תפוז וקוקה-קולה שולחים אתכם לכפר המוזיקה 2007

[Ootch]

החוויה שלי, כפר המוזיקה לפני שנתיים

נסעתי להופעה של אביב גפן (להקת החימום היתה מוניקה סקס) עם חברה. הנסיעה היתה מאוד חוויתית, אפילו הבלגן בתור לאוטובוסים (מיליון ילדים שמסתערים על כל אוטובוס בסביבה..) שמסיעים מתחנת הרכבת לכפר המוזיקה. ההופעה של מוניקה סקס כצפוי היתה מעולה, הייתי משולהבת לחלוטין מהעובדה שאני שם ומהאווירה. הלכתי לכיוון דוכני האוכל, החלטתי לקנות קרפ צרפתי. הושטתי את היד לכיוון הכיס וגיליתי שהארנק שלי נעלם. אני עד היום לא יודעת בדיוק איפה גנבו לי אותו, אני מניחה שתוך כדי ההופעה כי הייתי בקדמת הבמה והיה מאוד מאוד צפוף. (מסקנה לחיים 1 - אל תשימו את הארנק בתוך הכיס.) בנקודה הזו נכנסתי להלם ולפאניקה מוחלטת, התחלתי לבכות (היו לי 300 שקל בארנק, ובניגוד לעצות של אמא שלי לא פיזרתי את הכסף במקומות שונים בתיק..) ובמקום להנות מההופעה של אביב גפן, אני וחברה שלי (מסכנה, לגמרי הרסתי לה את ההופעה) חיפשנו את הארנק לשווא בכל האיזורים שהיינו בהם. בדרך חזרה, בערך בשש בבוקר ואחרי שנרגעתי, הוחלט שהחברה תשלם עלי, הלכנו לכיוון הרכבת ומצאנו חבורה של אנשים מהעיר שלנו ומבית ספר אחר, בעלי מכוניות. סיפרנו להם את הסיפור הטראגי. למרבה המזל הם הסכימו להסיע אותנו, ובדרך חזרה הכרתי את מי שהפך להיות החבר שלי במשך שנה וחצי. (מסקנה לחיים 2 - הכל לטובה) כתבתי את החוויה הזו כאן כי אני באמת חושבת שמגיעה לי חוויה מתקנת בניצנים. אשמח לזכות בכרטיס ל13.8.

 

[Ootch]

שינוי, אם זה אפשרי

מעוניינת בכרטיס ל9.8..

 

[דוציפוצימוצי]

ואלה זה היה לפני שנתים

חחחח הלכנו ברגל תשביל לכיון החוף יש שם שדה של אבטחים זרקו עלנו הינו מלוכלכים והכי מצחיק שהיה שם תפינה של הסרטים ישבתי לראות סרט ונרדמתי לא נהנתי בכלל היתי שמח לקבל כרטיס השנה במיוחד שזה נופל ברגילה שלי

 

[BlackMagicSprite]

כפר המוזיקה 2004

(נראה לי, השנה השנייה של הכפר

) הכל התחיל בנסיעה זוועתית ורדיפה אחרי האוטובוס בצומת סעד, הוא לא הסכים לעצור לנו - האוטובוס היה מלא. המשיך לקבל הצמידים לכניסה לכפר ומשם לידיעה שמורידה כמה שנים בחייו של כל מתבגר-פריק-שחור - אסור להכנס עם צמידי ניטים. לאחר מחשבות רבות קשרנו את הצמידים הפוך על הרגליים/דחפנו לחזייה. את החורים שנשארו בעורי בימים שלאחר מכן לא אתאר. כמובן שהשומרים היו צריכים לבדוק סיגריה סיגריה בקופסה אך לעומת זאת, איך שנכנסתי לכפר אחת שהכרתי סיפקה לי תלושי שתיה ואוכל ובקבוקי ספרייט ומים לכל היום וכן, גם מקלחת נורמלית!! באותה השנה נשארתי מספר ימים על החוף ובין לילה אחד לשני "התעוררנו" ב6 בבוקר עם צרחות "יש גופה על החוף!". תאמינו לי, אחרי זה אף אחד לא ישן יותר! במיוחד אחרי כמויות האלכוהול והפוזה שהוחדרו אלינו בשלושה ימים שרבצנו שם. אבל דבר אחד שלא אשכח מכפר המוזיקה זה כמות האנשים המקסימים שזכיתי להכיר שם, קשרים שנוצנרו ופשוט כיף לבלות שם ימים ולילות. היום שזכור לי הכי לטובה היה מהכפר הראשון, ההופעה של הנטאשות ובמת שקיעה של יוני בלוך. באותה תקופה הכירו אותו רק בגלל "הפיג'מות" והוא טייל איתנו חופשי בחוף לפני ההופעה. היה מצחיק ונהדר שהכל היה עוד ראשוני ועוד אחרי זה לקבל את הנטאשות באחת ההופעות הכי טובות שהייתי בחיי. חול, סיגריה והנטאשות. מי צריכה יותר? בטח שלא אני. (ולגבי הכרטיס, אשמח ל9.8)

 

[little moon]

חוויות טרום אמסטרדאם

היי, אשמח להגיע ב-14.8 לפני שנתיים הלכתי עם חברה שלי לכפר כמה ימים לפני שטסנו ביחד לאמסטרדם, וכבר היינו בראש "אמסטרדמי" מובהק, הכל הפך להיות בדיחה אחת גדולה ומעושנת... אני זוכרת שבהתחלה היה זמר חדש כלשהו לא מוכר, ואף אחד לא בא לראות אותו, כי כולם הלכו להשתכר לקראת ההופעה של ברי סחרוף, והיה לי ממש לא נעים ממנו אז הכרחתי את חברה שלי ללכת לשבת מולו, היינו שם בערך חמישה אנשים, וכל ההופעה שרקתי לו וצעקתי ושרתי איתו את המילים, אפילו שזאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי/שמעתי אותו, כי היה לי ממש לא נעים ממנו והוא היה מסכן כזה לבד על הבמה... אח"כ ברכבת חזרה (שהייתה מ-פ-ו-צ-צ-ת) ישבו לידנו שלושת הבחורים הכי סרוטים בעולם, שתוך רגע הפכו להיות החברים הכי טובים שלנו, והדיאלוג הלך ככה- "עופר" -"מה?" -"מה הם עושים עם הקטר של הרכבת בסוף היום?" "אה... כלום." -"אז מה אכפת להם להשאיל לי אותו ללילה אחד לעשות בו מסיבה?" -"עופר" -"מה?" -"איך הרכבת מסתובבת כשהיא מגיעה לסוף המסילה?" -"אל תהיה אדיוט, על האדמה ליד הפסים" וזה המשיך ככה כל הדרך...

 

[Sahar Sweet Girl]

מממ..

- חוויות מכפר המוזיקה משנים קודמות. האמת אף פעם לא יצא לי להגיע. או שלא היה לי עם מי. או שלא היה לי כסף... במקום זה העברתי ערב עם כמה חברות וראינו סרטים כל הלילה... עדיף מכלום

 

[טושית18]

חוויות הזויות שלי מכפר מוזיקה ...

אני רוצה ל9/8 אז ככה: אני לא זוכרת אם זה היה לפני שנתיים או שלוש, נסעתי עם חברות וידידים שלי לכפר המוזיקה של קוקה קולה...הייתי ילדה נמוכה עם תיק ענק!! היינו כמו טיול שנתי בערך... באיזשהו שלב נכנסנו למים והפלאפון שלי טבע...אחרי זה ישבתי ובכיתי וניגש בחור שאמר שהוא מאבטח או משהו...והוא הביע לי כובע מוזר...ואז חברה שלי הסתננה עם אלכוהול וכמעט מצאנו את עצמנו עצורות(לפחות זה מה שאמרו לנו...)היה ממש מצחיק..אחרי זה רקדנו כמה שעות וחברה שלי אחרת מתחה איזה שריר אז אחד מהעוזרי במה הרים אותה לקבל טיפול רפואי...חחח וצחק עליה שזה רק שריר תפוס. בסוף האירוע גילינו שפספסנו את התחבורה ונאלצנו לחזור לבד....

 

[טושית18]

יש לי עוד חוויה אדירה!!!!!!!!!!!!!!!!

רוצה כרטיס ל9/ קצת לפני 6 בבוקר 2 ידידים מטופשים שלי החליטו לחפור בור בחוף של ניצנים ו"לקבור" אחד את השני. הם חפרו מלא ונכנסו לתוך זה והתחילו למלא בחו"ל ואז התחילו לצרוח "קברו אותנו אדמה טובעית אדמה טובעית..." היה ממש מבהיל להתעורר ככה ומלא אנשים התקבצו שם...והיה ממש מצחיק. אחד הדברים ההזוים!

 

[טושית18]

למען האמת כרטיס לכל יום זה ישמח אותי

במחשבה שניה לא רק 9/8....

 

[NAT 1]

גם אני רוצה

לא זוכרת את השנה, לא את התאריך, רק מה שהיה... ההופעה של אביב גפן ועברי. אביב גפן שהתמתן והשתנה, והקהל הקבוע שעדיין הלך להופעות שלו למרות הלהיטים החרושים וכל השירים היפים שדאג לא לשיר אף פעם. בהופעה הזאת פשוט קרה איזה משהו ואביב החליט לבוא בכמה ביצועים לשירים נדירים, והוא התלבש כמו סופרסטאר, רצה לחזור איזה 12 שנה אחורה, שהיה שורף במות ושורף לבבות. לא יודעת אם הוא שר מהלב, ואם הוא עדיין מתחבר לשירים הישנים שלו, אבל הוא בכל זאת שר את השירים האלו בהופעה ההיא. ושר אותם בגדול, וכולם צרחו ושרו איתו, כל הכפר קיבל חיים, המוזיקה החזיקה את הים, שגם הוא נהיה סוער כשהבין מה פה קורה פה ומה שהוסיף הרבה לכל העניין היה עברי לידר, אף פעם לא ראיתי מישהו ששר את השירים של אביב בצורה מחמיאה חוץ מעברי, נראה שהם מסתדרים ביניהם, נראה לי מדברים דרך המוזיקה, קשים עם התווים, קלים עם התווים, יש בשיחה הזו ויכוח והסכמה. היתה הופעה ארוכה, מספקת, אחריהם כל הלילה נוסטלגיה, ישובים כמה אנשים "זרוקים" על החול, מדברים את המילים, שרים את השירים, מדברים שטויות, מדברים חכמה, שתויים ושמחים. איזה כיף ההרגשה הזו של חופש, בבוקר קמנו מהחול עם חפצינו, יחפים, יצאנו משערי הכפר המדהים הזה, והוא נשאר שם בראשנו עוד הרבה מאוד זמן. קצת התפלספתי נראה לי, אבל אני לא מהאלו עם זכרון טוב שזוכרים איזה קו הם תפסו ומה קרה בדרך ומה הם לבשו, זכרתי את המוזיקה וזה כבר טוב

אם אפשר כרטיס ל-9.8.07 (היום היחיד שאין לי צבא למחרת

בבקשההההההההההההההההההההההה

 

[בהמה אדומה]

../images/Emo41.gif אוקיי, ../images/Emo41.gif

אשמח להגיע ב9.8.07. אז ככה,

בניצנים 2004 אם אני לא טועה, היינו כל כך עייפים שהחלטנו לחזור באוטובוסים האלה של אמצע הלילה, כי אפילו לרכבת של הבוקר לא היה לנו כח לחכות. אז עלינו על האוטובוס, נרדמתי ישר, ומאחוריי 2 חברים שלי שגם נשפכו. היינו צריכים להגיע לת"א, וכשהגענו לאשדוד חברה שלי מעירה אותי בהיסטריה ואומרת לי מהר לקחת את התיק ולרדת כי צריך להחליף אוטובוסים. כמובן שבקושי הבנתי מה היא אומרת, וישר ביצעתי את מה שנאמר. מה שנקלט לי אחרי שניה זה שידיד שלי עדיין למעלה בכלל. אנחנו יורדים מהאוטובוס, מחכים שעוד אנשים ייצאו.. אף אחד לא יוצא, האוטובוס נסגר ונוסע

הייתי בהלם לרגע, אנחנו פאקינג תקועים באשדוד, אין אוטבוסים ומצדי להשכב על הרצפה עד שאני אקום. [בחיים לא הגעתי לכאלו רמות של עייפות]. אוטובוס אחר הסכים לעשות לנו טובה ולקחת אותנו לתל-אביב, משם עלינו על האוטובוס לאריאל, נרדמנו תוך חצי שניה וגילינו שקמנו בתחנה הכי רחוקה שיש מהבית. שם כבר קלטנו מה קרה כל היום הזה, שירדנו באשדוד כי ידיד שלי אמר באוטובוס ההוא לחברה שלי "יורדים באשדוד", והיא הבינה מזה שאנחנו צריכים לרדת ולהחליף אוטובוסים, והוא בכלל התכוון לזה שאנשים יורדים באשדוד [הוא הצביע עליהם והיא לא שמה לב] ויהיה יותר מקום. כמעט גם נרדמנו באוטובוס שבתוך אריאל, ואז זה היה נורא חבל אם היינו מגיעים שוב לתל-אביב. אבל ברגע האחרון זה לא קרה. בסופו של דבר כשהתאוששנו, קלטנו שזה היה יום משעשע מאד.

 

[נורמה בייטס]

חוויה ...

אז אני גרה באשקלון, וניצנים ממש קרוב אליי . וכל שנה אין מצב שהיינו מפסידים הופעה כלשהי . בכפר האחרון שהיה , השגתי כרטיסים זוגיים לכל ההופעות אחרי התחנפויות לאחותי , שעבדה באחד המקומונים שסיקרו את האירוע, והבטחתי בתמורה לצלם ולכתוב חוויות . ואז ביום הראשון, שלפי זכרוני זאת היתה הופעה של עברי לידר , קבענו לצאת ב 19:00 , וב 18:30 הקפיצו אותי לבסיס , בגלל ההנתקות . הפסדתי את כל ההופעות ( חברים שלי נורא נהנו ... ) , חוץ מההופעה של היהודים .

 

[reuttte]

חוויה???

אני גרה באשקלון שזה קרוב מאוד (איזה קטע זה נשמע ממש כמו הסיפור למעלה) הייתי בכל הימים עם כל החבר'ה ככה שכל ניצנים (2005) הייתה אחת החוויות שאני לא אשכח לעולם מאותו קיץ ובכלל היינו פשוט מגיעים לשם כל יום להופעות או סתם לשתות משהו על החוף לשבת כל החבר'ה אם הייתי יכולה הייתי חוזרת לשם עכשיו האוירה של השאנטי מסיבות הופעות אלכוהול רוח חמה מים חברים הכל יחד אין יותר מזה עד עכשיו יש לי את כל הצמידים של ההופעות סתם שריטה של נוסטלגיה. בקיצור ממש בא לי ניצנים

 

[בהמה אדומה]

עוד אחת..

שוב, אשמח להגיע ב-9.8. בניצנים 2005 לא ישנו 40 ומשהו שעות, ובהופעה של היהודים הייתי בשורה ראשונה. ההופעה הייתה נורא טובה עד שנרדמתי ב"אמן" [אחד השירים], ממש נרדמתי והספקתי לחלום- לאיזה 3-4 דק', וכשהתעוררתי ממש לא הבנתי למה יש מתחתיי חול. לקח לי כמה דקות להבין. כשקלטתי זה היה נורא מצחיק ומביך.

 

[Z A M i]

אממ ,

אני ארצה כרטיס ל-9.8. אז ככה, בניצנים 2005, אחרי ההופעה של אביב גפן, לקחנו את האוהלים שלנו, וכל מה שרצינו זה לישון

. חיפשנו מקום לא הומה, ומצאנו אחד כזה על החול מאחורי הדוכנים. הקמנו את האוהלים, הפעולה של לישון- לא ממש קרתה, ובסביבות 11:00 בבוקר, אנחנו שומעים תופים וגיטרות, וקולטים שהיהודים עושים בלאנס על הבמה. הלכנו לאיפה שכל זה קרה, שיחקנו אותה קשורים למערכת ונכנסנו. בגלל שחשבו שאנחנו קשורות, נתנו לנו ללכת להביא מים ל"מלך הכפר"

ואז ראינו מדרגות שלא הבנו בדיוק לאן הן מובילות, אמרנו "נעלה עליהן" והגענו באורח פלא לבמה, התיישבנו בצד שלה, על כסאות כאלה שאורגנו במיוחד למארגנים [או משהו כזה], והקשבנו משם לבלאנס. שם כבר הצטיידנו בחליפות שומרים והיו סגורים על זה שאנחנו מאבטחות במקום הזה. כשכמעט גילו אותנו, הלכנו לאיזה דוכן שהיה סגור, נכנסנו לתוכו והתחבאנו עם חליפות של שומרים, משחקים אותה ישנים. היה נורא משעשע כשתום, הסולן, בא אלינו ושאל מה אנחנו עושים כאן בשעה כזאת ואיך היה בהופעה של אביב. גם לקחנו מהבמה את הלונגים הענקיים של ה"פיס", שמהווים מזכרת נורא יפה למה שקרה שם כל היומיים האלה. היה ממש מצחיק להסתובב בחוף של ניצנים- ריק מאדם, ולצפות ביהודים מארגנים דברים להופעה שבערב . ההמשך של הסיפור שלי זה ההודעות של ענבר, "בהמה אדומה".

 

[Z A M i]

עוד -

שוב, אני ארצה כרטיס ל-9.8. בניצנים 2003 נסעתי עם חברה שלי שממש אהבה את סאבלימינל והצל וחיפשה מישהו שיבוא איתה [אוף, זה נשמע כמו תירוץ

. שיהיה], נסעתי איתה, הגיעה שעת ההופעה של סאבלימינל, והיא חשבה שזה ממש הגיוני שאם היא תתעלף- ייקחו אותה למאחורי הקלעים והיא תראה את סאבלימינל והצל. אז היא שיחקה אותה מתעלפת, אני שיחקתי אותה המומה, קראתי לאמבולנס ששם, ולקחו אותה למרפאה לא קשורה לחיים, רחוקה אלפי שנות אור מהבמה, ובכלל בכלל לא קשורה למאחורי הקלעים [מן הסתם..

.], ככה יצא שלא רק שלא "פגשנו" אותם, גם הפסדנו חצי הופעה

. אבל מה שכן, המקרה הזה יישאר כחוויה.

 

[פשוט ליטלי]

טוב חוויה, קצת מדכאת :\

טוב נראה לי שזה היה בהופעה של שרית חדד וטיפקס, אני לא בטוחה. הייתי עם חברה, אחי הביא לי כסף. עמדנו בקהל וזה, שרים והכל כיף והייתי עם תיק על הגב והארנק בתא הקטן מאחורה. אחרי ההופעה או בשלב מסוים שיצאנו מכל המהומה של האנשים ראיתי שהתא הקטן פתוח והארנק נעלם. גנבו לי את הכסף עם התעודת זהות ובכיתי. הלכתי לפינת אבדות ונמצא רק הארנק הריק... וזהו....התבאסתי כי זה כסף שאחי הביא לי וזה לא היה נעים לספר לו את זה כל-כך. הייתי מעוניינת בכרטיס ל-8.8

 

[ליאורנר]

אאאמממממ....

ארצה להגיע ל 9.8.07 ואין לי כל כך חוויות, יש לי מלא אבל זה לא יעניין אף אחד אבל בניצנים 2004 אחרי ההופעה של אביב ישנו כולם על החוף[כל החבר'ה] ואז אני זוכר שגילו גופה על החוף, ובכלל היה היום בין הטובים בחיי[בגלל הרבה דברים] ב 2005 היה גם כיף אבל בלי חוויות שאני זוכר, חוץ משנשארתי לישון על החוף וכמעט כולם הבריזו[כמה באסה] אבל עדיין היה כיף ב 2003 אני לא זוכר כלום את האמת, נמחק מזכרוני ומ 2001 ו 2002 יש לי חוויות אבל זה לא היה כפר המוסיקה אז לא נספר אותן פה וזהו, קיצר אין לי חוויות שיש לי לספר אבל אנא עיזרו לי בכרטיס כי אני חייל ואין לי כסף לקנות 15 בקבוקי קולה[זה כמעט משכורת צבאית] תודה מראש

 

[מעכבת]

אני אביא לך פקקים כפרה עליך!

מה אתה מתחנן פה?

 

[ליאורנר]

חס ושלום מתחנן פה....

רק רציתי לראות אם יש לי עדיין מזל בזכיה של כרטיסים, ותאמת שזכיתי, אם יהיה לי עם מי ללכת אני הלך[בשביל עיברי לידר]