למרות היותי שמאלנית, אני נוטה להסכי
ם (חסרה לי אות אחת בכותרת...), אם כי לא בצורה מדויקת. הבעייה היא לא בתקשורת, הבעייה היא בכל השכבה האינטלקטואלית. השכבה האינטלקטואלית בישראל נוטה להיות פרו-שמאלנית ואנטי-ימנית במופגן. אני רואה את זה בבן-זוגי, שהוא ימני בדעותיו, ורק מאז שאני מכירה אותו התחלתי לקלוט כמה שקשה להביע דעה ימנית בחברה אינטלקטואלית. באוניברסיטה, למשל, קשה מאד להביע דעה ימנית בלי לחטוף מתקפה מסיבית. ד``ר יובל שטייניץ בזמנו דיבר על זה, וממש היה לי קשה לקלוט, על כמה שקשה להיות איש אקדמיה בעל דעות ימניות באוניברסיטת חיפה. היום, שראיתי את זה מקרוב, אני מבינה את זה הרבה יותר. ברגע שאדם מביע דעות ימניות (מהבחינה המדינית), הוא אוטומטית נתפס כפחות אינטליגנטי. ההטייה בנושא היא מאד מאד חזקה. ולהרבה אנשים קשה מאד להתמודד עם אדם כמו בנזוגי, שמביע דעה ימנית נחרצת בצורה מאד אינטליגנטית ועם טיעונים מעמיקים ומבוססים (כשאנחנו נכנסים לויכוחים פוליטיים זה יכול לקחת שעות...)