תשובות לשאלות שלפעמים מדירות שינה מעינינו...

arofer

New member
איך אתם מסתדרים עם המחשבה שיום אחד הבן

שלכם (נראה לי שיש אחד כזה?) יאלץ להתגייס לצבא?
 

ivgy1980

New member
אבל גם אתם התגייסתם, ולא קרה כלום


זו יכולה להיות חוויה תורמת לאישיות.
לעיתים גם מקצועית/עסקית.
ותרומה למדינה!
 

arofer

New member
לא קרה כלום??!!

כלום חוץ מבזבוז איום ונורא של ארבע שנים (שלוש סדיר ושנה במצטבר במילואים), אובדן יכולת ההשתכרות של ארבע השנים האלו, הקרבתן עבור יותר מ-50 אחוז מהאוכלוסיה שלא משרתים, הששתתפות פעילה בהחלת שלטון אפרטהייד בשטחים, התעללות באוכלוסיה כבושה, שברי הליכה ובעיות גב...

שאפסיק כאן, או להמשיך??
 
אם הייתי יכולה להמנע

צודק/ת, אם הייתי יכולה להמנע מלשרת בצבא הייתי עושה את זה.
ואם היה לי טוב בארה"ב (הכוונה שאם הייתי מצליחה להרגיש שם שאני בבית, שהילדים שלי בבית ושהכל טוב) אז בשמחה הייתי נשארת שם ומוותרת על השירות הצבאי של הילדים שלי.
גם אם אחד הילדים לא ירצה לשרת בצבא ונמצא דרך מקובלת לעזור לו, אז בשמחה נוותר.
ברור לנו שעדיף לעשות דברים אחרים בזמן הזה, מצד שני זה בא כחלק מעסקת החבילה (הלא "להיט"..) שלנו, כחלק מהיותנו ישראלים...
מבחינתי החשש או הידיע שהם יעשו צבא לא מספיק נורא בעיני לעומת הידיעה שאני צריכה להשאר במקום שלא טוב לי בו. (ולא שסבלנו שם, היה לנו טוב מאד אבל מעולם ולעולם זה לא הרגיש לנו הבית)
 

sniper 7

New member
תמשיך תמשיך, הבכי טוב לבריאות

ואין כישראלי היודע זאת.
 
האמת, שזה היה שיקול בחזרה לארץ...

ידעתי, שלא משנה איפה אגור על הגלובוס, יום אחד הבן שלי יאלץ להתגייס לצבא.
למה? כי הוא ישראלי, ואנחנו מסתבר מגדלים אותו כך...זה לא שאנחנו מחדירים בו ציונות או כאלו, אבל ראיתי שככל שהוא גדל כששואלים אותו "מאיפה אתה" הוא אומר "ישראל" למרות שהוא לא היה בישראל יותר משבועיים בשנה. הרגשתי שהם גדלים "תקועים באמצע" הם לא ישראלים באמת (כי הם גרים בחו"ל), והם לא ממש אמריקאים כי הם כנראה היו השתקפות שלנו שלמרות שגרנו שם שנים, החברים הטובים שלנו היו ישראלים וגם שלהם.
לכן, לגבינו, היה ברור שהוא יבקש להתגייס.
והעדפתי להיות בארץ כשזה יקרה, לחכות לו עם הסירים החמים והחיבוק שלי בדלת, ולא להיות רחוקה עם לב שבור וחייל בודד.

עכשיו, הבעיה שלי היא הפוכה והשאלה הרלוונטית לגבי היא "איך את מרגישה עם העובדה שיש סיכוי גבוה שכשהילדים יגדלו הם יעברו לגור בארה"ב?"...עם זה נתמודד כשנגיע לבעיה
 

titmarsh100

New member
ממש כמונו !!!

הבן שלי נולד בכלל באנגליה ועד כתה ד׳ לא היה כמעט בארץ בכלל ובקושי דיבר עברית. כשהיה בן 15 נסענו שוב ואז הוא פשוט הודיע לי שלא משנה איפה על הגלובוס הוא יהיה, הוא מתכוון להתגייס ואין שום כוח שבעולם או אני שנוכל לעצור אותו מלעשות זאת. גם כשהיינו באוסטרליה הוא תמיד אמר שהוא מישראל והוא בכלל מאנגליה. הוא גדל בבית עם תחושה ישראלית ואיתה הוא הרגיש שייכות ומבחינתו הוא ישראלי. חזרנו הביתה. מה, אני אתן לו להיות חייל בודד ? גם היום הבת שלי הודיעה לי ממזמן שלא משנה איפה נהייה היא תתגייס לצבא כי היא ישראלית וככה זה. ומה יקרה אם שניהם יחזרו זה לאנגליה וזו לארה״ב ? נתמודד אז עם המצב..... מקווה שלא אבל מי יודע מה ילד יום ?
 
ואוו, אז הוא חייל?

אצלנו הוא רק בן 6
ונכון להיום הוא הודיע שהוא לא רוצה להיות חייל..
 

titmarsh100

New member
היה חייל !!!

סיירת גולני. בדיוק כמו אבא שלו. חתם קבע ועשה 4 שנים. כבר שנתיים משוחרר. הילדה בת 14 וכבר מגיל צעיר הודיעה שהיא תהייה כלבנית בצבא... או לוחמת... או מודיעין...
 
הכי הפחידו אותנו עם מערכת החינוך

זה לא יאמן כמה נורא תיארו לנו את מערכת החינוך פה. שהמורים זוועה, והחומר זוועה, ובתי הספר נוראים, ואלימות וביריונות.
אז יכול להיות שאני חיה בבועה ובסרט, אבל שום דבר מהדברים האלו לא נכון.
הילדים שלי למדו בבית ספר מצויין בארהב, כך שיש לי השוואה טובה.
בית הספר בישראל מטופח ומושקע. גם לתלמידים וגם למורים אכפת ממנו. אין ונדליזם. רמת החומר הנלמד גבוהה מאוד. הילדים פה נדרשים לחשיבה טיעונית, לזיכרון, להבנה, ורוחב ידיעה הרבה יותר מאשר בארהב.
המורים של הילדים שלי מצויינים. אכפת להם מהילד באמת ובתמים. באסיפת הורים האחרונה יצאתי וחשבתי לעצמי, שזו פעם ראשונה בכל הקריירה שלי כהורה שאני מרגישה שהמחנכ/ת מכיר את הילד שלי. שהוא לא מדבר אלי בסיסמאות, אלא מתוך הבנה עמוקה של נפשו של הילד שלי.
אני אסירת תודה לבית הספר ולמורים שעזרו לי בקליטה של הילדים בבית הספר. הם עשו עבודה נפלאה.

אז לכל מי שחוזר לארץ עכשיו. מערכת החינוך כאן נהדרת. כמו בארהב, יש פה בתי ספר טובים יותר וטובים פחות. חפשו בית ספר שמתאים לילדים שלך, ותפסיקו לדאוג.
 

חתן 1

New member
wow sounds good!

Have you got a few tips on how to look for a 'good' school? May I ask which area did you settle in? (private message is also good)

Thanks!!
 
אני עשיתי עבודת רגליים

כי יכולתי לבחור עיר מגורים (אין לנו דירה בארץ, ולכן לא היינו צריכים לחזור למקום ספציפי).
דיברתי עם המון הורים על החינוך של הילדים שלהם, למדתי ממה הם מרוצים וממה פחות. אחר כך קבעתי פגישות אישיות עם המנהלים של מספר בתי ספר שקיבלתי עליהם מידע. כל המנהלים שביקשתי להפגש איתם, פינו לי את הזמן, נפגשו איתי, שוחחו איתי על בית הספר ועל התלמידים ועל התוכנית האקדמית.
המנהלים גם לקחו אותי לסיור בבית הספר. ככה יכולתי לראות את המבנה, את הכיתות, ביקשתי לראות מערכת שעות של גילאים שונים, כדי להתרשם מהמקצועות שאינם מקצועות ליבה.

אלו הטיפים שלי :)
ואגב, אותם טיפים בדיוק הייתי מציעה למי שמהגר בכיוון ההפוך (כלומר לארהב).
 

may77

New member
לצערי אני לא מסכימה איתך

הבן שלי למד בבי"ס ציבורי בארה"ב וחזר כאן לכתה ג'.
הוא לומד בבי"ס טוב ויש לו מורה מהממת, אבל תכנית הלימודים כאן פשוט משעממת לדעתי. לא ברור לי למה בכתה ג' צריך ללמוד כ"כ הרבה מקצועות.
בארה"ב הוא למד חשבון ושפה ובתוך "שפה" למד בעצם כל מה שלא חשבון דרך קריאה וכתיבה.
כאן לומדים חשבון ושפה ותנך ולשון ואנגלית ומולדת ומדעים וכישורי חיים ומפתח הלב ו... ו... ו... ולכל מקצוע יש ספר וחוברת ו... ו... ו... לדעתי זה ממש מיותר.
אני ממש מאוכזבת וכך גם הרבה מחבריי שחזרו ארצה.
מצד שני יש הבן שלי ילד נבון ולמרות שזה מה שיש, עם זה ננצח


מבחינת אלימות וונדליזם, בביה"ס אין, אבל הילדים הישראלים, איך לומר... לי מאוד קשה להתרגל לסגנון הזה ואנחנו כבר כמעט שנה בארץ.
 

Mrs G

New member
איך אפשר להגיד שמערכת החינוך פה נהדרת ?

ילדים פה לא יודעים לדבר עברית ..
 
למעלה