תגובה נוספת
במידה וישוע הוא כן המשיח, ההוכחות מהברית החדשה כן הופכות לרלוונטיות, אך זו אינה הנקודה. בוא נצטט את כל הפסוקים, כדי שלא יהיה הרבה מקום לטעות- "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם מימי עולם. לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל. ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלוהיו וישבו כי-עתה יגדל עד אפסי ארץ". (מיכה ה:1-3). מהפסוק הראשון ניתן ללמוד ש- * האדם המדובר נולד בבית לחם. * האדם המדובר הוא מושל מסוג כלשהו. * מוצאותיו מקדם מימי עולם= מאז ומתמיד הוא היה עם אלוהים. אם שלושת הקריטריונים האלה מתגשמים בישוע, אני לא רואה סיבה לדחות את העובדה שגם החלק השני של הפסוקים מתיחס לדבריו. ותסכים איתי, אני מקווה, שהפרוש שהבאתי קצת פחות תלוש מהמציאות מהפירוש שלך. כי להחליף את המילה "ישובון" עם המילה "יכפרון" זוהי פעולה חסרת כל בסיס הגיוני בהתיחס למה שכתוב בפסוקים. נכון, אנו טוענים שקריאה בתנ"ך מביאה למסקנה שישוע הוא המשיח המובטח. התנ"ך עצמו אף קורא לנו לחפש את אלוהים. אבל, אם אנחנו באים עם דעות קדומות, ומנסים לכפות דעות אלו על הכתוב- זה לא בדיוק יילך. אתה חייב לבוא באובייקטיביות ולבקש, בכנות, מאלוהים לדעת מה היתה כוונתו כשנתן את התנ"ך. למשל, לפני מספר חודשים יצא לי לקרוא מאמר של מישהו שהוא גיי. הוא מאוד רצה להצדיק את משיכתו לגברים מהכתובים. ולכן הוא עיוות כל מיני פסוקים, ואף טען שהקשר בין רות ונעמי היה קשר מיני. זאת אומרת, הוא הגיע עם דעותיו ופשוט בצורה ברוטלית ניסה לכפות אותן על הכתוב. באותה מידה, כשאנחנו מחפשים את אלוהים- אנחנו לא יכולים לגשת לחיפוש בגישה של- "טוב אלוהים, לא מתאים לי שתהיה ככה וככה, לא מתאים לי חלק ממה שהכתובים אומרים.." אנחנו חייבים לקבל את מה שהוא מראה לנו, גם אם אנחנו לא אוהבים את זה. בקיצור, כי אני מרגישה שנסחפתי..
א-ו-ב-י-ק-ט-י-ב-י-ו-ת היא המפתח כשבאים לחפש את אלוהים ואת כוונת אלוהים בכתובים. באהבה, אלה.
