הסבר והתנצלות
ראשית היה אמור להופיע היום פרק שני בסדרת המאמרים שאני כותב על התרבות ההודית (שאמור היה להיות מוקדש לבודהה ולבודהיזם) אבל לצערי נאלצתי להיות כל היום בצפון, ועד עכשיו לא התאפשר לי לגשת למחשב בכלל, אני אנסה לפרסם את המאמר במהלך השבוע ואם לא אז פשוט שבוע הבא יופיע הפרק השלישי (שיעסוק בבודהה ובבודהיזם...) ועכשיו לעניין הקארמה. ראשית אני שב ומסייג, שאני כותב כאן, הודו, תרבות הודית, הינדואיזם ובודיהזם, כאשר למעשה אלו שמות מערביים כוללים להמון דעות ועמדות שלעיתים סותרות זו את זו, מה שאביא כאן, גם בשרשור ובכלל במה שאני כותב על הודו, כאשר אני כותב על הדברים הללו, מתייחס למעיין "מיינסטרים" של המחשבה ההודית או להבדיל של הבודהיזם. ובכן... על פי התפישה ה"הינדואיסטית", החיים שלנו הם בילתי נגמרים ומעגליים, כל היצורים בתבל נמצאים בתוך "סמסרה" או א לתרגם באופן מאולץ: "גלגל נשמות", התפישה ההודית של הסמסרה היא חלק מחוקי הטבע, מין קבוע כזה, שלא ניתן לערער עליו הסמסרה והתפקיד של הקארמה בתוכה, הם שניים ממושגי היסוד ואולי המושגים החשובים ביותר בתרבות ההודית. הסמסרה, היא מעגל של גילגולי נשמות, בכל פעם שאדם מת, המהות שלו (ה"אטמן" שקשור גם ליסוד האלוהי, ה"ברהמן") עובר לגוף חדש שנולד. מה שקובע לאיזה גוף (לאיזה משפחה נוולד או בתור איזה יצור נוולד) הם מעשינו במהלך חיינו, אם האדם צבר קארמה חיובית, בגלגול הבא חייו יהיו טובים והוא יתקדם במעגל הנשמות הזה אם צבר קארמה שלישית, הוא ירד בסולם החברתי או בסולם היצורים. ראוי לציין שבתפישה ההודית יש היררכיה ברורה, גם בתוך החברה האנושית (החברה ההודית מחולקת ל"קאסטות" או מעמדות, קשיחות ואדם לא יכול במהלך חייו לעבור מ"קאסטה" אחת לשניה) וגם של היצורים בטבע ואף של יצורים מיתולוגיים שניתן "להתגלגל" לתוכם. בנקודה זו חשוב להבהיר כמה דברים, ראשית, אין הסכמה בין אלו המקבלים אמיתיות הקיום של הסמרה, לגבי מה היא קארמה חיובית ומה היא קארמה שלישית, לפי הגישה אותה הצגתי במאמר על The Inner light, שבעקבותיו העלתה את השאלה, קארמה חיובית תווצר ככל שהאדם מתקרב ליעוד האמיתי שלו, יש לציין, שלפי אותה גישה, לעולם לא יחלץ האדם מ"הסמסרה" ולנצח נגזר עליו, להשאר בתוחה ולהתגלגל מגוף לגוף ומחיה לחייה. גישה שנייה היא הגישה הבודהיסטית, הגישה הבודהיסטית רואה בתכלית הקיום, הגעה למצב של ניוונה (לא נירוונה, שזה מושג שקשור להינדוהיזם אלא ניוונה), שזהו מצב של הארה (בהינדי:בודי או בודהה) שלאחריו אין יותר אני ומן הסתם אין יותר מה שיעבור מגוף לגוף בסמסרה, הבודיהזם, ופה השינוי הפרובוקטיבי שלו לעומת התפישה המקובלת בהודו, מציע דרך שונה להסתכל על הסמסרה ואפילו מציע פתח יציאה, לפי הבודהיזם, אם נקבל את התורה של הבודהה ונפעל לפיה בכל גלגול, נתקרב יותר למצב הארה הארה עד שלבסוף, נצא לגמרי מהסמסרה. על הבודהה עצמו נאמר שעם לידתו, צעד שלושה צעדים ואמר: עברתי מאות גילגולים, זהו הגלגול האחרון שלי, שלאחריו אהיה בודהה (מואר). סליחה על גודש המונחים בהינדי, פשוט אין למונחים הללו מקבילות מתאימות באף שפה מערבית. אתה כמובן מוזמן לשאול ולקבל הבהרות אם לא הצלהחתי להבהיר את העניין (האמת, לפעמים זה קשה לי גם, אני חושב שזה אמור להיות להיות קשה...)
