד - שנת לימוד עולה היום אפילו יותר ממה שהוא חשב.

אם הייתי הולך ב 2002 על ביטוח דרך המעביד, ורוצה את אותו גודל פוליסה שקניתי בצורה פרטית - הייתי צריך לעשות ביטוח על סך (משכורת שנתית) כפול "מספר דו סיפרתי גבוה של משכורות". ואף פעם לא שמעתי על מישהו שעשה כזה דבר.
אני אחזור על זה: אף פעם לא שמעתי על אדם שעשה ביטוח דרך המעביד והרחיב את הכיסוי בסכום של יותר יותר מ 5 או 6 "משכורות שנתיות". ההודעה שאליה אני מגיב היא הפעם הראשונה שבה אני קורא על מישהו שלכאורה הרחיב כיסוי ביותר מ 10 משכורות שנתיות.
אני - בטוח שלא הייתי עושה ביטוח עם כיסוי מספיק גבוה אם הייתי הולך דרך המעביד. פשוט כי המספר של כפולות משכורת היה נשמע לי נורא גדול.


לגבי TERM LIFE INSURANCE: הפוליסות שקניתי אז הן פוליסות מסוג LEVEL TERM POLICY - כלומר הפרמייה שאני משלם היא קבועה - אותו סכום כל שנה, לאורך כל 20, 30 או 40 שנות הפוליסה.
אז נכון שהסכום השנתי הזה נראה נורא גדול בשנת 2001 ו"בלע" חלק ניכר מצ'ק המשכורת הדו שבועי של חודש החיוב - אבל היום הוא מהווה פחות משליש של צ'ק המשכורת הדו שבועי.

ולנקודות שהעלית:
סעיף 1: ואם אני מובטל במשך חצי שנה או שנה - אני לא צריך להגן על העתיד הכלכלי של המשפחה שלי באותה שנה או חצי שנה? הסיכוי שמשהו יקרה לי יותר קטן? ברור שיותר קשה לשלם את הפרמייה כשההכנסה שלך יורדת או כשאין הכנסה כלל - אבל מה האלטרנטיבה? לסמוך על בורא עולם?

ואם המעביד הבא שלי לא מציע ביטוח חיים ךעובדיו - מה אני עושה?
הולך להוציא פוליסה פרטית - עכשיו כשאני מבוגר ב 20 שנה והפרמייה שדורשים ממני על אותו כיסוי - בגלל הגיל שלי - היא פי 5 מהפרמייה שרצו אז לפני 20 שנה?
ובשנה הבאה היא תעלה שוב?

סעיף 2: הגבתי כבר לגבי האי סבירות שהייתי עושה אז הרחבת ביטוח חיים דרך המעביד ברמה של "תוסיפו בבקשה עוד 20 משכורות שנתיות".
 

debby12

New member
מנהל
תודה. אני קצת חוקרת בנושא עכשיו

קוראת ומאזינה לכל מיני פודקאסטינג. ממה שקראתי - זה תלוי למה שרוצים

אם באמת כל מה שרוצים זה "לכסות" תקופת כיסוי מוגבלת עד שהשווי שלך מספיק גדול לפרנס את השארים אז בהחלט עדיף ביטוח מסוג טרם. אבל יש 4 תנאים לכך שזה עדיף

1) שאתה משקיע את הכסף שאתה חוסך ולא משלם על הביטוח היקר יותר בשוק

2) שאתה יודע בוודאות שאחרי סוף התקופה שקבעת (15 שנה או ווטאבר) באמת לא תזדקק לביטוח חיים יותר

ולגבי השניים האחרים - אני לא מצליחה לזכור והפודקאסט נעלם לי זה מכבר


בכל מקרה - תודה שפקחת את עיני לתחום הזה. מעבר ללקחת את מה שהמעביד מציע + הרחבות, אף פעם לא חשבתי על זה יותר מדי
 

גריאס

New member
מה אם הכלב שלך יישען על האסקלייד של השכנים


ויהפוך אותה, יש לך ביטוח גם בשביל זה?
 

Boston Guy

New member
קדילאק אסקלייד זה 3.2 טון מתכת על בסיס גלגלים ברוחב 2 מטר

ובאורך 3 מטר.
כדי להפוך קדילאק אסקלייד שעומד בחנייה צריך להפעיל לחץ לטארלי של יותר מ 30 טון. בהתחחשב במאסה שלו, הכלב שלי יצטרך לרוץ במהירות של יותר מ 140 קמ"ש ולהתנגש באוטו הזה בדיוק בנקודה הנכונה בכדי להפוך אותו.
הכלב שלי רץ מהר, אמנם - אבל לא כל כך מהר.
 

JimmyGee

New member
למישהו בחברה שלך יש גישה לחוזה עם Prudential

מישהו בחברה שלך הלא חתם על החוזה הזה, על כול תנאיו (מי, מה, ומתי מקבל). כדי ליראות את החוזה צריך פשוט ללחוץ ולהגיע לבן אדם בחברה שסגר את החוזה מול Prudential , ויש אחד כזה.
לדעתי הבעיה היא לא מה קורה אם חס וחלילה נפחתה את נישמתך בזמן שהיתה עובד חברה. היורשים שלך יקבלו את הכסף. הבעיה היא יותר מה ש Boston תיאר - Lack of protability. הביטוח הזה לא בקלות (אם בכלל) עובר איתך אם עזבתה או הועזבתה מהחברה (התפתרתה, פוטרתה או יצאתה לגימלאות).
 

iris mom of two

New member
היועץ הפיננסי שלנו

ייעץ לנו לא ללכת עם פוליסת ביטוח החיים של המעביד. אם כי זו גם קיימת, ולבטח גם אותי, כשדאז הבאתי משכורת משנית ומאז אני לא עובדת.
אז יש לנו פוליסה על שם בן הזוג שתפוג מתישהו, עוד אחת על שמי ואחת על שמו שתפוגנה שנה הבאה (כשהבן היה אמור לסיים קולג', הוא ימשיך עוד שנה). ואת הפוליסה דרך המעביד, שאין לי ושג מי היא ומה היא.
 
למעלה