בוא ננסה להעריך...
דרך אחת היא כמותית- חישוב קצב האבולוציה ביחידות דארוין. דארוין אחד הוא שינוי של סטיית תקן אחת במליון שנים. להערכת גולד, כדי ליצור מין חדש יש צורך ב-20,000 שנה. מקובל בפליאונטולוגיה שהבדל של סטיית תקן אחת בין אוכלוסיות מספיק כדי להגדיר את שתיהן כמינים שונים. קצב האבולוציה עפ"י "קטען" שנחשב בזמנו קיצוני כגולד הוא כ-50 דארוין. ומה עם התירס? בוא נניח שאורך ענף נושא תפרחת של תיאוסינט מקסיקני הוא מטר וסטיית התקן היא 20 ס"מ. מוטציה יחידה מביאה לקיצור הענף כמעט לאפס- ואנחנו מקבלים קצב אבולוציה דמיוני של 5E6 דארוין. ישנם עוד כמה שינויים שקיצור זה גורם, אבל איני יודע איך לכמת אותם. דרך אחרת היא "אינטואיטיבית". לפני פיתוח והדגמת התיאוריה נוכחית על האבולוציה של התירס היה התיאוסינט שייך לסוג Echolana. כיום הוא נחשב לתת מין של Zea mays, כלומר קיבלנו במחי מוטציה שינוי מורפולוגי המספיק להגדרת המוטנט כסוג נפרד. אם בסוג נפרד לא די לך, מה דעתך על סדרה? הלארוות (נופליאוס) של הסרטן הזימרגלאי Artemia Salina הן בעלות צורת טיפה, עין יחידה, מתקדמות בקפיצות, חסרות לב- אם אתה מכיר סרטנים ירודים זה בוודאי מזכיר לך את הציקלופס, השייך לסדרת הקופפודים. הדמיון גדול מדי מכדי להיות תוצר של קונברגנציה, והצורה הפרימיטיבית היא של הזימרגלאי- כלומר הקופפודים התפתחו באמצעות נאוטניה\ פדוגנזה של זימרגלאים. מאחר והאונטוגנזה של סרטן מתקדמת בקפיצות, אין שלב ביניים בו הסרטן היה יכול להתחיל להתרבות "באמצע" בין לארוה לבוגר- ולכן השינוי היה חייב לקרות בקפיצה אחת שהספיקה לייסד סדרה שלמה. אני מקוה שזה גדול מספיק בשבילך.
או שסתם השעה המאוחרת עלתה לי לראש
