תפקודי בכאילו
עברו שנים מאז הפסקתי את הטיפול והרמתי ידיים
ואני רוצה לפרוק קצת ברשותכם
עוד רגע אני בן 30 הצלחתי לעשות את המיליון הראשון ויש לי עסק מצליח ושם טוב שהולך לפני.
אבל הנה הגלגל ענק השלים סיבוב נוסף וכל הנוף היפה שראיתי מלמעלה נעלם כלא היה
תבינו..טוב לי, באמת שטוב אבל הלפעמים לא טוב הזה מחריב לי כל חלקה טובה שבניתי
כשהייתי חייל, הוקל לי מאוד כשהקב״ן הפנה אותי לפסיכיאטרית שאמרה שזה שאני מרגיש צורך לנשק כל מזוזה שלוש פעמים או להסתובב במקום ולגעת בעין נקרא ocd
ואחרי לא מעט טיפולי cbt הצלחתי להשלים עם זה שלא יקרה שום דבר רע להורים שלי אם לא אומר ״בעזרת השם״ אחרי כל משפט-
הטקסים הפסיקו!(תודה לאל…).
השתחררתי, פתחתי עסק במקביל ללימודים
אבל המחשבות תמיד שם
הכרתי מישהי רצינית, אישה טובה-
גדילה….פרודוקטביות…תחושה בריאה של צמיחה
אבל המחשבות תמיד שם
שלוש שנים של זוגיות
אימצנו גורה, החיים זורמים, הכל יפה כלפי חוץ
אבל המחשבות תמיד שם
מחשבות מחשבות מחשבות, בלי טקסים, רק מחשבות
ובסוף הן הכניעו
בסוף האמנתי
בסוף האישה היפה שהיתה לי-
הפכה מכוערת(הבזק מחשבה שחוזר, בו היא עם קרחת וקמטים לא בדיוק מעורר מניות. וזה רק גוון אחד מקשת מחשבות רחבה)
אבל אהבתי אותה,ידעתי שיש לי משהו טוב ביד, לא רציתי לתת לה ללכת
לא רציתי לתת לה ללכת כי לא אני הייתי זה שרצה שהיא תלך
אז התקוממתי מול הדימוי העצמי שבניתי לי ״איש עסקים מוצלח שהתגבר על הocd”
והלכתי לפסיכיארטר.
שנה שלמה, כל חודשיים סט אחר של כדורים
ציפרלקס, רסיטל, סרנדה וכו וכו וכו
שום הבדל, שום שינוי
כדורים לצד cbt
ואיכות חיים מדשדשת-
אז נפרדנו
הגורה שכבר הפכה לכלבה בת שנתיים נשארה איתה
וחמש שנים של זוגיות נגמרו.
וזהו אתם יודעים…ייאוש בלבול שמחה בלבול
טס לחודש לנקות את הראש
חוזר, עובד, מרוויח
טס לחודשיים לנקות את הראש
חוזר עובד מרוויח
ככה במשך שנתיים עד שהכרתי את עולם המיינדפולס
ונכנסתי לזה חזק
שלוש ריטריטים של שתיקה מלאה
שנתיים בהם אני מתרגל כל יום לפחות חצי שעה של ישיבה
האמת, תשמעו זה באמת עושה טוב, זה נותן פרופורציות
אבל המחשבות, כוסעומו הם תמיד שם !
והנה הגענו לעכשיו
ללמה אני כותב-
לפני חודשיים חזרנו לארץ מהודו בבהלה מהקורונה אני ובת זוגתי החדשה מזה 9 חודשים.
חזרנו מטיול של חודש, במהלך הטיול היו רגעים בהם שקלתי אפילו להציע לה נישואים, היא באמת חברה טובה, כיף לי איתה, אחלה סקס והתקשורת בינינו מעולה
אבל הנה אנחנו כאן, ואחרי 9 חודשים שהלך לנו מצויין
הדפוסים הישנים יוצאים מהארון ואני שוב מתחיל עם השטויות שלי
(עכשיו היא נסעה לבית של ההורים שלה כי הייתי חייב ״כמה ימים לחשוב״)
בקיצור חברים
המצב הזה לא פשוט
נשבע לכם שאני באמת לא יודע מי אני בין כל המחשבות האלה.
אני לא יודע איך אוכל למצוא שקט
אני מיואש
אני שמח לרוב אבל אני מיואש
אני באמת מרגיש שניסיתי הכל(הלכתי גם למרכז קוגנטיקה, שלמתי 1,000₪ לפגישת ייעוץ בה נאמר לי
לחזור לכדורים שבמשך שנה לא הועילו גם בשילוב עם (cbt
אם אמשיך איתה את הזוגיות, מיום ליום רק ארתע ממנה וארגיש רע עם עצמי יותר ויותר
אם נפרד, אתחרט על כך שנפרדנו ומחכות לי שוב שנתיים כואבות.
אני נמשך אליה אבל לא נמשך אליה, אני מאוהב בה אבל אני סתם אוהב אותה בתור ידידה.
מה לעשות..? אין לי מושג, בטח גם לכם …לא נורא-ניסיתי
אבל טוב לפעמים לפרוק ולשתף
אנחנו אנשים מוזרים בעולם של נורמלים שחיים בעולם לא נורמלי
העיקר לא לרחם על עצמי
ולקבל את העצבות
גם אם נפרד ואשאר לבד ויהיה עצוב ואהיה עצוב
הגלגל ענק הזה ימשיך להסתובב
עברו שנים מאז הפסקתי את הטיפול והרמתי ידיים
ואני רוצה לפרוק קצת ברשותכם
עוד רגע אני בן 30 הצלחתי לעשות את המיליון הראשון ויש לי עסק מצליח ושם טוב שהולך לפני.
אבל הנה הגלגל ענק השלים סיבוב נוסף וכל הנוף היפה שראיתי מלמעלה נעלם כלא היה
תבינו..טוב לי, באמת שטוב אבל הלפעמים לא טוב הזה מחריב לי כל חלקה טובה שבניתי
כשהייתי חייל, הוקל לי מאוד כשהקב״ן הפנה אותי לפסיכיאטרית שאמרה שזה שאני מרגיש צורך לנשק כל מזוזה שלוש פעמים או להסתובב במקום ולגעת בעין נקרא ocd
ואחרי לא מעט טיפולי cbt הצלחתי להשלים עם זה שלא יקרה שום דבר רע להורים שלי אם לא אומר ״בעזרת השם״ אחרי כל משפט-
הטקסים הפסיקו!(תודה לאל…).
השתחררתי, פתחתי עסק במקביל ללימודים
אבל המחשבות תמיד שם
הכרתי מישהי רצינית, אישה טובה-
גדילה….פרודוקטביות…תחושה בריאה של צמיחה
אבל המחשבות תמיד שם
שלוש שנים של זוגיות
אימצנו גורה, החיים זורמים, הכל יפה כלפי חוץ
אבל המחשבות תמיד שם
מחשבות מחשבות מחשבות, בלי טקסים, רק מחשבות
ובסוף הן הכניעו
בסוף האמנתי
בסוף האישה היפה שהיתה לי-
הפכה מכוערת(הבזק מחשבה שחוזר, בו היא עם קרחת וקמטים לא בדיוק מעורר מניות. וזה רק גוון אחד מקשת מחשבות רחבה)
אבל אהבתי אותה,ידעתי שיש לי משהו טוב ביד, לא רציתי לתת לה ללכת
לא רציתי לתת לה ללכת כי לא אני הייתי זה שרצה שהיא תלך
אז התקוממתי מול הדימוי העצמי שבניתי לי ״איש עסקים מוצלח שהתגבר על הocd”
והלכתי לפסיכיארטר.
שנה שלמה, כל חודשיים סט אחר של כדורים
ציפרלקס, רסיטל, סרנדה וכו וכו וכו
שום הבדל, שום שינוי
כדורים לצד cbt
ואיכות חיים מדשדשת-
אז נפרדנו
הגורה שכבר הפכה לכלבה בת שנתיים נשארה איתה
וחמש שנים של זוגיות נגמרו.
וזהו אתם יודעים…ייאוש בלבול שמחה בלבול
טס לחודש לנקות את הראש
חוזר, עובד, מרוויח
טס לחודשיים לנקות את הראש
חוזר עובד מרוויח
ככה במשך שנתיים עד שהכרתי את עולם המיינדפולס
ונכנסתי לזה חזק
שלוש ריטריטים של שתיקה מלאה
שנתיים בהם אני מתרגל כל יום לפחות חצי שעה של ישיבה
האמת, תשמעו זה באמת עושה טוב, זה נותן פרופורציות
אבל המחשבות, כוסעומו הם תמיד שם !
והנה הגענו לעכשיו
ללמה אני כותב-
לפני חודשיים חזרנו לארץ מהודו בבהלה מהקורונה אני ובת זוגתי החדשה מזה 9 חודשים.
חזרנו מטיול של חודש, במהלך הטיול היו רגעים בהם שקלתי אפילו להציע לה נישואים, היא באמת חברה טובה, כיף לי איתה, אחלה סקס והתקשורת בינינו מעולה
אבל הנה אנחנו כאן, ואחרי 9 חודשים שהלך לנו מצויין
הדפוסים הישנים יוצאים מהארון ואני שוב מתחיל עם השטויות שלי
(עכשיו היא נסעה לבית של ההורים שלה כי הייתי חייב ״כמה ימים לחשוב״)
בקיצור חברים
המצב הזה לא פשוט
נשבע לכם שאני באמת לא יודע מי אני בין כל המחשבות האלה.
אני לא יודע איך אוכל למצוא שקט
אני מיואש
אני שמח לרוב אבל אני מיואש
אני באמת מרגיש שניסיתי הכל(הלכתי גם למרכז קוגנטיקה, שלמתי 1,000₪ לפגישת ייעוץ בה נאמר לי
לחזור לכדורים שבמשך שנה לא הועילו גם בשילוב עם (cbt
אם אמשיך איתה את הזוגיות, מיום ליום רק ארתע ממנה וארגיש רע עם עצמי יותר ויותר
אם נפרד, אתחרט על כך שנפרדנו ומחכות לי שוב שנתיים כואבות.
אני נמשך אליה אבל לא נמשך אליה, אני מאוהב בה אבל אני סתם אוהב אותה בתור ידידה.
מה לעשות..? אין לי מושג, בטח גם לכם …לא נורא-ניסיתי
אבל טוב לפעמים לפרוק ולשתף
אנחנו אנשים מוזרים בעולם של נורמלים שחיים בעולם לא נורמלי
העיקר לא לרחם על עצמי
ולקבל את העצבות
גם אם נפרד ואשאר לבד ויהיה עצוב ואהיה עצוב
הגלגל ענק הזה ימשיך להסתובב