"תתעצבני! אני מבקש שתתעצבני!"

[מפזרת צלילים ברוח]

"תתעצבני! אני מבקש שתתעצבני!"

זה מה שהמוח האנושי קולט כשאתם אומרים למישהו להירגע - איך יש אנשים שלא מודעים לכך?! אם הבנאדם שמולכם עצבני, להגיד לו להירגע יגרום לו להתפוצץ מרוב עצבים, ואם אותו בנאדם עדיין רגוע, הוא לא ישאר כזה אחרי שתגידו לו להירגע. זה נתון שלדעתי צריך להוסיף לתכנית לימודי החובה בבתי הספר, כי נתקלתי ביותר מדי אנשים שלא מודעים לעובדה הפשוטה הזאת וחושבים שזו הדרך הכי טובה להתמודד עם אנשים עצבנים.

אחרי מה שהלך כאן במשרד, שכלל התפרקות מוחלטת של קולגה שלי והתפרקות כמעט מוחלטת שלי, הממונה שלנו הציעה בהומור שנוציא ניוזלטר בנושא על מנת לסגור את הפינה הזאת עבור אנשים שלא יצא להם לפגוש בעבר אדם עצבני ו/או שלא היו עצבניים מעולם (זה ההסבר היחיד שהיא מצאה לתופעה).

 

[אשה מרציפן]

אני כל כך מבינה אותך

הורס אותי כל פעם מחדש להיתקל באנשים כאלו שמשום מה לא מודעים לעובדה שהמילה "תירגע!" זו המילה הכי מעצבנת בעולם. תוסיפי לזה את אלו ששואלים למה את עצבנית, כשגם אם את לא עצבנית רוב הסיכויים שתהיי כזאת אחרי שהם שואלים אותך.

אותי הכי הורס להיתקל בנציגי שירות שרואים לנכון להגיד ללקוח להירגע. גם אם לא לימדו אותם בקורס שזה משהו שאסור אסור להגיד, הייתי מצפה שנציג שירות שעובד יומיים בתפקיד יבין את זה לבד.

 

[קואלה המקורית]

סליחה על השאלה

ותרגישי חופשי להגיד גם לא...

אבל מה קרה? נשמע שממש היה בלגן.

ואני כל כך מבינה. שונאת שאומרים לי "תירגעי".
בגלל זה, כשאני במצב של עצבים מטורפים, אני מבקשת מהצד השני שיעזוב אותי בשקט.
תמיד אני אומרת - "רד/י ממני עכשיו, תנו לי להירגע לפני שאגיד משהו שאחר כך אצטער עליו".
מה שלי אישית עוזר בדר"כ, זה להיות עם עצמי שעה.
להתקלח, לאכול משהו, לקחת רסקיו, לשתות מים, לצאת לסיבוב בחוץ, לצלם.

בתור לקוחה, זה הכי מחרפן אותי. סיפרתי פה על הפעם שמוכרת חייבה אותי בטעות ב- 18000 ש"ח במקום 600?
(יא וולי, איך נזכרתי בזה עכשיו

)

 

[מפזרת צלילים ברוח]

לא היה בלאגן כמשמעו

הייתה שיחה בין קולגה שלי לאחד העובדים, הוא ביקש ממנה משהו והיא הסבירה לו שזה בעייתי וידרוש כמה דברים, הוא התעקש שהוא צריך את זה עכשיו וביקש שתעשה מאמץ, והיא נאלצה לענות לו באסרטיביות יחסית (אסרטיביות - לא עצבנות) ואז הוא בא אליה עם היציאה הזאת "תירגעי!". היא לא הייתה עצבנית במיוחד לפני זה, אולי קצת כי הוא דיי שיגע אותה, אבל אחרי היציאה שלו היא התעצבנה, ואחרי שהוא חזר ואמר את זה עוד פעם והוסיף עוד משפט מעצבן שכלל משהו כמו "תירגעי כבר! את תמיד כזאת עצבנית כשמבקשים ממך משהו?" היא הייתה ממש עצבנית, אבל עדיין השתדלה לדבר הכי יפה שיכלה למרות שלא היה לה קל. אני ניסיתי לסייע ואמרתי לו שיפסיק לדבר אליה ככה ושהוא רק מעצבן אותה יותר ואז הוא עבר להיטפל אלי ואמר לי להירגע, ושהוא לא מבין מה עובר עלינו שאנחנו חוטפות קריזה ככה. מהצד זה אולי נראה כאילו הוא ניסה לעצבן אותנו בכוונה, אבל היה ברור שזה לא מה שהיה ושהוא היה מונע מחוסר הבנה שזה מה שהוא עושה.

והכי עצוב - שהכל היה יכול להסתיים בצורה נעימה (יחסית), אם הוא רק לא היה משתמש במילה הזאת!

 

[קואלה המקורית]

יו, איזה מחרפן

טוב שהוא לא שאל אותה האם זה היום שלה בחודש....
על אלו אני בכלל יכולה לעוף.

 

[trilliane]

 

[אשה מרציפן]

אלו הכי הורסים אותי

לא שאני אוהבת את אלו שעושים את זה בכוונה, אבל במקרים האלו עוד ברור למה הם עושים - אלו שעושים את זה בלי כוונה הם הכי גרועים, כי בדרך כלל הם גם לא מפסיקים ועוד באים בהאשמות - כי הם הרי לא עשו שום דבר לא בסדר, בסך הכל ניסו להרגיע אותך...

נזכרתי בעקבות זאת במקרה עם אותה קולגה סתומה שסיפרתי עליה כאן לא אחת, שהחליטה לפתוח את היום עם הכרזות שאני נראית רגועה וחזרה על זה כמה פעמים, וכשביקשתי שתפסיק ותעזוב אותי היא לא הבינה וחזרה שוב על ה"אבל מרצי, באמת שאת נראית רגועה!" והיא לא אמרה את זה בציניות - היא באמת ראתה לנכון להרצות לי על כך שאני נראית רגועה.

 

[אשה מרציפן]

לא סיפרת על המוכרת הזאת!

ואם תספרי שבנוסף לזה היא אמרה לך תירגעי, אני אשמח לשמוע מה אמר הממונה עליה אחרי שהתלוננת.

 

[קואלה המקורית]

יו, זה היה קטע

רציתי לקנות לאחי וגיסתי מתנה לכבוד הולדת בתם הקטנה.
נתתי לזה סכום של 600 ש"ח.
לא רציתי לקנות משהו כמו בגדים וכאלה, כי כל זה היה להם מהבת הגדולה.
הם ביקשו תלוש לאחת מהרשתות הפארם הגדולות.

המוכרת מעבירה את כרטיס האשראי, הוא מחויב, אבל התלוש לא מתקבל.
מעבירה פעם נוספת. שוב מחויב כרטיס האשראי, והתלוש לא יוצא.
פעם שלישית - עובר ולא מתקבל.

בשלב זה כבר נלחצתי. 18000 ש"ח עומדים לרדת לי מהחשבון ואפילו לא כרטיס מתנה אחד. זה היה ביום שישי, אין עם מי לדבר בחברת האשראי, לבטל לא ניתן.
קראו למנהלת הסניף, ולמנהלת החשבונות. וניסו להתקשר לחברת האשראי, ויוק - אין מה לעשות בנידון.
והקטע הוא - שאף לא אחד לא מבין למה השובר לא יוצא מהמערכת.

בסוף הסתבר שהשובר יכול להכיל גג עד 500 ש"ח, ולבקשתי המוכרת הקלידה 600 ש"ח... אז המערכת חייבה את כרטיס האשראי, אבל לא הוציאה את השובר בפועל.
אז בסוף ויתרתי על 100 ש"ח, ונתתי להם שובר של 500.
ביום ראשון שאחרי, עשו לי ביטולי עסקה וחיוב אחד.

ובתוך כל הבלגן, המוכרת לא מפסיקה להגיד לי "תרגעי", ומשפטים בסגנון "מה קרה לך? הכל יהיה בסדר". וכל מה שעובר לי בראש זה, "יהיה בסדר? אני זאת שכרגע חייבתם אותה על 18000 ש"ח!!! מה יהיה בסדר?"
אשכרה הביאה אותי למצב של היפר - ונטילציה.

 

[קואלה המקורית]

1800 ש"ח! 1800 ש"ח!

סליחה... מרוב התעסקות פה בחשבוניות,
קופץ לי ה- 0 הנוסף אוטומטית

 

[אשה מרציפן]

הזוי ביותר!

הייתי מצפה ממנה שתרגיש לא נעים ותתנצל בפנייך, ולא שתדבר אלייך ככה (גם אם היא מאלו שלא יודעים, מסיבה שעדיין לא הבנתי, שאסור להגיד למישהו "תירגע!").

הזכרת לי מקרה אחר שכבר סיפרתי עליו בפורום: הזמנתי שייק פירות, שאלתי אם יש חלב סויה, המוכר האדיב ענה שלא והתחיל לפרט את כל הבסיסים שיש כולל כל אחוזי השומן של החלב וכו'... ביקשתי על בסיס מים, הוא חזר אחרי "מים", אבל ראיתי אותו לאחר מכן מוזג חלב. כשאמרתי שאני מקווה שזה לא בשבילי הוא אמר שכן ושאל מה הבעיה. עניתי לו שביקשתי על בסיס מים כי אני אלרגית לחלב והוא טען "לא שמעתי" (לא שמעת, אבל חזרת אחרי + שמעת חלב וגם כמה אחוזי שומן/מועשר לא מועשר?). לא התעצבנתי, אבל כן הזכרתי לו שהוא חזר אחרי וששאלתי על חלב סויה בהתחלה והיות שהתגובה הזאת והתגובה שהגיע אחרי זה "אפשר לחשוב מה קרה" "אנשים טועים לפעמים" נשמעו לי לא סימפטיות, העצמתי את נושא האלרגיה ומה יקרה אם אני אשתה חלב. בשלב הזה הצטרפה לשיחה עובדת אחרת שאמרה גם היא "תירגעי, מה כבר קרה, הוא יכין לך חדש". זה היה לפני מקרה לה גופרה, אני תוהה אם גם לחן אפרת ז"ל המלצרית אמרה "תירגעי" כשהיא הבהירה שאסור שיהיו אגוזים במנה כי היא יכולה למות מזה.

למי שתוהה, ויתרתי על השייק. קניתי במקום אחר שם ידעו להקשיב...

 

[trilliane]

זה תכנות לקוי של המערכת...

בחודש האחרון שילמתי במכולת באשראי והפתק לחתימה לא יצא והמחשב נתן איזו הודעת שגיאה. הקופאי ניסה להעביר שוב את הכרטיס שלי והוא לא עבר לו, הוציא לו הודעה שמדובר בעסקה כפולה. כבר כשחששתי שיהיה לי חיוב כפול הוא הסביר לי שהוא לא יכול לחייב אותי פעמיים על אותה עסקה, כך בנויה המערכת. לא יודעת אם שלהם או של חברת האשראי; בכל מקרה זה לא משהו ייחודי להם, זו לא איזו רשת גדולה או חנות מפוארת. מצער שדווקא ברשת גדולה לא קיימים מנגנוני ביטחון כאלה.

 

[Osnatz1]

מצעד השאלות/בקשות השנואות עליי:

1. תרגעי! (לרוב מגיע כשאני הכי רגועה, מצב שלא נשאר הרבה זמן אחרי שמבקשים ממני להרגע)
2. אבל למה את עצבנית? (סביר להניח שאני לא עצבנית, אבל אם כבר- כנראה שזה בגללך)
3. מה את במחזור או משהו? (דווקא במחזור אני לא מתעצבנת מהר, יותר אדישה, אבל פעם הבאה אסמן לך בלוח שנה)
4. קמת על רגל שמאל היום? (דווקא הכל היה נהדר לפני שנתקלתי בך, AKA זו לא אני, זה אתה)
5. מה יש לך היום? (בד"כ נשאל דקה אחרי שאני נכנסת לעבודה אם חלילה לא פצחתי בזמרה וחיוכים לכל עבר = משמע אני בדכאון. הגיוני, לא?)
6. מה, את בוכה? (אף פעם לא ראיתם בנאדם מפהק?! אני דומעת כשאני מפהקת! למה אחרי כל פיהוק אני צריכה להבהיר שהכל בסדר? שחררו!)

יכולתי להמשיך עד 10 אבל רק להזכר בסיטואציות מעצבן אותי, ומטרת ההודעה להתקומם נגד מעלילי עלילות השווא העצבניות עליי, אז אפסיק כאן....

 

[מפזרת צלילים ברוח]

מה, את בוכה - שאלה מעצבנת ביותר!

גם אני נוטה לדמוע בעקבות פיהוקים ועיטושים, ועכשיו עם הקור קורה שהעיניים שלי דומעות - למיטב ידיעתי זו לא תופעה נדירה ואפשר בקלות להבדיל בין דמעות כאלו לדמעות של בכי, אבל יש מישהי מעצבנת שעובדת איתי שכל פעם מחדש חוקרת למה אני בוכה, כשאחרי הפעם הראשונה שהסברתי לה מה המשמעות של הדמעות האלו, היא עברה לחקור בנות אחרות שעובדות איתי מה קרה ולמה אני עצובה!

 

[rasmus girl1]

ועוד אחד משלי,

ש3 אנשי שירות אמרו לי בהזדמנויות שונות,
"מה לא הבנת??!"

 

[lilo4]

אני פשוט לא יכולה לסבול

כשמישהו אומר לי "מה את במחזור שאת עצבנית?"
זה באמת יכול להביא לי את הסעיף. יש לי רשימה מכובדת של סימפטומים, אבל אף אחד מהם לא כולל PMS ועצבים. וזה בעיקר מעצבן אותי בגלל שזה מראה שאותו בנאדם לא לוקח אחריות על ההתנהגות שלו

 

[nathaliesh]

פעם אחת מישהו אמר לי את זה

לא משנה מי לצורך הסיפור ולא אחשוף אותו פה, כי הוא בן משפחה, אבל התשובה שנתתי לו השתיקה אותו לכל החיים - "ההערה השובינסטית מפצה על זין קטן או שיש בעיה אחרת?"

 

[nathaliesh]

זאת התגוננות

מפני הצד השני שמרגיש מותקף. לא שאני מצדיקה את זה, גם אותי זה מעצבן וגם אני שונאת שאומרים לי תרגעי, כאילו במטה קסם, אחרי שהבן אדם אמר את זה אני ארגע, אבל זאת הסיבה ומזה זה נובע. כמובן שאם באמת עצבניים אז לא טבעי ולא הגיוני לדרוש ממך לזכור את זה באותו רגע, אבל אם את לא עצבנית - אז אין סיבה שזה יעצבן אותך. פשוט ברגע שמישהו אומר לך את זה תביני שמסיבה עלומה כלשהי שקשורה בו הוא מרגיש צורך להתגונן ושני כיוון. זה הכל

וכן, זה מעצבן מאוד.

 

[אשה מרציפן]

את אומרת שאין סיבה שזה יעצבן את מי שלא עצבני

אבל בפועל מי שהגיבו ציינו שמילה הזאת מעצבנת אותן + את בעצמך כתבת שזה מעצבן מאוד... אני אישית מכירה את זה גם על עצמי גם מהניסיון שלי עם אנשים רבים וטובים - הדרך הכי טובה לעצבן מישהו רגוע זה להגיד לו שירגע ו/או לשאול אותו למה הוא עצבני. אני גם לא חושבת שזה קטע של להתגונן, אולי בסיטואציות מסוימות אבל לא נראה לי שזה מה שהיה בסיטואציה שמפזרת תיארה ואני גם נתקלתי בזה בסיטואציות רבות אחרות שלא היה שם שום קטע של התגוננות, אלא הצד השני באמת ובתמים חשב שהוא פועל במטרה להרגיע את בן שיחו העצבני, כולל במקרים בו הוא לא היה עצבני.

איכשהו הדיון הזה מזכיר לי מורה שהייתה לי בחטיבת הביניים, שהאמינה משום מה שסטירה זו הדרך הכי טובה להרגיע בנאדם. היא לא השתמשה בזה בכיתה שלי אבל הייתה פעם שדיברה על תלמיד שהתחצף אליה שהיו שמועות שנתנה לו סטירה, ואמרה שחבל שלא עשתה את זה כי זה מה שהיה מרגיע אותו.

 

[nathaliesh]

את הצד השני ברור לך שלא תצליחי לשנות

הרי אנחנו מדברים על קולגות/לקוחות וכן הלאה ולא על בני זוג, משפחה או חברים קרובים. כך שהשינוי היחיד שיכול להתבצע הוא שינוי אצלינו.
המילה עצמה מעצבנת בעיקרון, אבל לא תמיד היא דורכת אצלינו על היבלת הרגשית, לפעמים אנחנו מתעצבנים על אמת, לפעמים רק מתרעמים, לפעמים חושבים "זה מעצבן!" אבל העצבים לא אמיתיים ועוברים אחרי רגע. במקרים כאלה בהחלט אפשר להפעיל ראציונל.