תקרית לא נעימה בשדה תעופה בברלין

[ספרנו1]

תקרית לא נעימה בשדה תעופה בברלין

במוצאי כיפור הייתה לי טיסה מברלין (שדה תעופה קטן שם) לנתב"ג. לא אלאה בפרטים, ואגיד בקצרה ש: שלא באשמתי חשדו בי, פינו אנשים מהבניין, והעבירו אותי בידוק ביטחוני ממושך וקפדני של כחצי שעה. לבסוף לא זכיתי להתנצלות (מפורשת) על אף שלא נמצא בי רבב.

יש לי כרטיס ביקור של אחד מאנשי האבטחה שם-בעל דרג גבוה, והוא גם רשם עליו, לבקשתי, את השם של ה big boss.

עבורי החוויה הייתה טראומתית, ומעבר לטיפול הפסיכולוגי שנדרשתי לעבור, מקוממת אותי העובדה שלא התנצלו על מה שהעבירו אותי. אני יודע שהם צילמו את הדרכונים שלי (אמריקאי,ישראלי) ואיני יודע האם וכיצד סומן השם שלי כמישהו בעייתי מבחינה ביטחונית (למרות, כאמור, שבסוף לא מצאו שום דבר בעייתי בחפציי או על גופי).
אני חושש שבמידה וארצה לקחת חלק בחילוף סטודנטים בגרמניה בשנתי האחרונה ללימודים, הדבר ייתקל בסירוב לאור התקרית. ובאופן כללי, אני חושש לגבי הכתמה בין-לאומית של שמי בכל פעם שאגיע לבידוק ביטחוני/ביקורת דרכונים בשדה-תעופה איפה שהוא.

השאלה:
למי לדעתכם כדאי לפנות? יש לציין שאני אזרח ישראל וגם ארה"ב.
לשגרירות גרמניה בארה"ב (או בישראל)?
לשגרירות ארה"ב (או ישראל) בגרמניה?
ישירות לאיש הביטחון במייל?

המטרות העיקריות שלי הן:
לקבל מכתב המאשר כי נמצאתי ללא רבב וכי לא נמצאתי מסכן את הסביבה, ואישור שהדבר לא ייפגע בי באיזה אופן בעתיד.
(לקבל התנצלות רשמית על מה שהעבירו אותי על לא עוול בכפי).

 

[d a p h n a]

לא יודעת, אבל אם תשמע פעם מה הקולגות הגרמנים שלי

אנשים עם ויזת שהייה ועבודה בישראל שמועסקים באוניברסיטה העברית, עוברים בכל פעם שהם טסים לישראל או יוצאים מישראל, תבין שכנראה אין הרבה סיכוי שתקבל התנצלות מאף אחד.
&nbsp
יש לי חברה שבכל פעם שהיא טסה מ/אל ישראל מעוכבת במשך יותר משעה, כאשר השיא היה עיכוב של שלוש וחצי שעות על ידי הבטחון של אלעל, שכלל לא רק חיפוש על גופה ובכליה, אלא גם ליווי צמוד על ידי אשת בטחון לשירותים.

 

[ספרנו1]

צרת רבים..

מוכרח להודות שיש בה מן הנחמה..
&nbsp
על ההתנצלות אני אוותר. לדעתך יש מקום לחשש לפגיעה כלשהי בעתיד? למכתב שמאשר שלא נמצא בי פגם עם הבדיקה? כי כן צילמו לי את הדרכונים..
&nbsp
אפשר לשאול מה לדעתך גורם לחברה שלך להיות מסומנת ככה? האם היא פעילה פוליטית או משהו כזה (לא שזה מצדיק כמובן.)

 

[3rd CYR]

יפה שאתה "מוותר להם" על התנצלות

אני חושבת שאתה יכול לוותר להם על המכתב כי אין שום סיכוי שהם יתחילו להנפיק מכתבים לכל אחד שעוכב לבדיקה. שלומך הפרטיים לא מעניינים אף אחד חוץ מאשר אותך, והמערכת עסוקה בדברים אחרים לגמרי. אין להם זמן או עניין להתעסק בזה, ואם אתה תקבל מכתבי הסבר או התנצלות, אז מה לדעתך הם צריכים לעשות לאנשים שסבלו וזכו לעוולות גדולים פי כמה ממך?
&nbsp
&nbsp

 

[d a p h n a]

לגמרי לא פעילה פוליטית

ולמרות שלה נטפלים חזק במיוחד, הרי שגם כל שאר האירופאים שעובדים איתי עוברים בדיקות מקיפות בכל פעם.

 

[ANZ1]

אתה חי ב2016

מדינות סוגרות את הגבולות שלהם,
מדינות דמוקרטיות עוצרות אנשים בלי נהלים,
אירופה על סף התפרקות וכל הנהלים בינהם לא מבוצעים,
לא נזכיר שהמדינות שלך גם ישראל וגם ארצות הברית מחזיקות במעצר בלי משפט אלפי אנשים,
אתה חושב שמישהו ששוחרר אחרי שהיה 5 שנים במעצר מינהלי במתקן של השבכ בלי משפט, מקבל התנצלות ? הצחקת את ג מהשבכ.
או אלפי האנשים שמוחזקים במתקנים אמריקאים בגאונטנמו או במתקנים אחרים אמריקאים ברחבי העולם קיבלו מסמך כמו שאתה רוצה ? הצחקת גם אותם,
והם כולם נמצאים במאגרי מידע ולא יתנו להם להכנס לאף אחת מהמדינות האלו ואחרות.
זאת המציאות.
נחקרת כי היה משהו חשוד בך, שוחררת, ואולי רשום איפה שהוא את עניין החקירה, זה המצב, אחרי שאיזה טרוריסט מפוצץ משהו איפהשהוא נכתב שהוא נחקר בעבר, לא מוחקים את נתוני העבר, לא לטרוריסטים ולא לך.
תגיד תודה שלא החליטו לחקור אותך יותר לעומק, זה שאתה בישראל רגיל שאתה יותר טוב מאחרים, ועושים את זה רק לאחרים, אז הנה, אתה אחד מהאחרים

 

[possum2]

למה שקרה לך קוראים גליץ׳ של הפריווילגיה. זה דבר טוב. הוא

מסיר ממך לרגע את הבליינדרס של הפריווילגיה, ומאפשר לך לחוות מה שחווים בנתב״ג כמעט כל הקולגות שלך שאיתרע מזלם להוולד ערבים אזרחי ישראל, או חלילה גויים סמולנים, ולא בני העם הנבחר.

 

[ספרנו1]

יפה שאתה מצליח לראות משהו טוב גם ברע

בכלל, חוויה כזו מעבירה שיעור בצניעות וענווה לכל אדם שעובר אותה. היא גם יכולה להעביר, ולו במעט, את החוויה הקשה שעוברים בעלי החיים במשקים.
&nbsp
אגב, לדעתך עלולות להיות לזה השלכות מריעות עלי ולפגוע בי בעתיד באיזה אופן (כפי שציינתי בהודעה הראשית או בדרך אחרת) ?

 

[3rd CYR]

לא עצם החיפוש אלא מה שגרם לו - אולי

עיקר הפגיעה שאני שומעת מדבריך זה ההלם של להכיר את הצד השני של המערכת שתמיד היה שם ולא היה לך מושג שגם אתה יכול ליפול בצד הרע שלו.
&nbsp
לא תדע לעולם מדוע עוררת חשד, אבל יתכן שמה שגרם להם לחשוד מלכחתחילה ימשיך לגרום לך להיות מעוכב בכל טיסה (או טיסות רבות אחרות). רק כשתטוס עוד תדע. לא חושבת שזה יפריע לדברים אחרים.
בהחלט חוויה לא נעימה בעליל, אבל (בהמשך לדברי קודמי) רבים, טובים וחפים מכל פשע, עוברים את החוויה הזו על בסיס קבוע כחלק מהאתוס של "ביטחון" וממשיכים הלאה בלימודיהם, מחקרם וכו'. אולי יש הגיון בלהקדים לטיסה בעתיד למקרה והבידוק שלך יהיה ממושך מהצפוי. אני מאחלת לך שלא יהיה בכך צורך והבידוק שעברת היה חד פעמי.

 

[ספרנו1]

בתגובתי לסיסטר (מטה) כתבתי מה גרם לחיפוש

וכמובן שאמנע מזה בעתיד.
&nbsp
אני מאד מקווה שזה לא יפגע בי באופן אחר. נראה לי שבטיולים הבאים אנסה לכוון הטיסות לשדה התעופה טגאל, כדי שלא יזהו אותי וייטפלו אלי.
&nbsp
תודה.

 

[ANZ1]

זה לא עובד ככה

אם הפרטים שלך מופיעים במערכת, הם מופיעים במקרה הטוב בכל המדינה ובמקרה הרע בכל אירופה, ובמקרה הכי רע בכל העולם המערבי.
שדה תעופה הוא לא ישות נפרדת.

 

[ספרנו1]

את זה השכלתי להבין

אני מתכוון שלא יזהה אותי נניח האיש מדלפק המיסים או משהו, עוד בלי הצגת דרכון

 

[Boston Guy]

אני מבין שזו הייתה הנסיעה הראשונה שלך בחיים לחו"ל

התגובה המוגזמת, המנופחת והלא פרופורציונלית שלך אולי מוסברת בכך שאתה פשוט נורא "ירוק" בענייני נסיעות - ובנוסף גם מקרין, דרך ההודעה שלך, את הרושם שאתה "דרמה קווין" לא קטן. זה יפה, דרך אגב, שהספקת לסיים תהליך תראפיה וטיפול פסיכולוגי להתמודדות עם הטראומה האיומה - כשחזרת מהנסיעה שלך לפני פחות משבועיים...

מה שקרה לך קורה לאלפי אנשים כל יום. בייחוד בגרמניה - שידועה בכך שהבדיקות הביטחוניות שלה בשדות התעופה קשוחות במיוחד - וזה כך מאז שנות ה 70 של המאה הקודמת, כזכר לחטיפות המטוסים באותו עשור.
לי אישית זה קרה 4 פעמים בשנה האחרונה. פעמיים בגרמניה בקונקשנים מאירופה לארה"ב, פעם אחת בסינגפור ופעם אחת בארה"ב עצמה. כלומר הממוצע האישי שלי זה בערך אחת לעשר טיסות.

אז תרגיע את עצמך - אתה לא נסיך העצר של רפובליקת פומפוזיה, ואף אחד לא יתנצל בפניך או יכתוב לך "מכתבי התנצלות רשמית".
לא נפלה שערה משערות ראשך, לא פיספסת את הטיסה שלך בגלל העיכוב, לא בילית אפילו שעה בתא מעצר - לא נגרם לך שום נזק.
אם תשאול בטחוני של חצי שעה גורם לך נזק פסיכולוגי - רצוי שתשקיע הרבה עבודה עם אותו פסיכולוג, כי יום אחד תצטרך לעבור ראיונות עבודה או להגן על תזה... וזו חוויה אינטנסיבית פי כמה, ונמשכת הרבה יותר זמן מחצי שעה.

וכמו שאמרה העונה הקודמת - יש אנשים חסרי מזל שזו החוויה שלהם בכל פעם שהם נוסעים לחו"ל - כי משהו בפרופיל שלהם (שם שדומה לשם של מבוקש כלשהוא, פרצוף שדומה לפרצוף שנמצא בבסיסי הנתונים, התנהגות חריגה כדוגמת טיקים עצבניים שנקלטת על ידי איש ביטחון). אולי אתה אחד מהם...

 

[סיסטר גרים]

קיבלת כמה תגובות קצת מורלייזינג

שלא לצורך. זה נכון שהדבר הזה קורה להרבה אנשים -- בישראל לערבים ולאירופאים, ושזה יכול להיות edifying להיות בצד השני של החוויה. שמעתי סיפורים לא נעימים בכלל מאירופאים ש״נחשדים״ באקטיביזם בישראל, וחשוב לדעת איך זה מרגיש.

מצד שני, רציתי גם להביע אמפתיה להרגשה הלא נעימה... בטיסה האחרונה שלי לארה״ב עוכבתי על ידי שרותי הבטחון עד שפספסתי את הקונקשן ונאלצתי לבלות יום נוסף במדריד (אוי-אוי-אוי

). חלק ניכר מהיום ביליתי בלגגל ״מה הופך בנאדם לחשוד בבידוק בטחוני של שדות תעופה״, נוירוטיות/סקרנות של תלמידי מחקר כנראה.

לקרוא על זה ולחשוב על העובדה שיש אנשים שזה קורה להם כל הזמן ועל המשמעות של זה עזר קצת להפיג את ההרגשה הקשה, אבל בהחלט מדובר בחוויה לא נעימה, ואפילו קצת מפחידה ומשפילה. אז למרות שאני מצטרפת לממליצים לוותר על מכתבים והתנצלויות, רציתי בכ״ז להביע הבנה כלפי התחושה שכנראה הובילה אותך לכתוב פה. ממש לא נעים, אולי יקרה שוב, ומקווה שלא יקרה לך ולאחרים יותר שלא לצורך עד כמה שאפשר.

 

[ספרנו1]

קודם כל אני מאד מודה לך

שנית, יש לציין שלא סתם "עוכבתי"

אלא עברתי חוויה הרבה יותר עגומה.

הסיפור בקצרה הוא ש:

תרגלתי מדיטציה בשדה התעופה בזמן המתנה לפעילות בדלפק החזר המיסים. כשפקחתי את עיניי באמצע המדיטציה, ראיתי שאין איש סביבי (פינו את כולם) מלבד שורה של אנשים חמושים עם רוביהם מכוונים לתקרה ועוד איש בעמדת שליפת אקדח, כולם מביטים בי במבטים רושפי אש. אסרו עלי לזוז, ביקשו שאשלוף דרכון, ארים ידיים, אניח אותם על שולחן לפניי, אמתין רבע שעה עד שיבדקו הדרכון, מרחו עלי חומר לאיתור שרידי חומר נפץ, העבירו חפציי ברנטגן, פתחו אותם ובדקו את כל התכולה, ביקשו שאחלוץ את נעליי. זה בגדול. כל זה נמשך חצי שעה. עם יחס קריר ולא מכבד.
כל זה, בלי התנצלות מפורשת (כן נאמרו לקראת הסוף דברים כמו: "ניסינו לעשות את זה כמה שיותר נעים" , "תבין אותנו, עדיף לבדוק יותר מדיי מאשר פחות מדיי"). אחד מאנשי הביטחון עוד ההין להגיד לי שבארה"ב כבר היו יורים בי מזמן.
חוויה מפחידה, משפילה, מבטלת.
אגב, כששאלתי האם אסור לתרגל מדיטציה בשדה-התעופה הם מיהרו להבהיר שהדבר אינו אסור.

 

[סיסטר גרים]

נשמע נורא

ולא מפתיע שאתה נסער. אני מציעה שתקבל את המשפטים המרככים שנאמרו לך בסוף כהתנצלות -- מבחינת המערכת, להנפיק התנצלויות רשמיות זה כמו להודות בטעות או במדיניות לא נכונה (אני משערת שלמסמך כזה עשויות אפילו להיות השלכות משפטיות אם מישהו מחליט לתבוע), וגוף בטחון לא יכול לעשות את זה. אבל ברמה האנושית, האנשים שהיו מולך ניסו להקל עליך ברגע שהם היו יכולים. חוץ מההוא שאמר לך שבארה״ב כבר היו יורים בך מזמן. שילך לעזאזל.

 

[ספרנו1]

תודה על הבעת האמפתיה

אכן אני נאחז במשפטים הללו כשביב התנצלות. מה שבעיקר מטריד אותי, הוא פגיעה אפשרית בסיכויים שלי להגיע לחילופי סטודנטים בגרמניה ואולי בהמשך גם ללמוד ולגור שם או בכל מדינה אחרת (באירופה). אני יודע שיש בזה אלמנט היסטרי, אבל מאחר ואין לי מושג באיזה אופן תועד העניין אני לוטה בערפל. לכן חשבתי דרך השגרירות (ארה"ב/ישראל) לנסות לברר את העניין.

 

[ANZ1]

תגיד תודה שאין לך זקן, לא קוראים לך מוחמד ואין לך קוראן

אז אני לא בטוח שלא היו יורים בך

 

[סיסטר גרים]

איזו צדקנות

בכל הכבוד, הבחור עבר חוויה קשה. הוא לא נתן לנו שום סיבה לחשוב שהוא גזען, שהוא חושב שלערבים מגיעות חוויות כאלה, אולי הפגין קצת בורות בנוגע לפריווילגיה אבל קיבל את התיקון. הרי גם לך ברור שזו חוויה קשה -- זו הסיבה שחשוב לך להדגיש שהחוויה הזו קורית לקבוצות דמוגרפיות שונות כל הזמן, לא?

ואפילו אם ספרנו1 קצת יוצא מפרופורציות (שלא מקומי להגיד), מה יש לך פה חוץ מבנאדם אולי קצת רגיש שנסער מזה שהוציאו עליו נשק בשדה תעופה? לכל אחד מאיתנו יש את החוויות שנגיב אליהן רע וננסה למצוא בהן הגיון, או תיקון, או עזרה... ספרנו1 לא כתב ״אני לא מבין למה נטפלו אליי, זה לא שאני ערבי או סמולן!״ אלא פשוט בא הנה עם תחושה רעה ושאל מה הסיכוי לתיקון ומה ההשלכות לעתיד. אולי קצת נאיבי, אבל ממש לא מצריך את האגרסיביות על גבול השמחה לאיד שיש פה.

 

[Boston Guy]

הבחור עשה מעשה מאוד לא חכם - בלשון המעטה

אני מאמין שהוא לא הבין מה הוא עושה ואיך זה נראה למתבונן מהצד - אבל את מה שהוא מתאר כאן שהוא עשה אפשר להקביל לאחד שבא מהג'ונגל ובחיים לא היה בעיר - שבתמימותו ניסה לחצות את כביש מהיר איילון ברגל.
למרבה מזלו ועם הרבה רחמי שמיים הוא רק "כמעט נדרס" - אבל הוא נורא כועס ודורש מהנהגים שבת'כלס הצילו את חייו בכך שהם הצליחו לבלום בזמן התנצלות על כך שהם הפחידו אותו.

מה ההשלכות לעתיד? אנחנו לא נביאים. מהכרתי את הגרמנים - אני משוכנע שהם מילאו ערימה של טפסים תוך כדי החיפוש שהם עשו עליו, ויש מצב שגם החתימו אותו על חלק מהם. ומהסיפור שלו קשה להבין עד כמה חמורה הייתה האסקלציה, והאם מה קוטלג אצלהם כ "סתם אתרעת שווא" או שהשב"כ בישראל כבר קיבל תשדיר מה Bundespolizei על הארוע.