תרגיל כתיבה עוד יותר קצר לנאנו

[חתול השיממון]

זה סיפור אמיתי?

אני מתכוונת, לא המצאת את אלקורין הרגע. וכתבת כמה משפטי-באמצע. כן?

 

[g l o r y]

אגדה שהייתה באמת

כן, תפסת אותי.
אלקורין הוא אלף, והוא חי בעולם אותו אני כותבת, אליו שותפים גם ת'ראזין וחבריו. הוא אחת הדמויות הכמעט ראשיות בshadow's refuge.
את הסיפור ש"כתבתי" כאן לא באמת כתבתי אף פעם. הוא חצי נמצא לי בראש ומעולם לא התמקדתי בו. הוא קשור לעבר של אלקורין, הרבה לפני SR. אם אי פעם אכתוב אותו הוא כנראה יהיה יצירה עומדת בפני עצמה.

 

[g l o r y]

את שואלת

בגלל שמרגישים או בגלל שהיית רוצה סיפור כזה? XD cause I might be presuaded.

 

[חתול השיממון]

הו כנכנכן! סיפורפורפור! וקטניפ גם!

קטניפ רפואי לכולם!

וגם, כן, מרגישים. שאת יודעת על מה את מדברת כזה. בניגוד לאחרים שלדמויות שלהם כנראה אפילו אין שם משפחה, גיל או שפם

(לא בקטע רע, ילדים. אבל תקנו אותי אם אני טועה: המצאתם את הדמויות, העולם והמשפט בערך שניה לפני שלחצתם על send, לא?

)

 

[g l o r y]

ביקשת, קיבלת

לא קטניפ. סיפור.
(הועלה לפורום.)

אכן, אני יודעת המון על אלקורין. באופן כללי, אני אובססיבית לגבי הדמויות שלי. אני מנסה לדעת כמה שיותר פרטים עליהן. זה עוזר לי לדעת איך נקודת המבט שלהן נשמעת ומרגישה.

 

[אלודאה]

התרגיל הזה נועד לבעיה ספציפית.

שמחה שהשתתפת

 

[g l o r y]

הי, לא התלוננתי

הסברתי למה קשה לי. זה היה מענין, אבל לא משהו שאני עושה בדרך כלל.

 

[Zoomf]

תופס?

"מספיק, ראיתי מספיק", אמרה, ואז, בעדינות אין קץ, הרפה בנה מזרועותיה הזקנות, והיא צנחה מראש הענן אל הים הבוער בשקיעה. שלֶווה.

 

[אלודאה]

שאלה...

איך זה קשור למשפט הראשון?
אני יכולה לנחש, רק רוצה לבדוק אם אצלך יש תהליך סיפורי בין לבין.

 

[Zoomf]

האמת

אני באותו מצב כמוך.

אין לי באמת מושג איך מתגלגלת העלילה מהמשפט הראשון לאחרון, אבל זה הרגיש לי כמו סיפור שאמור להסתיים במעין תחושת שלמות הרמונית כזו.
לא תופס?

 

[אלודאה]

המם...

כמו שכתבתי לגלורי - לתרגיל יש מטרה.
למה לא לסדר בראש (בערך) מה אמור לקרות בין המשפט הראשון לאחרון ואז לכתוב את האחרון?