תענוג להיות פה

[enatti]

תענוג להיות פה

לאלישוע וחברי הפורום גיליתי אתכם פתאום ונהניתי לקרוא את הדברים שנכתבים פה. חיכיתי הרבה זמן לפורום כזה, תומך ומלמד. ברכות ענת

 

[דה ניא אל]

../images/Emo24.gifברוכה הבאה -

גם אני חדש וגם אני נהנה !!! שיהיה אחלה שבוע מלא פלאות דניאל

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

../images/Emo140.gif תענוג לגלות שהתגלינו. ברוכה

הבאה. ספרי לנו משהו. אלישוע.

 

[enatti]

משהו...

שמי ענת, חזרתי עכשיו ממסע ארוך עם משפחתי בחו"ל. מסע שהוא בגדר הגשמת חלום. קשה לי להאמין שחזרנו, בחלומות שלי אני עוד על חופי גואה, או צופה בלויתנים בניו זילנד... ענת

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

שלום ענת. ברוכה השבה

גם אנחנו כאן בארץ צופים על ליוויתנים השוחים להנאתם במימי הקישון.

 

[דה ניא אל]

בדיוק הופיעו דולפינים בנמל חיפה ו

ובהרצליה... אולי הם באו לראות שהגעתם והכל בסדר ? איזה יופי שלקחתם פסק זמן כזה !! כל הכבוד איך חוזרים בכלל ? אז ממש ברוכה הבאה... שבואך יביא לך ברכה ושתהיי מבורכת גם בין לוויתנים מקומיים וכרישים זאבים ועוד מה שיש ללבנט שלנו להציע או כמו ששרי אריסון אומרת - הלוויתנים מתחילים מתוכינו...

 

[enatti]

../images/Emo141.gifאיך חוזרים... שאלה טובה

לקחת פסק זמן מהחיים ולצאת ולהגשים את החלום, היתה ההחלטה הקלה ביותר בשבילי. אבל האחרי הוא קשה ומתיש. קשה לחזור לשיגרה. אין ספק שהחלומות עוזרים לי להתנתק לרגע מההוויה האינטנסיבית של הארץ. הרי חלומות מטיבם משחררים אותנו ומאפשרים לנו לגעת בבפנוכו שלנו האמיתי ונטול הקליפות. אולי בגלל זה מהרגע שחזרנו אני רוקמת לי חלומות חדשים...

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אף פעם לא באמת הלכת. תמיד היית, לא?

 

[enatti]

ההייתי

או חלמתי חלום...

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

במה אפשר לעזור לך.

אם יש חלום מסויים שאת רוצה לפתור ? או אם יש לך כאב, או בעיית תפקוד כלשהי ? זה היעוד של הפורום הזה והגעת עד הלום. הכיצד זה

 

[enatti]

חלום...

היה לי חלום שהטריד אותי השבוע. אדם אחד נכנס בחלומי לתוך הבית והתעקש לצנוח מהמרפסת בה ישן הבן שלי שוב ושוב... הוא טיפס על המעקה וצעד על הגגון מהפח, פרש מצנח וקפץ למטה. בחלום לא הרגשתי בנוח עם החדירה לפרטיות ועם עצם המעשה שנראה לי מגוחך- מי צונח עם מצנח מקומה שניה? אבל הוא חזר ושוב טיפס במעלה המדרגות וביקש לצנוח. בסוף ויתרתי, אבל עצם הויתור הטריד אותי. זה החלום... תודה ענת

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

את מחפשת שינוי, לצאת מהתקיעות

אך יש משהו שמפריע לך ולכן את חוזרת שוב ושוב אל אותה הנקודה בשביל לחוות את התקיעות מחדש. את רוצה לנוח, לפרוש אבל קשה לך כי את חשה שאין לך יכולות שיאפשרו את זה. הרושם הוא של טחינת מים, כמו אותו אחד שמגלגל את האבן במעלה ההר וכמגיע לפסגה היא מתדרדרת למטה בחזרה וחוזר חלילה, שיגרה מייגעת, משמימה וחסרת תכלית. הויתור הוא בעצם כתב הכניעה וההשלמה במצב או בנסיבות. הילד הוא את הילדה הישנה שבתוכך. הצנחן הוא את המנסה לראות אם החיים יכולים לשאת אותך הלאה. הקומה השניה היא המגבלה, שאינך יודעת שבתוכך קיימת גם קומה 3 4 5 6... כנראה הכשלונות שהיו בחייך ( כמו גם לכולם ) מרתיעים אותך מלעלות גבוה יותר. את פוחדת להתרסק. החדירה לפרטיות = להעיר את הרדום שאינו מעוניין מסיבותיו. הגיחוך = את על עצמך. עדין חושבת שקומה 2 זה גבוה מספיק. התקיעות היא רגש הנחיתות. עם זאת חשוב לציין שיש בך נחישות ראויה לציון.

מצנח = מצא נח = מצא מנוחה. ענת את יכולה יותר

אני מקווה שעניתי לעיניין. עכשיו ענת תורך לענות, איך הגעת לפורום הזה, ומהו הקשר שלך להומיאופתיה. אלישוע.

 

[enatti]

מעניין נושא התקיעות

כי מאז שחזרנו אני מרגישה תקועה ולא יוזמת. וכמובן שהדרך שבחרתי לעצמי בשלב הראשון היה לשבת ולבחון את המצב. אני תמיד עושה את זה, במקרי חירום אני מתפקדת כמו שד, בזריזות ויעילות, אבל כשזה מגיע לבחינה של הרצונות שלי, אני יושבת במצב קטטוני ובוחנת את המצב עד שאני מגיעה להחלטה ואז אני קמה ומנערת מעל עצמי את קורי העכביש והאבק ויוצאת לדרך בשצף קצף. נזכרתי פתאום שאחרי שקבלתי את הרמדי הנכונה (לאותה תקופה) היו לי חלומות שאנשים זרים נכנסים אלי הביתה, לחדר שלי ולא נוח לי עם המצב (כמו בחלום עם הצנחן...) ולכן אני אומרת להם באסרטיביות לצאת מן החדר. אולי אני צריכה לגייס לעצמי את מידת האסרטיביות כלפי עצמי, לבעוט לעצמי בתחת ולצאת מהקפאון שכפיתי על עצמי... תודה כמו שאני מרגישה כרגע, ממש נתת לי רמדי און ליין... ישבתי ודימיתי את עצמי לאדם זקן שמסתכל על חייו החולפים. אולי הלויתנים בניו זילנד רמזו לי שאמברה זו הרמדי... ולשאלתך, הגעתי לפורום אחרי שהקשתי את המלים "הומיאופתיה קלאסית" בגוגל. הומיאופתיה בשבילי היא דרך חיים. דרך שהאירה ומאירה את חיי. ענת

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

עכשיו את מבינה שהומיאופתיה זה לא

רק רמידיס. זו הגדולה שלה. אפשר לרפא און לין ממרחק של נצח, תלוי מהם הפוטנסים של השולח והמקבל. גם אני חשבתי המון על האמברה, וגם החיים בקישון. חזרת הבייתה והיקשת " הומיאופתיה קלאסית", אהבתי. עכשיו את מדברת כמו טרנטולה, או אחד העכבישים האחרים. הצנחן הוא הכורים שנשלחים , מה יש לך עם עכבישים.

 

[enatti]

עכבישים?

דוקא עכבישים למרבה הפלא, הם לא בעלי חיים שעושים לי משהו, לא לטוב ולא לרע. ואגב טרנטולה- אין לי הטבה מריקוד

איך עכבישים מדברים בעצם?

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

עכבישית מן הסתם,

באחת הסדנאות ( "אותות ומפות" ) שאני עורך מעת לעת השתמשתי במוטיב של העכביש בשביל לאחד את הקבוצה. כולם מחוברים אל כולם בקורים לא נראים. אני חושב שהחיים והציביליזציה בנויים בצורה עכבישית כשהכל קשור להכל, רק שזה כל כך עדין ולא מבחינים בזה בקלות. טלפתיה ועל חושיות. הריקוד לא חייב להיות ברגלים. החיים הם ריקוד בפני עצמם והרחבה גדולה, טיימינג, מקצב, סיבה ומסובב. לומר אין לי הטבה מריקוד זה כמו להגיד לא מעלה ולא מוריד לי להיות על "רחבת הריקודים". בכל אופן זה עדיף מאשר - החמרה מריקוד

.

עכביש ( בצלילית ) = עקב יש. הכשרון להבחין ולזהות את השפע. יש עוד מלא משמעויות אך זו אהובה עלי במיוחד. אליש.

 

[דה ניא אל]

החלום שהיה לי אז

זוכר את החלום שחלמתי אז על העליה שאני עולה בה יחף והמון עכבישים יורדים למטה... שלחתי לך מסרים.... ליל מנוחה... דניאל

 

[enatti]

עכבישים ברשת

קצת על הקשר בין העכבישים להומיאופתיה- בהומיאופתיה משתמשים בחומרים שונים כדי לייצר תרופות- מינרלים, צמחים, בעלי חיים ועוד. גם לעכבישים יש מקום של כבוד מבחינת ההומיאופתיה. קיימות מספר רמדיס (תרופות ) מעכבישים שונים למשל מהאלמנה השחורה, הטרנטולה ועוד. אם נחשוב על העכבישים כקבוצה נזהה אצלם סממנים משותפים. לדוגמא: דריכות, ערנות, תנועתיות, אלימות, בניה, מלכודת, קורים, מהירות, הפתעה, שיתוק, רעל, ועוד. אנשים המוטבים מרמדיס המופקות מעכבישים הם אנשים שהסימפטומים הפיזיים והנפשיים שלהם מזכירים את התנהגות העכביש, הן בטבע והן בפרובינג- תהליך האימות, בו הרמדי ניתנת לנסיינים והם מדווחים על סימפטומים שונים שמתחוללים בהם בהשפעת הרמדי. (הנסיינים אינם יודעים מאיזה חומר יוצרה הרמדי). אחת הרמדיס הידועות ביותר בעולם העכבישים היא הטרנטולה. הטרנטולה היספניקה שנקרא גם עכביש זאב, מתאפיין בחוסר שקט, בנמהרות ואימפולסיביות. גם האנשים שנעקצו מהטרנטולה חשים כך וזאת מכיוון שה"מידע העכבישי" שהעביר להם החומר גורם להם אימפולסיביות, חוסר שליטה, ריגושים ממוזיקה וריקוד, ריגוש מיני, דחיה מצבעים חזקים ועוד. מספרים כי בליזאנו בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה תועדו מקרים רבים של טקס הטרנטיזם. בעת קטיף היבול נכנסו נשים וגברים למצב של דיפרסיה ומעין קפאון, כנראה מעקיצת העכביש. האנשים נחלשו עד שאיבדו את יכולת העבודה שלהם. כדי להוציאם מהמצב הקטטוני, היו קוראים לקבוצת נגנים שניגנה במרץ את ריקוד הטרנטלה. הקבוצה ניגנה עד שהחולה היה נתפס לצליל מסוים במוזיקה, קם ורוקד במשך שעות עד להתמוטטות, שלאחריה היה נרדם ומתעורר חיוני וכשיר לעבודה. היום מפיקים תועלת רבה מהרמדי אצל ילדים ונוער המתאפיינים בחוסר שקט ותנועתיות רבה, למשל במקרים של אוטיזם ושל A.D.H.D אגב, על העכבישים נאמר כי הם אוהבים לנוע ולגלוש ברשת, אהבה משותפת להם ולנו... ענת

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

עלו לי עוד כמה אסוציאציות

מה צנחן אינו רוצה - לקפוץ. אך לאחר שעף החוצה עם בעיטה בתחת מהמדריך צניחה שלו, הוא רוצה לשהות כמה שיותר באויר. אך האדמה מתקרבת ועכשיו הוא צריך לפתוח את המצנח, ואז הוא ממלמל לעצמו "שיפתח עלי שיפתח". איך יפתח מקומה 2 ? קפיצה מרמה כזו אינה נחשבת לצניחה אלא לנפילה. אני חושב שאלמנט חשוב בחלום מדבר על הפחד לעלות גבוה יותר, לקחת ריזיקה. יש כאן עוד אלמנט שמדבר על "הזדמנות נוספת". הרצון לנסות שוב. בשורה התחתונה - יש לך נשמה גבוהה ששואפת לעלות מעלה מעלה, אבל הפחד והנסיבות מעכבות אותה ומסכימות שזה יהיה ממקום נמוך ככל האפשר. את צריכה "לשכוח" את בנך הרך ו"חסר הישע". ולזכור מי היית ולמה נכספת עוד לפני כניסתו לחייך. הילדים הם לא באמת מגבלה, הם המורים הכי טובים שלנו. אבל לשם כך עליהם להיות ערים. והילדה שבתוכך עדין ישנה. בסוף הצנחן יתחיל לשלב רקיעות רגליים בסגנון סטפס על גגון הפח. עוד מוטיב שעולה בי "חתולה על גג פח לוהט" או משהו כזה. בכל אופן החתול הוא חיה שיודעת ליפול על הרגלים. הוא גם יכול לטפס חזרה בקלילות. את בטח יודעת שגם תהליך הפוטנטיזציה ( העצמת הרמדי בעזרת הניעורים ) נעשה בצורת חבטות = הצנחות של למעלה למטה. הצנחן שבך עובר "פינטוס", אבל נשאר תמיד ברמת הטינקטורה ( קומה 2 ) = תקופת הינקות המוקדמת = ( תמיסת האם של החומר שלפני הדילול והניעור ). כל אדם עובר בחייו את תהליך הדילול והניעור זה מה שמפתח ומקדם אותו. זה מה שנותן לו את התבונה והתובנות לגבי חייו. לא מעט פעמים זה נעשה בצורה של כשלונות ומכות כואבות. אבל זה גם מה שבונה אותו (על משקל "מה שלא הורג מחשל", או "ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ" ). גם ההומיאופת עובר תהליך של דילולים וניעורים בדיוק כמו הרמדי שהוא נותן. הדילול הוא הנסיון המצתבר והניעור הוא התגובות שהוא מקבל. יש הומיאופתים שעומדים על רמת הטינקטורה וכל הידע שלהם מסתכם בקנדידה, פטריות של הצפרניים ונשירת השיער וגם זה בצורה מאוד עקומה ( אלה כל הלא קלאסים ) ויש הומיאופתים שעוסקים ברמות המקור והשורשים של ההבנה והרצון, שזה שקול לאינסוף - אלה הם ההומיאופתים הקלאסיים שאינם חוששים לעזוב את האדמה ואת הידוע שמה יקרה אסון, להיפך ביודעין עושים זאת ותוך הביטחון בידע ובכלים שיש בידם, חופשיים לנוע עם הרוח טופפים על האדמה. זה עובד נפלא. אלישוע.