ההורים כנראה נוסעים לאנשהו.
אז זה אני, שליש בקבוק ערק, משחקי מחשב וכנראה בשלב מסוים כשאהיה כבר מסוחרר אז הספסל ברחוב.
אחלה יום לדפוק לעצמך את הכבד בו למען האמת.
מי יתן ואקיא על איזה זוג מאושרים בזמן שהוא מתהלך ברחוב בערב.
כותב בו לפעמים כשיש זוגיות.
כעת אני בלי זוגיות, ולא מתוכנן דבר מיוחד. צריך לעשות טלפון היום לפני שיוצא למנדלימוס.
אולי אעבוד בבייביסיטר בגבעתיים ביום הזה, זה יוצא יום חמישי , נכון?
יום אחד אחרי החתונה של אחותי מחר בדרום תל אביב, חבל שלא התחתנה בוולנטיין דיי, אבל גם ה 13.2.13, זה תאריך קצת מגניב
אז אני כנראה אצפה באנימה (נשארו לי שני הפרקים האחרונים של Gundam Age שאני דוחה כבר הרבה זמן), ובערב אלך ללמוד יפנית (קורס רמה 4 עם המון בנות בכיתה ועם תקווה שאולי אחת מהם.. נה.. על מי אני עובד?) וכמו כל פולני טוב, אסיים את היום לבד בחושך.
חג הפרייארים, אני קוראת לו. קיטש אמריקאי דביק שאומץ על ידי נשים למורת רוחם של גברים.
הייתי ממליצה לכל הגברים לומר מראש לבנות זוגם שישכחו מהבולשיט הזה ויתמקדו במה שנעשה ביומיום.
החבר נבהל כשאמרתי לו שיום נורא עמוס שלו נופל על ולנטיין - אבל לי אין שום כוונות לצאת החוצה בטירוף האנשים והמחירים.
יש לי 50,000 דברים על הראש לעשות גם ככה (תקופת בחינות) ואין לי כסף. סרט טוב בערב להרגע יהיה בילוי מושלם בשבילי.
אבל זאת רק דעתי. מעולם לא ראיתי את התפריטים של המסעדות ביום הזה, ראיתי מה קורה בסופר לבונבוניירות ופרחים ושאר שטיקים קיטשיים ומטומטמים ש"חייבים" לקנות לאישה אחרת היא תעלב
להרגיע יש המון אנשים כולל אני שהולטין עובר להם כמו עוד יום מהימים
מנסיוני בדידיות לא קשורה לזוגיות
אתה יכול להיות בזוגיות מאוד בודד וגם להתיסר על כך שאתה משלם את המחיר של ביחד ואין את הביחד
ואתה יכול להיות סינגל עם חברים חברות משפחה ולא להרגיש בודד
יש הבדל משמעותי בין בודד ולבד
מקווה שיש הקלה