תקנון פורום הלוחמים ?

תקנון פורום הלוחמים ?

אני מאמצת את דעתה של עפרי על הצורך ב תקנון לפורום. לא יתכן שאנשים כל הזמן יורדים אחד על השני ומדברים בגסות. לא יתכן שאנשים מגיבים על הפרטים האישיים של החברים ! אנשים פשוט יתביישו לכתוב על עצמם! אני מציעה לפתוח שרשור שיציע תקנון לצורת תקשורת יעילה, אנו אמורים להציע אלטרנטיבה לחברה בחוץ ולא להביא את הזוהמה שיש בחוץ אל תןך הפורום. אפילו יש לי שם לתקנון : טוהר המילה. אם נראה לכם כמובן. נצטרך למצוא את הדרך בין זכות הדיבור לבין שמירה על טוהר המילה... לא קל אבל לוחמים דגולים ובוגרי סיירות כמו שיש פה בוודאי לא ייתקשו. הירידות האלו רק מעכירות את הרוח של האנשים. יש הבדל בין לוחמי אור ולוחמי חושך. בואו לא נהפולך ללוחמי חושך. צריך להוקיע את החושך מתוכנו !!!
 
עונש

אני בעד! צריך גם להכניס לתקנון סעיפי ענישה כמו למשל להעתיק פרקים שלמים מספרי צמיחה והתפתחות בלי להוסיף שום מחשבה מקורית ( אה אופס רגע יש אנשים שכבר עושים את זה בלי עונש מהמנהלת) נתקעתי כל העונשים שאני חושבת עליהם הם לא טהורים אההה! אני יודעת! מי שיפר את התקנון נמחוק לו את ההודעות! כן!!! נסגור לו את החנות אם הוא מעז למכור חזיר! אוי לא! חזיר זאת באמת חיה גסה ומלוכלכת וצרת עין אסור לכתוב על חזיר זה חוק טוב לתקנון יופי מתקדמים בדרך
 
נראה לי שמוות הוא כלי עוצמתי

להשליט סדר ומשמעת בפורום אני בעד להשתמש במוות כיועץ למנהלי הפורום!!
 
יש בפורום את הודעת המנהל

ושם יש את כללי הפורום הזה: "דרך הלוחמים זוהי דרך האנשים המתפתחים... דרך שבה אנשים חותרים לגדול ולהתפתח. היא מכונה "דרך הלוחמים" מאחר והצעידה בשבילי הידע וההתפתחות דומה למלחמה. לא במובן הטעון של המלה, אלא במובן הטהור שלה. יש המגדירים אותה בפשטות כ"דרך האהבה" או "דרך ההרמוניה"; אחרים מעדיפים להדגיש דווקא את מושג הלחימה, מאחר והצעידה בדרך הזו מהווה מבחינת האגו הכרזת מלחמה טוטאלית על... עצמו. אתם מוזמנים לרשום בפורום כל דבר שעוסק בצעידה בדרך הלוחמים. הפורום הזה הוא מקום של פתיחות, צמיחה, אהבה וקבלה. משתמש/ת שיכתוב הודעות שמבקרות את חברי הפורום - הודעותיו ימחקו ובמקרים מסוימים הוא ייחסם/תיחסם. הערה: אם אינך חבר פורום וברצונך לכתוב הודעת פרסום, אתה מוזמן לעשות זאת בלוח הפורום. המשך יום נעים, צוות המנהלים" ---------------------------------------------------------------- וכמו שאת יכולה לראות, כרגע עשיתי שימוש בכלי המחיקות. מי שלא מתאים לו לשמור על כללי הפורום, יכול ליהנות משאר הפורומים שיש בתפוז
 
חבל...

אל תשכחו שאפשר להשתמש בביטויים שליליים שאנו מקבלים מאנשים אחרים (כמובן במידה מסויימת) כדי לבטל את האגו שלנו....
 
תני דוגמאות בבקשה...

לרוב כול הדברים שאנו עושים בחיים דווקא עושה את ההפך... רוב הבחירות שלנו בחיים תומכות באגו או מתחזקות אותו במצב נורמלי... לדוגמה : את נפגשת עם אנשים שנח לך להפגש איתם כי תכל'ס כשאת בחברתם את מרגישה מוערכת (מתחזק לך את האופי)... ולא עם אנשים שאת לא אוהבת להפגש (צוחקים עליך לא יודעים לעריך אותך משפילים אותך - ובקיצור רומסים את האגו שלך)... לא שאני אומר שזה לא נורמלי.... כנראה זה נורמלי לחלוטין כי מה שאנו מתיימרים לבצע הוא קצת לא נורמלי.... רק כשיורדים עליך, משפילים אותך איך שהוא, צועקים עליך , מקללים אותך, צוחקים עליך... את יכולה להפטר מהרגשת החשיבות העצמית שלך, ולהתגבר טיפה על האגו. (או כמובן להשתמש במוות כיועץ בזמן שיש לך רחמים עצמיים)...
 
לי יש תפיסה שונה את המציאות...

אני לא אסביר את תפיסתי, זה לא נראה לי אפשרי כרגע, אבל... כמה הנחות שיש לי: אין מה לחזק ב"אגו" - או שתופשים דרכו או לא. ברגע שמוכנים לכך, כל דבר יכול להזכיר להפסיק להצמד לתפישה של האגו... האדם חופשי במהותו, האדם ייצור מופלא ומיסתורי, האדם יכול להזכר בכך שהוא חופשי! בקלות!
 
אלימות /-:

אני אוהבת להיות ליד אנשים שמעריכים אותי, שלא שופטים אותי, שמקבלים אותי כפי שאני, שאוהבים אותי! כן! זה כ"כ כיף!!!! אני לא חושבת שיש טעם להיות מוגבלת בגלל האנשים שמסביבי (אם הם מעריכים אותי או לא). אבל בהחלט יש מקום להנות מדברים מהנים... ובהחלט יש לגיטמציה להתרחק מדברים שמרחיקים אותי... לרדת "עלי" זה לא לרמוס את האגו שלי, לעניות דעתי. לרדת עלי זה לזלזל בי (אלא אם כן המורים שלי עושים זאת, ואז אני מניחה שזה ממש לא מתוך זלזול), זה להיות חשוף לאנרגיות שרוצות לפגוע בך, זה להיות בסביבה לא מקבלת... זה פשוט פחות כיף! מה לעשות?! אולי מתישהו אני אשתנה בעניין זה וכבר לא יהיה אכפת לי. אולי. ובכל מקרה, גם כשנמצאים בסביבה מקבלת וגם בסביבה לא מקבלת. החופש האמיתי בפנים! הוא לא קשור לשום סביבה שלא תיהיה! אני חופשיה גם כשאני הולכת למכולת וגם כשיורדים עלי וגם כשאני עושה אהבה מינית. להשתמש במוות כיועץ אפשר תמיד. למה להכנס לרחמים עצמיים בשביל זה? אני לא חושבת שהמציאות "לא בסדר" ושיש דברים לתקן. אין לי שום סיבה לכפות על עצמי שומדבר, כרגע. תודה.
 
נכון בדיוק... אנחנו חופשיים...

אבל התייחסתי ספציפית לנושא של "מזעור" האגו והאפשרות ללמוד לחיות בלעדיו. נכון זה כיף להיות בסביבה תומכת... אבל רק בסביבות קשות אפשר להתפתח ( או לשקוע באופן תהומי...)...
 
לא אבל...

בדיעבד, אחרי שתסתכלי אחורה על כל מיני נקודות בחיים שלך, את תשימי לב שהשינויים הגדולים ביותר שהצלחת להשיג לפחות מבחינת ביטול האגו, היא ע"י חווית דברים אשר פגעו בך וגרמו לך לעמוד פשוט מול איזו אמת פנימית שבך ,ללא מסיכות פשוט גלויה וכואבת.... כאשר הגעת למצבים אלו, רק אז היית באמת שלמה עם עצמך, היית בדיוק בנקודת שיווי המשקל שלך, ששום דבר שלילי לא השפיע עליך וכמו כן גם שום דבר חיובי לא....
 
אני רואה מקרים כאלה

וגם מקרים "הפוכים". זה לא אומר לי כלום. כרגע אני לא מרגישה את עצמי. הממ... אני עייפה ולא צלולה. אני מתחילה להתבלבל, זה כנראה כי אני חושבת על הנאמר... בקיצור אין לזה ערך עכשיו עבורי. אסתכל על התשובה שוב בפעם אחרת...
 
דרך אגב שנינו צודקים...

זה לא תחרות מי צודק.... שנינו בסה"כ משתפים אחד את השני במידע, ותוך כדי כך גם את כל הפורם.... בהצלחה לנו .....
 
זאת נראת התחכמות, אבל לא-

אף אחד מאיתנו לא צודק. יש מציאות... היא מסתורית, אני לא יודעת אם אני צודקת או לא. (וגם, אני לא רואה פה דעות הפוכות או משהו כזה.)
 
מה זה להיות צודק?

מי צודק? מה השאלה? האגו, ה"אני" נמשך משתוקק לדברים וסולד ומפחד מאחרים הדרך היא להשיל את ההזדהות עם הכיף למי כיף? למי החברים מתיחסים? למי זה חשוב? להשיל את ההזדהות עם העלבון וההתגוננות מי נעלב? החשיבות העצמית נפגעה??? האם הבצל בוכה כשהוא מתקלף? מתי הוא מפסיק להיות בצל?
 
מה זה אומר מורים?

האם את מצפה למורה עם רישיון כדי שירמוס אותך ואז זה יהיה בסדר? כולם מורים שלנו ואם הם נחמדים איתנו ועושים לנו פוצי מוצי, אנחנו אמורים לללמוד לא להשתוקק אל מה שהם אומרים. זאת אומרת אני מנסה לא "להתמכר" לתחושה ש"זה כייף לי שאוהבים אותי מאוד" כי אז אני נכנסת לסוג של מערכת יחסים שדורשת ממני להתנהג בצורה מסוימת וגוזלת את האנרגיה שלי. ומה יקרה אם פתאום הם לא יתנהגו אלי ככה? אז אני אסבול. או שיגידו לי טוב תתנהגי ככה וככה ואז נהיה נחמדים אלי (בחיים כולם עושים את זה אבל בעדינות).. אם אני נמצאת בסיטואציה לא נעימה עם חברים או לא חברים אז אותו איש הוא אובייקט בשבילי כדי לא לפתח כעס או שנאה או היעלבות וכדומה. אפשר ללמוד משני המצבים. המצב שאנחנו אומורים להגיע אליו הוא שאנחנו "לא מושפעים ממה שקורה סביבינו". אנחנו מודעים ופועלים, אבל לא מגיבים. אז אנחנו נשארים באיזון. מבחינתי יותר קל להתמודד עם אלה שפוגעים לי מאשר עם אלה שמלטפים אותי.. אלה שמלטפים אותי יוצרים אצלי תחושה נעימה שקשה לי להתנגד אליה. יותר קל לי תהתנגד לתחושה הקשה. פוצי מוצי.
 
למעלה