לא חייבים לתפוס את מקומו של ההורה הביולוגי
בשביל לפתח קשר משמעותי ויפה, ואגב גם אם ההורה הביולוגי לא בתמונה מסיבה כלשהי. אני לא מרגישה שום שאיפה לתפוס את מקומה של אמם של ילדי החורגים - היא אמנם מתה אבל קיימת בזכרונות וברגשות שלהם. המערכת יחסים שלי איתם אחרת - היא לא פשוטה, היא מלאת אמוציות, אבל אני בשום מקרה לא "בן אדם זר".
איך אפשר לגור יחד בבית אחד ולהיות "בן אדם זר"? זה עצוב וכואב.