העתקתי מה שכבר כתבתי עליו בפורום שו
טיפוח המוח - המלצה על ספר - ופתיחת דיון: מה אנו עושים (או לא עושים) למען איבר מדהים זה שככל הנראה הבעיה שלנו שוכנת בו. רכשתי ספר בהוצאת "כתר" הנקרא: "המוח - זיכרון וחשיבה - כיצד לשפר את יכולת המוח ולהאריך את ימיו" מאת ד"ר דהארמה סינג קהאלסה. עורך המהדורה העברית: ד"ר משה פרנקל. נראה שהספר הוא מעולה. הכותב מנהל כיום באריזונה, ארה"ב, מרכז למניעת מחלת האלצהיימר וככזה עוסק שנים רבות עם בעיית הזיכרון. ציטוט: "ככלל, נוקט הממסד הרפואי עמדה מצערת בפסיביות שלה כלפי נסיגה קוגניטיבית. על פי חוכמתה הנושנה של הרפואה הקונבנציונלית, אין דבר אשר יכול לעצור את האלצהיימר או להקל על פגיעת הזיכרון הגילית" (זו המגיעה עם הגיל). ועוד "על פי הנחת הממסד הרפואי, מידה מסוימת של אובדן זיכרון היא בלתי נמנעת כמעט אצל כל אחד, החל מגיל ארבעים וחמש או חמישים". ועוד, "אך אני אינני מקבל את אי-הנמנעות של האלצהיימר או של פגיעת הזיכרון הגילית, אני מאמין כי ניתן לעכב ולמנוע את מחלת האלצהיימר, אני מאמין כי ניתן לעקור מן השורש את פגיעת הזיכרון הגילית,..".... ועוד ועוד,, והספר מרבה בשיטות לכך מניסיונו העשיר. מה שהכי אהבתי בספר הוא שאחת הגישות היא פשוט לקחת מרשמים לתרופות המשפרות הזיכרון. אנו שבמילא לוקחים תרופות, ומודעים לחשיבותם של חלק מהתוספים (מי פחות ומי יותר), אנו חייבים לנצל את בעיותינו הקוגניטיביות (המאפיינות נראה לי את רובינו) ולבקש/לדרוש תרופות לכך. כמובן שלפי היגיון וצורך, אך עלינו לשבור את גישתו הנוראית שתוארה מעלה בציטוט של הממסד בהתעלמות מסוגיית הזיכרון. עוד כותב יפה שאנו יודעים לטפל ממש טוב באיברי הגוף (לב, קיבה, ריאות, כליות...), אך כשמגיעים לחשיבה, שוכחים שהמוח המביא לחשיבה הינו גם-כן איבר המורכב מ"בשר ודם" שדורש את צרכיו, כמו כל איבר אחר בגוף: "הזנה, מנוחה, שימוש וטיפול רפואי נאות". ועוד ציטוט חשוב: ""קשר הקורטיסול" - "קורטיסול הוא אחד ההורמונים המופרשים על ידי בלוטות יותרת הכליה. הוא מופרש בתגובה על מתח. בכמויות צנועות, הקורטיסול איננו מזיק, אך כאשר הוא מופק בעודף, יום אחרי יום - כתוצאה ממתח כרוני, בלתי פוסק - הורמון זה הוא רעיל כל כך עד שהוא הורג ופוגע בביליוני תאי מוח." וממשיך: "כעת אני משוכנע שחשיפה כרונית של המוח לרמות רעילות של קורטיסול היא גורם מרכזי בהתנוונות המוח במהלך תהליך ההזדקנות". וממשיך: "יתירה מזאת, אני מאמין שרעילותו של הקורטיסול היא אחד הגורמים העיקריים למחלת האלצהיימר". מציין חומרים כתוספים/תרופות לשימוש שוטף לטובת תחזוקת המוח. בהקשר זה שאלה לי: האם מישהו שמע על "דפרניל: תרופת הזיכרון"? אדע יותר כשממש אקרא הספר. על-פניו נראה ספר מרתק ומועיל ביותר. כשאנו התשושומיאלגים עושים התעמלות לאיברים אחרים אז רק תוך שימת לב לגבול הדק שבין המותר למסוכן המוביל לנפילה התהומית. כך אני ממליץ גם עם המוח. ולכן ממליץ לעשות לו התעמלות עדינה ומיתגברת יחד עם פינוקים שכעת אני מעתיק מ"תוכן העיניינים" של הספר עליו המלצתי: "חלק ב: הרכבת תוכנית אישית להארכת חיי המוח פרק שביעי: התזונה להארכת חיי המוח. פרק שמיני: כוונונו של הטיפול התזונתי, פרק תשיעי: אבות מזון ותכשירי מרפא טבעיים חיוניים להשגת רמות שיא של תפקוד שכלי, פרק עשירי: בקרת מתח ועוצמה שכלית מרבית, פרק אחד-עשר: תרגולת גופנית ושכלית להגברת עוצמתו של המוח, פרק שנים-עשר: תרגילי גוף/נפש: האמנות העתיקה של שיקום המוח, פרק שלושה-עשר: הפרמקולוגיה של התחדשות המוח, פרק ארבעה-עשר: לשפר את המוח בתוך ארבעים יום" לסיכום אצטט קטע מהכריכה האחורית של הספר המומלץ: "התוכנית כוללת ארבעה מרכיבים: טיפול תזונתי (תזונה נכונה לגוף בכלל ולמוח בפרט, טבעית), בקרת מתח (מדיטציה ותרגילים שונים להפחתת המתח), פעילות גופנית (תרגילי לב-ריאה, תרגילים מנטליים ותרגילים הלקוחים מתחום היוגה), תרופות - במקרה הצורך.". אין לי זכויות ורווחים בספר מלבד שיפור חיי מוחי ושאר איברי גופי. אז לפי תוכנית זו נראה שכדאי להתחיל בהזנת המוח במזון מתאים כדי שיהיה לו כוח לעשות התעמלות. בואו נתחיל בצעד קטן זה. אל לנו לשכוח שככל שנראה שקל לביצוע - הרי שהוא קשה. ראו תזונתו הקלוקלת של האדם הממוצע - אני. ממש מעמסה על איברי הגוף - ומכאן - גם על המוח. אני אעשה שינוי באופן התזונה. ביי לבינתיים, תומר
