תקציר סיפורי התורה:

[פילוסוף רוחני33]

אלוהים יצר את העולם בדיבור. הוא אסר על אדם ועל חווה אשתו לאכול מפרי הדעת, הם אכלו ממנו בעצת
הנחש הערמומי, ואלוהים שלח אותם לארץ כעונש.
נולדו להם קין והבל. קין רצח את הבל, ואלוהים שם לו אות כדי שלא יהרגו אותו לנקמה. האנושות נהייתה רעה,
ורק נוח היה טוב. אלוהים הביא מבול שהרס את העולם, ונוח ומשפחתו עם חיות שטו על המים וניצלו.
אברהם האב הראשון לאומה הכיר את ארץ כנען. הוא נפרד מאחיו לוט, ולוט הלך לעיר סדום השוקקת. מלאכים
ביקרו את אברהם ואמרו לו שייוולד לו בן למרות גילו. אלוהים הרס את סדום כי תושביה היו רשעים, ולוט ברח
עם בנותיו למערה. הבנות שיכרו אותו ושכבו אתו כי חשבו שהאנושות נעלמה.
שרה אשת אברהם עינתה את המשרתת הגר, הגר ברחה למדבר ואלוהים אמר לה שגם לה יהיה בן. אלוהים
אמר לאברהם להקריב את בנו יצחק, אברהם הסכים ואלוהים עצר בעדו והבטיח לו שייוולד ממנו עם כי הוכיח
נאמנות.
אברהם שלח עבד למצוא אישה ליצחק, רבקה באה לבאר והשקתה את העבד ואת הגמלים שלו, אז העבד לקח
אותה כאישה ליצחק. ליצחק נולדו יעקב ועשיו. יעקב התחפש לעשיו ולקח מעשיו את הבכורה ואת הברכה,
ועשיו רצה להרוג אותו בגלל זה אז יעקב ברח ללבן. הוא ביקש מלבן את בתו רחל תמורת עבודה שיעשה
בשבילו. לבן רימה אותו אחרי שבע שנות עבודה ונתן לו את הבת האחרת לאה, ויעקב עבד עוד שבע שנים
ללבן וקיבל את רחל. לאה נתנה לרחל מהדודאים שהביא בנה בשדה, ובתמורה רחל נתנה ללאה לשכב גם היא
עם יעקב הבעל של שתיהן. הוא פגש את אחיו עשיו ופייס אותו. הם נסעו ורחל מתה.
בן חמור אנס את דינה, התחרט וביקש אותה לאישה, האחים כעסו והרגו את כל אנשי שכם ואביהם יעקב כעס
עליהם בגלל זה. יהודה לא ייבם את כלתו תמר אז תמר התחפשה לזונה ופיתתה אותו, הרתה ויהודה רצה
לשרוף אותה אז הראתה לו את הסימנים שהשאיר אצלה והוא התוודה.
יוסף הנער חלם חלומות שבהם הוא שולט באחיו, והתרברב בחלומות. האחים שנאו אותו ורצו להרוג אותו.
האח יהודה הציל את יוסף ומכרו אותו לישמעאלים והם מכרו אותו למצרים. יוסף עבד אצל פוטיפר במצריים,
אשת פוטיפר ניסתה לאנוס אותו, הוא ברח והשאיר את בגדו בידה והיא אמרה לבעלה שיוסף ניסה לאנוס
אותה, השאיר את בגדו וברח. פוטיפר עצר את יוסף, אבל יוסף פתר למלך פרעה את חלומותיו בחוכמה ולכן
הומלך על מצריים. באו אחיו מישראל לאסוף אוכל, הם לא ידעו שזה הוא והוא אמר להם להביא את הבן הקטן
שנשאר בארץ כהוכחה שהם לא מרגלים. הוא שם גביע בשק של הבן הקטן והאשים אותו שגנב את הגביע, אז
יהודה התחנן לרחמים ויוסף גילה את זהותו. הם סיפרו לאב יעקב ויעקב בא לראות את יוסף.
התמנה במצריים מלך חדש ורשע פרעה וניסה להשמיד את היהודים שהתרבו במצריים. הוא אמר למיילדות
להרוג את כל התינוקות היהודים הזכרים, הן התחמקו ואלוהים הודה להן. פרעה אמר לזרוק את כל הזכרים
התינוקות לנהר. אישה יהודייה הטמינה את בנה משה בתיבה על הנהר, ובת פרעה מצאה את משה והיניקה
אותו. פרעה העביד קשה את בני ישראל. משה גדל ובא להציל את העם. אלוהים נתן דרך משה ואחיו אהרון
עשר מכות על מצריים ואחרי כל מכה הקשה את לב פרעה כדי שיסרב לשלח את העם ואלוהים יביא עליו עוד
מכה. במכה האחרונה כל הבכורים המצריים מתו ופרעה גירש את העם. העם ברח למדבר ונתקל בים סוף.
המצרים רדפו אחריהם אז משה קרע את הים, ישראל עברו בו וניצלו, משה סגר את הים על המצרים והם
טבעו.
בהר סיני ניתנה התורה. משה ירד אחרי הרבה זמן וראה שהעם חטא ועשה עגל זהב אז הוא כעס ושבר את
לוחות התורה ואלוהים עשה לו חדשים. אחר כך הם בנו משכן והלכו במדבר לארץ ישראל. המרגלים שנשלחו
לבדוק את הארץ חטאו וסיפרו גם דברים רעים מיותרים על האויבים בארץ אז העם לא רצה להיכנס אליה
ונענש לנדוד ארבעים שנה במדבר. בלעם נשלח לקלל את עם ישראל, אבל במצוות ה' בירך את ישראל 3
פעמים בשירים. העם הציק למשה בתלונות שאין אוכל ומים. אלוהים הוריד פתיתי מן מהשמיים כדי שהם יאכלו,
ואז הם רצו בשר אז אלוהים הוריד להם ציפורי שלוו. אלוהים אמר למשה להגיד לסלע להוציא מים לעם,
ובמקום זה משה הכה בסלע ויצאו מים והם שתו, אז אלוהים אסר על משה להיכנס לארץ כי לא ציית. משה
עמד על הר נבו וצפה בארץ, ומת שם. העם נכנס לארץ.

 

[כאוס מסודר]

אלוהים יצר את העולם בדיבור. הוא אסר על אדם ועל חווה אשתו לאכול מפרי הדעת, הם אכלו ממנו בעצת
הנחש הערמומי, ואלוהים שלח אותם לארץ כעונש.
נולדו להם קין והבל. קין רצח את הבל, ואלוהים שם לו אות כדי שלא יהרגו אותו לנקמה. האנושות נהייתה רעה,
ורק נוח היה טוב. אלוהים הביא מבול שהרס את העולם, ונוח ומשפחתו עם חיות שטו על המים וניצלו.
אברהם האב הראשון לאומה הכיר את ארץ כנען. הוא נפרד מאחיו לוט, ולוט הלך לעיר סדום השוקקת. מלאכים
ביקרו את אברהם ואמרו לו שייוולד לו בן למרות גילו. אלוהים הרס את סדום כי תושביה היו רשעים, ולוט ברח
עם בנותיו למערה. הבנות שיכרו אותו ושכבו אתו כי חשבו שהאנושות נעלמה.
שרה אשת אברהם עינתה את המשרתת הגר, הגר ברחה למדבר ואלוהים אמר לה שגם לה יהיה בן. אלוהים
אמר לאברהם להקריב את בנו יצחק, אברהם הסכים ואלוהים עצר בעדו והבטיח לו שייוולד ממנו עם כי הוכיח
נאמנות.
אברהם שלח עבד למצוא אישה ליצחק, רבקה באה לבאר והשקתה את העבד ואת הגמלים שלו, אז העבד לקח
אותה כאישה ליצחק. ליצחק נולדו יעקב ועשיו. יעקב התחפש לעשיו ולקח מעשיו את הבכורה ואת הברכה,
ועשיו רצה להרוג אותו בגלל זה אז יעקב ברח ללבן. הוא ביקש מלבן את בתו רחל תמורת עבודה שיעשה
בשבילו. לבן רימה אותו אחרי שבע שנות עבודה ונתן לו את הבת האחרת לאה, ויעקב עבד עוד שבע שנים
ללבן וקיבל את רחל. לאה נתנה לרחל מהדודאים שהביא בנה בשדה, ובתמורה רחל נתנה ללאה לשכב גם היא
עם יעקב הבעל של שתיהן. הוא פגש את אחיו עשיו ופייס אותו. הם נסעו ורחל מתה.
בן חמור אנס את דינה, התחרט וביקש אותה לאישה, האחים כעסו והרגו את כל אנשי שכם ואביהם יעקב כעס
עליהם בגלל זה. יהודה לא ייבם את כלתו תמר אז תמר התחפשה לזונה ופיתתה אותו, הרתה ויהודה רצה
לשרוף אותה אז הראתה לו את הסימנים שהשאיר אצלה והוא התוודה.
יוסף הנער חלם חלומות שבהם הוא שולט באחיו, והתרברב בחלומות. האחים שנאו אותו ורצו להרוג אותו.
האח יהודה הציל את יוסף ומכרו אותו לישמעאלים והם מכרו אותו למצרים. יוסף עבד אצל פוטיפר במצריים,
אשת פוטיפר ניסתה לאנוס אותו, הוא ברח והשאיר את בגדו בידה והיא אמרה לבעלה שיוסף ניסה לאנוס
אותה, השאיר את בגדו וברח. פוטיפר עצר את יוסף, אבל יוסף פתר למלך פרעה את חלומותיו בחוכמה ולכן
הומלך על מצריים. באו אחיו מישראל לאסוף אוכל, הם לא ידעו שזה הוא והוא אמר להם להביא את הבן הקטן
שנשאר בארץ כהוכחה שהם לא מרגלים. הוא שם גביע בשק של הבן הקטן והאשים אותו שגנב את הגביע, אז
יהודה התחנן לרחמים ויוסף גילה את זהותו. הם סיפרו לאב יעקב ויעקב בא לראות את יוסף.
התמנה במצריים מלך חדש ורשע פרעה וניסה להשמיד את היהודים שהתרבו במצריים. הוא אמר למיילדות
להרוג את כל התינוקות היהודים הזכרים, הן התחמקו ואלוהים הודה להן. פרעה אמר לזרוק את כל הזכרים
התינוקות לנהר. אישה יהודייה הטמינה את בנה משה בתיבה על הנהר, ובת פרעה מצאה את משה והיניקה
אותו. פרעה העביד קשה את בני ישראל. משה גדל ובא להציל את העם. אלוהים נתן דרך משה ואחיו אהרון
עשר מכות על מצריים ואחרי כל מכה הקשה את לב פרעה כדי שיסרב לשלח את העם ואלוהים יביא עליו עוד
מכה. במכה האחרונה כל הבכורים המצריים מתו ופרעה גירש את העם. העם ברח למדבר ונתקל בים סוף.
המצרים רדפו אחריהם אז משה קרע את הים, ישראל עברו בו וניצלו, משה סגר את הים על המצרים והם
טבעו.
בהר סיני ניתנה התורה. משה ירד אחרי הרבה זמן וראה שהעם חטא ועשה עגל זהב אז הוא כעס ושבר את
לוחות התורה ואלוהים עשה לו חדשים. אחר כך הם בנו משכן והלכו במדבר לארץ ישראל. המרגלים שנשלחו
לבדוק את הארץ חטאו וסיפרו גם דברים רעים מיותרים על האויבים בארץ אז העם לא רצה להיכנס אליה
ונענש לנדוד ארבעים שנה במדבר. בלעם נשלח לקלל את עם ישראל, אבל במצוות ה' בירך את ישראל 3
פעמים בשירים. העם הציק למשה בתלונות שאין אוכל ומים. אלוהים הוריד פתיתי מן מהשמיים כדי שהם יאכלו,
ואז הם רצו בשר אז אלוהים הוריד להם ציפורי שלוו. אלוהים אמר למשה להגיד לסלע להוציא מים לעם,
ובמקום זה משה הכה בסלע ויצאו מים והם שתו, אז אלוהים אסר על משה להיכנס לארץ כי לא ציית. משה
עמד על הר נבו וצפה בארץ, ומת שם. העם נכנס לארץ.

הסיפור של חמישה חומשי תורה, כלומר חומש בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, מהווה את סיפור בריאתה של האנושות והעם היהודי, ואת הדרך בה אלוהים העניק את התורה לבני ישראל. כל חומש מספק פרק שונה בתהליך הזה, ואפשר להציג אותם כסיפור אחד רציף של גילוי אלוהים, תהליכי תיקון, ויצירת קשר מיוחד עם העם שנבחר לשאת את התורה.

בראשית
החומש הראשון, בראשית, מתחיל עם הבריאה. בפרק הראשון, מתוארת בריאת העולם על ידי אלוהים בשישה ימים, כשבמהלך כל אחד מהם אלוהים יוצר חלקים שונים מהיקום. את העולם כולו, אלוהים יוצר מתוך עיול, אור, מים, יבשה, צמחים, בעלי חיים ואדם. בריאת האדם, אדם וחוה, שבאה בשישי, מציינת את כתר הבריאה, כשהם נבראים בצלם אלוהים.

לאחר מכן, מתחיל הסיפור של אדם וחוה בגן עדן, ואת סיפור החטא הקדמון, בו הם אוכלים מעץ הדעת, דבר שמוביל לגירושם מהגן ולהיווצרות תהליך של סבל, עבודה, ומוות בעולם. הסיפור ממשיך לתאר את צאצאיהם של אדם וחוה, ותהליכי ההתפשטות של האנושות על פני כדור הארץ. התנהלותם של הדורות המוקדמים מתוארת דרך חטאים ושנאה, עד ששוב, כל העולם נמצא במצב של חורבן, אלא אם כן נשארת משפחת נוח, שאלוהים מצווה עליו לבנות תיבה ולהציל את משפחתו מכליה.

לאחר המבול, אברהם, אחד מצאצאיו של נוח, זוכה לברית עם אלוהים, כשהוא מצווה לעזוב את עיר מולדתו ולצאת אל הארץ המובטחת. אברהם הוא דמות מופת של אמונה, והוא מאמין באלוהים באופן מוחלט, אפילו כאשר הוא מצווה על מנת לעקוד את בנו, יצחק. ברית זו, שהופכת להיות ברית של אלוהים עם אברהם וזרע אברהם, מייצגת את תחילת הדרך של עם ישראל.

הסיפור נמשך עם יצחק ובניו, יעקב ועשיו. יעקב, שבסופו של דבר מקבל את הברכה, ישתנה ויקרא ישראל. מתוך בני יעקב (המשפחה שהפכה לשבטי ישראל), נולדים שנים-עשר שבטים, כל אחד מהם מייצג את אחד מהשבטים העבריים.

שמות
החומש השני, שמות, מתחיל עם סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים. לאחר שהמצרים רואים את ריבוי הילדים של יעקב, הם מתחילים לדכא את בני ישראל ולשעבד אותם לעבודה קשה. השעבוד הזה נמשך במשך מאות שנים, עד שהעם היהודי זקוק לגאולה.

הסיפור של גאולת ישראל מתחיל עם הופעתו של משה רבנו, מנהיג שנבחר על ידי אלוהים להוציא את בני ישראל ממצרים. משה פוגש את אלוהים בסנה הבוער, שם מצווה עליו לשוב אל מצרים ולהודיע לפרעה שישחרר את בני ישראל. פרעה מסרב, והקב"ה שולח עליו עשר מכות, שמביאות לאובדן ובצורת במצרים.

לבסוף, לאחר מכת בכורות, פרעה משתכנע ומסכים לשחרר את בני ישראל. משה ומנהיגות ישראל יוצאים ממצרים בחפזון, והם עוברים את ים סוף, שמפוצל לשניים ומאפשר להם לחצות. המצרים רודפים אחרי בני ישראל, אך הים סוגר עליהם, ומטביע את צבא פרעה.

במהלך המסע במדבר, אלוהים מעניק למשה את התורה על הר סיני, כולל עשרת הדיברות והחוקים השונים שמנחים את העם בחיי היום-יום ובמערכות המשפט. בנוסף, אלוהים נותן את המשכן, מקום המקדש הזמני שבו שוכן נוכחותו של אלוהים בקרב העם.

ויקרא
החומש השלישי, ויקרא, עוסק בעיקר בחוקים הדתיים, במצוות ובחובות שהיו על בני ישראל למלא כדי לשמור על קשר עם אלוהים. החומש פותח בהוראות על הקרבת קורבנות במשכן, על חובת הקורבנות השונים של שמחה, תודה, וחטאת. כל אדם יכול להקריב קרבנות כמבצע תיקון אישי או ציבורי, והכוהנים הם אלו שמבצעים את הפעולות הקדושות.

החומש מתאר את סדרי העבודה במשכן, את מערכת הדינים והחוקים האישיים, משפחתיים ומדיניים. דינים אלו נועדו לשמור על טהרת העם ולהבטיח שהקשר עם אלוהים יישאר יציב. החומש עוסק גם במצוות מוסריות, דוגמת מצוות צדקה, כיבוד הורים, ואיסור לשון הרע, לצד חוקים שנועדו למנוע עוולות חברתיות ולחנך את העם להיות ראוי לברכת אלוהים.

במדבר
החומש הרביעי, במדבר, מתאר את המסע של בני ישראל במדבר, ואת הצער, הקשיים, והמרד שחוו בדרך לארץ ישראל. אחרי שישה חודשים במדבר, מתחילים בני ישראל להתמרמר על הקשיים, ומתעוררת התנגדות למנהיגות משה. החומש מכסה את חוויותיהם הרוחניות, את הסיפורים על חטאים, ציות, ותוצאותיהם.

בני ישראל סובלים ממחסור במזון ומים, ואלוהים מספק להם את המן מהשמים ומים מהסלע. עם זאת, על אף כל הניסים שראו, העם לא תמיד היה מוכן להאמין ונתקל בקשיים שגרמו למרד ולחוסר אמונה. במהלך מסעם, הם נכנסים לעימותים עם עמים אחרים, ומתארים את הסבל שמהם נמנע הכניסה המיידית לארץ ישראל.

דברים
החומש האחרון, דברים, הוא נאום של משה לפני מותו. משה, שמודע לכך שלא ייכנס לארץ ישראל, מזכיר לבני ישראל את כל המאורעות שקרו מאז יציאתם ממצרים, ואת התורה והמצוות שהם קיבלו. משה נותן להם הוראות אחרונות כיצד לנהל את חייהם בארץ ישראל, ומזכיר להם את החשיבות של שמירה על התורה והאמונה באלוהים.

החומש מסיים בכך שמשה עולה להר נבו, ששם הוא רואה את ארץ ישראל אך לא נכנס אליה. משה מת ונקבר, והמנהיגות עוברת ליהושע, שמוביל את בני ישראל לכיבוש הארץ.

חומשי התורה הם סיפור אחד ארוך וכולל, שבו אלוהים בונה קשר עם בני ישראל ומוביל אותם ממצרים אל הארץ המובטחת, תוך כדי תהליך של חינוך רוחני, אתי וחוקי.

 

[פילוסוף רוחני33]

גם כן טוב. אני חושב שגם הסיכום שלי טוב, בדרכו. הוא ספרותי ומתאר את המאורעות העיקריים המתוארים בעלילה. לדעתי, שכחת פרט חשוב בתקציר שלך: להסביר את עניין אי הכנסת משה המנהיג לארץ כעונש.