החשיפה הראשונה שלי ליצירה שבדית
הייתה לספר הנעלה
"אלה קארי - הילדה מלפלנד"
. אמא שלי התלהבה מזה והביאה לי את זה מהסיפריה כשהייתי בת שלוש. בעוד אני רציתי לצפות בשקט ובשלווה בתוכניות חינוכיות כמו "הבית של פיסטוק", "רכבת ההפתעות" ועוד, היא היתה מכריחה אותי להאזין לשעת סיפור על הילדה שרוצחת איילי צפון ומכינה מהם מעילים (גוועלד
). אכן, ילדות קשה
. אך מה לעשות, הזרעים לאובססיה השבדית ניטעו אז, כנראה. אמא, כמובן, מתחרטת על כך כיום... בכל יום היא נכנסת לחדר, שומעת את לנה פ' צורחת מהסטריאו "Det gor ont det gor ont", ומסננת בליבה
: "גררר...למה את לא יכולה לשמוע את דודי לוי כמו כולן???". הגולם קם על יוצרו!
מואההההההה