תרבות אונס

[קלייטון.ש]

אני רוצה להגיב לפתיח המכליל והקשה מאוד שלך, שבאופיו אינו שונה מהטענה המכלילה אודות הנשים/הבחורות אותה את תוקפת. הסייג הראשון הינם גברים הומוסקסואלים שכלל לא מעונינים בנשים. אז 10% מכל הגברים כבר לא בסיפור הזה. [ אולי הם חושבים שכל גבר רוצה אותם? .. לא בדקתי ]
מהיכן הידע העובדתי אודות "מקומות הכי אותנטיים ואמיתיים שלו"..?
ברגע שהנחה שגויה ואיומה זו נשללת כל הטיעון שבא אחריה מתקלקל לגמרי, וחבל. לא צריך פתיח מפואר כזה על מנת לטעון ולתקף את טענותייך הצודקות והנכונות.

הודעה זו שלך היא הדגמה מובהקת של תרבות האונס. מעלים את נושא האונס, ועודעל רקע של מקרה חמור במיוחד, ואותך מעניין קודם כל לעסוק בגברים ובכבודם הפגוע. ועוד אתה מוסיף ומודיע שאם רוצים לדבר על אונס של נשים, שאתה מסכים אומנם שהוא נושא ראוי, קודם כל צריך להיזהר בכבודם של הגברים. כלומר כבודן של נשים הוא נושא ראוי אבל הוא בא בכפוף ואחרי כבודם של הגברים. הודעות כאלה הן ההוכחה ששום "חינוך" לא יעזור. תרבות האונס ארוגה בתרבות החילונית לבלי הפרד.

 

[Zadig]

אונס כלל לא קשור למין ומיניות, זה פשע של שנאה ואלימות.

ההסבר הפסיכולוגי הזה לא תורם לפתרון.

 

[אבח"י]

הודעה זו שלך היא הדגמה מובהקת של תרבות האונס. מעלים את נושא האונס, ועודעל רקע של מקרה חמור במיוחד, ואותך מעניין קודם כל לעסוק בגברים ובכבודם הפגוע. ועוד אתה מוסיף ומודיע שאם רוצים לדבר על אונס של נשים, שאתה מסכים אומנם שהוא נושא ראוי, קודם כל צריך להיזהר בכבודם של הגברים. כלומר כבודן של נשים הוא נושא ראוי אבל הוא בא בכפוף ואחרי כבודם של הגברים. הודעות כאלה הן ההוכחה ששום "חינוך" לא יעזור. תרבות האונס ארוגה בתרבות החילונית לבלי הפרד.

הבל הבלים.
על מנת להעלות נושא מהסוג הזה אין צורך להפוך כל גבר למכונת אונס בחיווט הגנטי שלה. מה זה קשור בכלל לתרבות "האונס"? הנה אתה, האם אתה מחווט באותנטיות שלך כאנס? האם חיווטך כאנס תהפוך את טענת מעלת הדיון לחזקה יותר? ולו טרחת לקרוא עד הסוף ודאי קראת את הביקורת שלי שסוכמה ב"סוג כזה של טענות מקלקל את הטענות של הכותבת".
ולו נרחיב, הרי חיווט גנטי או נפשי מוחלט מסיר מעל גברים אחריות, זה הרי נמצא במקומות הכי אותנטיים ואמיתיים שלהם!

 

[שיח סלימאן]

כולם מאשימים את הפורנו המסכן כאילו לפני הפורנו לא היה אונס.

בוא נתחיל מזה שנושא הדיון הוא תרבות האונס ולא האונס עצמו שהיה מאז ומתמיד וכנראה למרבה הצער גם יהיה לתמיד.

אנחנו מדברים על תרבות אונס כלומר על מצב שהאונס נתפס בעינים מסויימות כמשהו לגיטימי. גם תרבות האונס זה לא דבר חדש, מקובל היה מאז ומתמיד כי בזמן מלחמה אחד מהצ'ופרים של הלוחמים זה לאנוס את בנות/נשות הצד המפסיד אבל גם אז זה נחשב למשהו שנעשה בתנאים מסויימים מאד, של מלחמה למשל ולא נורמה יומיומית.

אני אגב לא האשמתי את הפורנו בבעייה אלא את זמינותו לצעירים וצעירים מאד מה שלא היה בשנים עברו. נכון, גם בתקופה שלנו היה את שבועון בול ואת הסטלגים שהועברו בהפסקות מתלמיד לתלמיד אבל אפילו אז הבננו שזו לא נורמה להבדיל מסרטוני מין קבוצתי שזמינים כיום לכל פספוס ומלמדים אותו שזה דבר לגיטימי והאשה מאד נהנית מזה גם אם בהתחלה היא כאילו מתנגדת.

 

[קלייטון.ש]

הבל הבלים.
על מנת להעלות נושא מהסוג הזה אין צורך להפוך כל גבר למכונת אונס בחיווט הגנטי שלה. מה זה קשור בכלל לתרבות "האונס"? הנה אתה, האם אתה מחווט באותנטיות שלך כאנס? האם חיווטך כאנס תהפוך את טענת מעלת הדיון לחזקה יותר? ולו טרחת לקרוא עד הסוף ודאי קראת את הביקורת שלי שסוכמה ב"סוג כזה של טענות מקלקל את הטענות של הכותבת".
ולו נרחיב, הרי חיווט גנטי או נפשי מוחלט מסיר מעל גברים אחריות, זה הרי נמצא במקומות הכי אותנטיים ואמיתיים שלהם!

זה לא משנה לדיון הזה מה אומרים על גברים. גברים הם לא הנושא פה. רק נשים ואונס נשים הוא הנושא פה. "תרבות אונס" היא מצב שבו מתייחסים בזלזול והקטנה לאונס ולפגיעה בנשים. כאשר נטפלים לפגיעה (לכאורה) בכבודם של גברים, וזאת במסגרת דיון על אונס של נשים, עושים בדיוק את זה. אתה מעביר את מוקד החשיבות מנשים לגברים.
הנושא הוא גם לא מבנה הטיעון של כותבת זו או אחרת. בכלל לא מעניין איך הכותבת בנתה את הטיעון שלה ואם היתה יכולה לבנות אותו יותר טוב. אולי יכלה לבנות יותר טוב ואולי לא. כולנו מבינים את הטיעון בדיוק איך שהוא בנוי. היא אמרה משהו על גברים (וכללה אותי אישית בתוכם), אז בסדר. זה לא הנושא ולא מעניין. להגיד "אבל לא כל הגברים אנסים! אני מעולם לא אנסתי!" זה בדיוק תרבות האונס. לא הגברים הם הנושא פה. נשים נאנסות הן הנושא פה. הסטת הדיון לכבודם של גברים, או למבנים של טיעונים, זו תרבות אונס. משום שהיא מקטינה ואף מבטלת לגמרי את חשיבותו של האונס וחשיבותה של האשה, אל מול חשיבותם של גברים ושל הדעה של כותב זה או אחר על איך צריך לבנות טיעון.

 

[קלייטון.ש]

בוא נתחיל מזה שנושא הדיון הוא תרבות האונס ולא האונס עצמו שהיה מאז ומתמיד וכנראה למרבה הצער גם יהיה לתמיד.

אנחנו מדברים על תרבות אונס כלומר על מצב שהאונס נתפס בעינים מסויימות כמשהו לגיטימי. גם תרבות האונס זה לא דבר חדש, מקובל היה מאז ומתמיד כי בזמן מלחמה אחד מהצ'ופרים של הלוחמים זה לאנוס את בנות/נשות הצד המפסיד אבל גם אז זה נחשב למשהו שנעשה בתנאים מסויימים מאד, של מלחמה למשל ולא נורמה יומיומית.

אני אגב לא האשמתי את הפורנו בבעייה אלא את זמינותו לצעירים וצעירים מאד מה שלא היה בשנים עברו. נכון, גם בתקופה שלנו היה את שבועון בול ואת הסטלגים שהועברו בהפסקות מתלמיד לתלמיד אבל אפילו אז הבננו שזו לא נורמה להבדיל מסרטוני מין קבוצתי שזמינים כיום לכל פספוס ומלמדים אותו שזה דבר לגיטימי והאשה מאד נהנית מזה גם אם בהתחלה היא כאילו מתנגדת.

למה צופה - בן כל גיל - בפורנו אמור להסיק שמה שהוא רואה על המסך הוא אמירה חינוכית, אבל כשהוא צופה בסרט פעולה או פשע הוא אמור להבין שאין בכוונת היוצרים להאדיר רצח ושוד? הרי הסביבה, ההורים והמחנכים והחדשות, שמגנים רצח ושוד, מגנים באותה נשימה גם אונס. אם הילד לומד מוסר וערכים מהוריו ומוריו ומהחדשות, ולא מסרטי פעולה, הוא לומד גם שאונס הוא פסול לא פחות. הנה ילדים שחשופים עכשיו לתגובות על האונס באילת קולטים את דעתה השלילית הקיצונית של החברה בה הם חיים על אונס. אז מה, בפעם הבאה שייראו איזה סרט פורנו הם יודיעו שכל מה ששמעו בחדשות זה שטויות, אלא הסרט הוא שמוסר נכון את דעתה של החברה על אונס?

 

[יוסי ר1]

למה צופה - בן כל גיל - בפורנו אמור להסיק שמה שהוא רואה על המסך הוא אמירה חינוכית, אבל כשהוא צופה בסרט פעולה או פשע הוא אמור להבין שאין בכוונת היוצרים להאדיר רצח ושוד? הרי הסביבה, ההורים והמחנכים והחדשות, שמגנים רצח ושוד, מגנים באותה נשימה גם אונס. אם הילד לומד מוסר וערכים מהוריו ומוריו ומהחדשות, ולא מסרטי פעולה, הוא לומד גם שאונס הוא פסול לא פחות. הנה ילדים שחשופים עכשיו לתגובות על האונס באילת קולטים את דעתה השלילית הקיצונית של החברה בה הם חיים על אונס. אז מה, בפעם הבאה שייראו איזה סרט פורנו הם יודיעו שכל מה ששמעו בחדשות זה שטויות, אלא הסרט הוא שמוסר נכון את דעתה של החברה על אונס?

אבל חלק מהאלימות שרואים בלי קשר לאונס, קשורה קשר הדוק בתכנים האלימים שיש בסרטים.
הכוחנות, היכולת לפצפץ במכות כל מי שלא מסכים אתך, שזו מהות הגיבור בסרטי אלימות, מחלחלת. וככה הרבה מאוד צעירים מתנהגים.

 

[קלייטון.ש]

אבל חלק מהאלימות שרואים בלי קשר לאונס, קשורה קשר הדוק בתכנים האלימים שיש בסרטים.
הכוחנות, היכולת לפצפץ במכות כל מי שלא מסכים אתך, שזו מהות הגיבור בסרטי אלימות, מחלחלת. וככה הרבה מאוד צעירים מתנהגים.

אז כל מה שרע בחברה הוא באשמת הסרטים, והפתרון הוא לצנזר ואפילו לבטל כל ז'אנר קולנועי שמציג התנהגויות פסולות. כי הצופים לא מסוגלים לתפוס שמה שהם רואים הוא פסול ולא המלצה מעשית עבורם.

 

[אבח"י]

זה לא משנה לדיון הזה מה אומרים על גברים. גברים הם לא הנושא פה. רק נשים ואונס נשים הוא הנושא פה. "תרבות אונס" היא מצב שבו מתייחסים בזלזול והקטנה לאונס ולפגיעה בנשים. כאשר נטפלים לפגיעה (לכאורה) בכבודם של גברים, וזאת במסגרת דיון על אונס של נשים, עושים בדיוק את זה. אתה מעביר את מוקד החשיבות מנשים לגברים.
הנושא הוא גם לא מבנה הטיעון של כותבת זו או אחרת. בכלל לא מעניין איך הכותבת בנתה את הטיעון שלה ואם היתה יכולה לבנות אותו יותר טוב. אולי יכלה לבנות יותר טוב ואולי לא. כולנו מבינים את הטיעון בדיוק איך שהוא בנוי. היא אמרה משהו על גברים (וכללה אותי אישית בתוכם), אז בסדר. זה לא הנושא ולא מעניין. להגיד "אבל לא כל הגברים אנסים! אני מעולם לא אנסתי!" זה בדיוק תרבות האונס. לא הגברים הם הנושא פה. נשים נאנסות הן הנושא פה. הסטת הדיון לכבודם של גברים, או למבנים של טיעונים, זו תרבות אונס. משום שהיא מקטינה ואף מבטלת לגמרי את חשיבותו של האונס וחשיבותה של האשה, אל מול חשיבותם של גברים ושל הדעה של כותב זה או אחר על איך צריך לבנות טיעון.

שוב - הבל הבלים
את כל טיעוניך תפנה לכותבת ולמנסחת נושא הדיון. הקטנה, זלזול ופגיעה ב"נשים נאנסות". המקום שהיא נתנה לעיסוק בניתוח החיווט של "הגבר" הוא בדיוק הקטנה וריסוק טענתה.
הדיון לא הוסט לשום מקום! הערה על מבנה הדיון, צורת ניסוחו והגשתו הוא חלק מהותי מדיון, בדיקתו ולא הסטת הדיון ל-גברים ולכבודם, שאגב גם הוא חשוב לדעתי. הוא חשוב על מנת שהדיון יהיה כבקשתך "נקי מרעשי רקע".

 

[קלייטון.ש]

שוב - הבל הבלים
את כל טיעוניך תפנה לכותבת ולמנסחת נושא הדיון. הקטנה, זלזול ופגיעה ב"נשים נאנסות". המקום שהיא נתנה לעיסוק בניתוח החיווט של "הגבר" הוא בדיוק הקטנה וריסוק טענתה.
הדיון לא הוסט לשום מקום! הערה על מבנה הדיון, צורת ניסוחו והגשתו הוא חלק מהותי מדיון, בדיקתו ולא הסטת הדיון ל-גברים ולכבודם, שאגב גם הוא חשוב לדעתי. הוא חשוב על מנת שהדיון יהיה כבקשתך "נקי מרעשי רקע".

נו עכשיו נשים נאנסות כבר במרכאות והכותבת (אשה בעצמה) היא בכלל האשמה כאן.
אין לי יומרה לשנות או לחנך וכפי שכתבתי למעלה, אני משוכנע שאין שום חינוך שיכול להכניס שינוי בחברה החילונית בעניין הזה.
אתה פשוט מדגים (לפחות לי) שההבנה שלי נכונה.

 

[צליליתה1]

אז כל מה שרע בחברה הוא באשמת הסרטים, והפתרון הוא לצנזר ואפילו לבטל כל ז'אנר קולנועי שמציג התנהגויות פסולות. כי הצופים לא מסוגלים לתפוס שמה שהם רואים הוא פסול ולא המלצה מעשית עבורם.

יש והיה המון דיון בנושא השפעה של האלימות בסרטים ועוד יותר, במשחקי מחשב, על הילדים, ולמיטב ידיעתי, או לפחות במחקרים שאני פגשתי, רוב החוקרים טוענים שסרט אלים לא הופך ילד לילד אלים. אם כי, יכול להיות שילד אלים יהיה אלים יותר. יחד עם זאת, אני כן חושבת שפורונו משפיע על הצופים, בדיוק כפי שפרסומות וקולנוע משפיעים מאוד על תפיסת הגוף והעצמי של נשים (אין לי מושג איך זה אצל גברים).

 

[אבי בן 1231]

מושג ששומעים היום הרבה יותר מדי
ועכשיו, אולי יותר מתמיד, בעקבות המקרה המזוויע האחרון, באילת
וככל שאני שומעת, חושבת יותר על המושג
ולמרבה צערי, נאלצת להודות שיש בזה משהו
הגבר הישראלי, באשר הוא גבר, גם אם הוא רך עד רכיכה, עדין ומנומס, בתוכו תוכו, במקומות הכי אותטניים ואמיתיים שלו משוכנע שאין אשה על פני האדמה
(לפחות לא אשה ישראלית. שמעתי כבר שבנכר הם קצת נוהגים כרומאים)
שלא מעונינת בו, מה זה מעונינת? משתוקקת
וכל שנותר לו לעשות זה לבחור את המתאימה, ואז ״לעשות לה את הטובה״
(בהחלט ביטוי אשכרה תרבות אונס)

והממסד, שלגמרי לא חף מתרבות אונס,
ועושים הכל כדי להאשים את הנערה או האשה ולזכות את כל האחרים
החקירה על אילת טרם הסתיימה, ולא ברור אם היו שם 30, או ״רק״ 2
ובעלת המלון מתבכיינת בטלוויזיה שבעצם היא הקורבן כאן (היא, בעלת המלון), יש לה משפחה וילדים,
מה זה חשוב, אונס זה אונס
אבל כבר אפשר לקרוא תחת כל עץ רענן שאף אחד לא אשם, רק הבחורה אשמה
מה פתאום היא שתתה (האם יש תוצאות בדיקת דם ?), מה פתאום לבשה בגד ים (ליד הבריכה באילת)

לא באתי לדון באשמת (הנערה, בעלת המלון, הגברים)
או להזדעזע מחומרת המעשה
את זה, לדעתי, כל אחד יכול לעשות בפרטיות של ביתו

אלא לשאול - איך הגענו לכאן? ואיך נגיע למקום אחר? מה צריך להשתנות בבתי ספר (שיחות על מין, מיניות ויחס לנשים יש כבר בבתי ספר. לא עזר) ובעיקר, אצלנו בבית, כי תכלס, אנחנו ההורים אחראים על עיצוב דמותם של הילדים שלנו.

אנחנו צריכים לחנך אחרת גם את הבנים וגם את הבנות. רק לא כל כך ברור איך עושים זאת.

הודעתך ממש מקוממת ומלאה בשטויות איני רוצה להפוך את הפתיח שלך עם שטות דומה על האישה הישראלית כי זו תהיה אותה הטיפשות.
כיצד הגעת ברוב "חוכמתך" לעבודה המחקר ה"מטופשת" הזו על הגבר הישראלי, האם מנסיון אישי עם כל הגברים הישראליים!!!
לדוגמה עבודת מחקר מטופשת על האישה הישראלי.
"האישה הישראלית, באשר היא אישה, גם אם הוא רכה עד רכיכה, עדינה ומנומסת, בתוך תוכה, במקומות הכי אותטניים ואמיתיים שלה משוכנעת שאין גבר על פני האדמה (לפחות לא גבר ישראלי. שמעתי כבר שבנכר הן קצת נוהגות כרומאיות)
שלא מעוניין בהן, מה זה מעוניין? משתוקק!!!
וכל שנותר לה לעשות זה לבחור את המתאים, ואז ״לעשות לו את הטובה, ולהעליל עליו עלילת אונס״

 

[קלייטון.ש]

יש והיה המון דיון בנושא השפעה של האלימות בסרטים ועוד יותר, במשחקי מחשב, על הילדים, ולמיטב ידיעתי, או לפחות במחקרים שאני פגשתי, רוב החוקרים טוענים שסרט אלים לא הופך ילד לילד אלים. אם כי, יכול להיות שילד אלים יהיה אלים יותר. יחד עם זאת, אני כן חושבת שפורונו משפיע על הצופים, בדיוק כפי שפרסומות וקולנוע משפיעים מאוד על תפיסת הגוף והעצמי של נשים (אין לי מושג איך זה אצל גברים).

שמעתי שיש בעיה שלא היתה לפני הפורנו, שעכשיו גברים רואים איך זה נראה שם אצל הדוגמניות/שחקניות, והבעיה שהדוגמניות בסרטים האלה הן לא נשים רגילות, ואצל נשים רגילות יש כל מיני. לפעמים שונה מאד ממה שיש אצל הדוגמנית שנבחרת על פי אידיאל מסויים. האיש הצעיר בא עם ציפיות לאיך זה צריך להיראות, ומתאכזב.
מעבר לזה לא שמעתי על בעיות אמיתיות, שאפשר להשתכנע שהן אכן קיימות, שפורנו גורם.

 

[צליליתה1]

גברים רואים איך זה נראה שם אצל הדוגמניות/שחקניות,

שמעתי על נשים שרואות בפורונו איך זה נראה שם, ומתחילות להתעניין באסתטיקה ואגינלית (עוד מושג חדש ) ועל גברים שרואים איך זה נראה אצל השחקן, ומתחילים לאכול סרטים. (שמעתם על פוטושופ? היה לנו כאן לא מזמן עץ שעסק בתחליפי חינם לתוכנה היקרה)

 

[אבח"י]

נו עכשיו נשים נאנסות כבר במרכאות והכותבת (אשה בעצמה) היא בכלל האשמה כאן.
אין לי יומרה לשנות או לחנך וכפי שכתבתי למעלה, אני משוכנע שאין שום חינוך שיכול להכניס שינוי בחברה החילונית בעניין הזה.
אתה פשוט מדגים (לפחות לי) שההבנה שלי נכונה.

ושוב "הבל הבלים"
הרצון להראות שאתה צודק מעוות את הפרשנות שלך את דבריי. אבל אם זה עוזר לך להבין טוב יותר את תרבות האונס, את אותם מקומות אטומים, שחורים שמובילים בבלי דעת לשם, שיהיה. סה"כ כוונתי וכוונתך דומות, לבער הנגע.

 

[אבח"י]

בהמשך לדיון שפתחת כאן - אני מצרף ניתוח שיר של סטטיק, בו אל ואחת אנה זק -


כתב את הפוסט -

Oz Kabala
קופירייטר, משורר,
מרצה לכתיבה והוזה דעות

אתם שואלים "איך הגענו לשם"?
קבלו ניתוח ספרותי קל על "קוביות" - שיר חדש של סטטיק ובן אל עם אנה זק:
1. תמונת הרקע: הגברים גברים הם בעצם "דייגי נשים". והאישה היא לא בדיוק בן אדם אלא בת ים; יצור שהותאם במיוחד עבור הגבר הדייג.
2. "הבנות כמו עוגיות חמות" - שורה בשיר שאנה זק עצמה אומרת. זה המוטיב, האישה היא חפץ של הגבר. אפילו כבת ים היא "זורמת" והופכת את עצמה ל"עוגייה חמה".
3. יש המון נשים אנונימיות בסרטון, בלי שם וזהות. כולם בנות ים פוטנציאליות לדייגים הזכרים הבלעדיים. היתרון היחסי של אנה הוא: "ישנם הרבה דגים בים אבל אני בחוף". מרשים.
4. הפיתיון הוא בן אל עם "קוביות", כאשר סטטיק מחזיק את החכה. המטרה היא להשיג את הבחורה ואז לתת לה מישהו אחר. הרי היא לא באמת יודעת מה היא רוצה ואין צורך לכבד את הרצון שלה.
5. חסר בשיר: החפצה של הגבר. כן, בוא נניח שהקטע שלכם זה סקס פיזי טוטאלי, למה רק בצד הנשי? שימו לב, הקוביות של בן אל הם פיתיון מודע, לא החפצה שלו כאדם.
6. משהו נוסף שחסר: רמה, תוכן, מילים או איך שלא תקראו לשורה עם ערך. שיר עם הפקה אדירה שאף אחד לא הרגיש צורך להכניס בו שורה אחת שאומרת משהו למישהו.
7. מילה אחרונה: לימדתי ספרות כמה שנים במטרה להציד את הצד הספונטני והצעיר שלהם. אני מחבב את סטטיק ובן אל ואנשי בידור אחרים. אבל עדיין, "קצת" לכל הרוחות. אתם לא רואים מה קורה סביבכם? אין לכם שום אחריות חברתית?
8. ציפייה: ססטיק, בן אל, אנה זק - הורידו או השהו את השיר הזה. הפגינו סולידריות כלפי רגשות איומים וצודקים של נשים. הציגו במציאות את הצד של גברים בלי חכות שמתביישים ומצרים על המצב.
סטטיק
בן אל תבורי
אנה זק

 

[oופהו 1]

למה להרחיק לבית הספר.
מה עם חינוך מהבית? מה עם לא ואסור? גבולות וחוקים?
הגיע אלי ואני מעתיקה לכאן:

משתפת של כותבת אנונימית.
"אסור" -זו לא מילה גסה.
בכיתה הוא היה יושב כשגבו למורה. ללוח. לחברים.
בשיעור היה מדבר, שר, מציק. מצחיק.
אמא שלו אמרה שאם הוא מתנהג ככה, כנראה שהשיעורים לא מספיק מעניינים.
בהפסקת האוכל הוא היה מוציא מהתיק ממתק או חטיף.
אמא שלו אמרה, הוא ילד. זה מה שילדים אוהבים וחבל שזה אסור בבית הספר.
"אני מרשה לו לאכול מה שהוא רוצה. אחרת מתפתחת הפרעת אכילה".
במשחקים היה לו חשוב לנצח. מאד חשוב לנצח. אז הוא עשה הכל כדי לנצח.
רימה, הרביץ, ערבב וניצח.
אמא שלו אמרה שזה יצר התחרותיות. אבא שלו אמר שככה מגדלים "ווינרים", שאף אחד לא אמר שזה "אסור".
לשיעורים היה מגיע באיחור קבוע.
אמא שלו אמרה שאם זה כ"כ חשוב להגיע בזמן אז כדאי שבית הספר גם יספק מוטיבציה להגיע בזמן. אבא שלו אמר שאיחור פורמלי נהוג ומקובל ברחבי העולם- אז למה לא בבית הספר?
כששיעורי הבית היו לו קשים הוריו אמרו לו שיעזוב אותם, חבל על התסכול. אמא גם הציעה לקחת לשיעור פרטי.
כשדחף חבר בבית הספר ישר על השולחן, אמא שלו חייכה ואמרה "איזה שובב"!
אבא שלו גיחך ואמר "מזכיר לי מישהו".
מבחינת אמא ואבא שלו- הילד לא עבר על אף חוק.
וזה כי הוא פשוט גדל מעל החוק.
מותר לו לצחוק, לצעוק, לרמות, לבזות, להעליב
ובאמת פעם אחת, בתופסת, הוא קרע לילדה את החולצה וקרא לכולם לראות.
אמא שלו אמרה שהכל בסדר. הוא ילד. לילדים מותר הכל.
אבל הילד גדל, הפך לנער.
נער שלא מבחין בין אסור למותר.
בין אונס לאהבה.
בין חוקי ללא חוקי יש פער ברור.
בין מוסרי ללא מוסרי יש פער ברור עוד יותר.
אבל רק מי שייתאמן וייאמן את ילדיו להבחין ייגדל ילד מוסרי.
מגיל צעיר. מגיל רך.
יש אסור ויש מותר.
יש מוסרי ויש פשע.
ואנחנו פה כדי לחנך- גם אם זה אומר להגיד "אסור"!
נטעלי קרפל- מלמדת ומשחקת
*****
טקסט זה מבוסס על מחשבותיי בלבד ולא על היכרות עם אף ילד או משפחה. גם התמונה לקוחה מבנק תמונות (PEXELES) והיא אילוסטרציה.
נועד כדי להשפיע אמהות ואבות להתעורר ולחנך ולאסור. כי "אסור" זאת לא מילה גסה.

 

[אבח"י]

בבתי ספר כיום מתקיימים שיעורים בחינוך מיני, תחת כל מיני שמות. בנוסף, בבתי ספר רבים יש פתיחות רבה, ומדברים על נושאים אלה גם בשיעורי ספרות, תנך, או בכל שיעור שהדברים עולים. לא נראה שזה משנה הרבה.

שיר שאתו אפתח את שנה"ל הנוכחית, אפילו היועצת אמרה: זה לא קשה מדי?? - השיר נכתב על ידי -

ארלט מינצר. מתוך: איך אגיד איננו. הוצאת עמדה, 2020
(נא להקיש על התצלום כדי להרחיב)

 

[אבח"י]

למה להרחיק לבית הספר.
מה עם חינוך מהבית? מה עם לא ואסור? גבולות וחוקים?
הגיע אלי ואני מעתיקה לכאן:

משתפת של כותבת אנונימית.
"אסור" -זו לא מילה גסה.
בכיתה הוא היה יושב כשגבו למורה. ללוח. לחברים.
בשיעור היה מדבר, שר, מציק. מצחיק.
אמא שלו אמרה שאם הוא מתנהג ככה, כנראה שהשיעורים לא מספיק מעניינים.
בהפסקת האוכל הוא היה מוציא מהתיק ממתק או חטיף.
אמא שלו אמרה, הוא ילד. זה מה שילדים אוהבים וחבל שזה אסור בבית הספר.
"אני מרשה לו לאכול מה שהוא רוצה. אחרת מתפתחת הפרעת אכילה".
במשחקים היה לו חשוב לנצח. מאד חשוב לנצח. אז הוא עשה הכל כדי לנצח.
רימה, הרביץ, ערבב וניצח.
אמא שלו אמרה שזה יצר התחרותיות. אבא שלו אמר שככה מגדלים "ווינרים", שאף אחד לא אמר שזה "אסור".
לשיעורים היה מגיע באיחור קבוע.
אמא שלו אמרה שאם זה כ"כ חשוב להגיע בזמן אז כדאי שבית הספר גם יספק מוטיבציה להגיע בזמן. אבא שלו אמר שאיחור פורמלי נהוג ומקובל ברחבי העולם- אז למה לא בבית הספר?
כששיעורי הבית היו לו קשים הוריו אמרו לו שיעזוב אותם, חבל על התסכול. אמא גם הציעה לקחת לשיעור פרטי.
כשדחף חבר בבית הספר ישר על השולחן, אמא שלו חייכה ואמרה "איזה שובב"!
אבא שלו גיחך ואמר "מזכיר לי מישהו".
מבחינת אמא ואבא שלו- הילד לא עבר על אף חוק.
וזה כי הוא פשוט גדל מעל החוק.
מותר לו לצחוק, לצעוק, לרמות, לבזות, להעליב
ובאמת פעם אחת, בתופסת, הוא קרע לילדה את החולצה וקרא לכולם לראות.
אמא שלו אמרה שהכל בסדר. הוא ילד. לילדים מותר הכל.
אבל הילד גדל, הפך לנער.
נער שלא מבחין בין אסור למותר.
בין אונס לאהבה.
בין חוקי ללא חוקי יש פער ברור.
בין מוסרי ללא מוסרי יש פער ברור עוד יותר.
אבל רק מי שייתאמן וייאמן את ילדיו להבחין ייגדל ילד מוסרי.
מגיל צעיר. מגיל רך.
יש אסור ויש מותר.
יש מוסרי ויש פשע.
ואנחנו פה כדי לחנך- גם אם זה אומר להגיד "אסור"!
נטעלי קרפל- מלמדת ומשחקת
*****
טקסט זה מבוסס על מחשבותיי בלבד ולא על היכרות עם אף ילד או משפחה. גם התמונה לקוחה מבנק תמונות (PEXELES) והיא אילוסטרציה.
נועד כדי להשפיע אמהות ואבות להתעורר ולחנך ולאסור. כי "אסור" זאת לא מילה גסה.

זו אחת מטענות היסוד שלי. החינוך בבית, זה הקודם לחינוך בגן או בבית הספר. בבית, לצערי, ואני כמובן מכליל, הנטייה לראות בפרחח הקטן "מתוק", "מלאך" ולחזק התנהגויות בלתי ראויות מוכר. יש לנו דוגמות מצוינות לאמהות כאלה: אמא של אלאור עזריה, דוגמה מהותית לעיוורון מוסרי, אמהות הילדים שלא אנסו את הבריטית ביוון - הבן שלי? מה פתאום הבן שלי? [ ואינני מתיחס לאמהות שאני מכיר באופן אישי מעבודתי ].
די מביך אותי, למשל, השיחה המתקיימת ביני לבין קלייטון, כשישנן אמהות שאדישות, אטומות לב לנשים שנאנסות על ידי בנן. [ היתה שיכורה, מה נכנסה אליו לחדר, היא שקרנית.. וגו' וגו' וגו']

 

[צליליתה1]

זה לא קשה מדי??

נכון, קשה.
אבל עדיף לבלות שעה קשה אחת או 2, מחיים שלמים של שתיקה קשה.
לדעתי לגמרי מתאים לגיל תיכון, ובעיקר: חשוב