״אדם רגיש מאוד״

[שרץ העוף]

״אדם רגיש מאוד״

הי לכולם,
אני יחסית חדש פה, אשמח לתגובות.
חששתי, היססתי, אבל בסוף סעמו כולם, הנה הסיפור שלי:
אני בשנות העשרים המתקדמות ומעולם לא הייתה לי חברה ולמעשה גם בקושי חברים.
לא אני לא בעל מום, לא שמן, לא מוזר ובלי דפקטים, לפחות לא כאלה שנראים כלפי חוץ...
האמת שאולי להפך, עם כל הגועל ההוא של הנחתום, זה שמעיד על העיסה שלו, אז אני נראה טוב יחסית.
אז מה הבעייה בטח שואלים? טוב, גם אני שואל את זה בערך עשרים וכמה שנים.
אני אדם מאוד עמוק, מאוד רגיש ולא אך במובן הפגיע והעדין של המילה אלא רגיש כזה ששם לב להכל, שם לב אבל לא מראה.
אני לא טיפוס המוני, לא אוהב(בלשון המעטה) מסיבות, פאבים וכיוצא באלו, בקיצור טיפוס אישי, אינטימי איך שלא לקרוא לזה.
אני יודע שיש בי משהו שונה, אולי זה רק נדמה אבל עם הגיל גובר החשש, בנסיון להבין מה המכשול שמבדיל אותי, זה שמונע ממני לפרוץ, להתחבר, להעיז, להגיב ולהיות כמו כולם מצאתי תופעה שמסבירה את הכל, קוראים לזה אדם רגיש מאוד,
יכול להיות שזה סתם, הנסיון הזה לחפש שם למה שאתה, אני באמת לא יודע, מה שכן המחיר שאני משלם הוא כבד, אני בודד במובן הטהור של המילה ולא מצליח לצאת מזה,
הייתי שמח לשמוע תגובות

 

[avi1283]

היי

ברוך הבא.
מניח שאתה באמת מאוד רגיש וזה תכונה חיובית בעיני, אבל לא חושב שזה אמור להפריע לך ליצור קשרים.
לגבי הלמה אתה לא פורץ ומעיז. אני יכול להגיד לך שלגבי בעבר גם כן ניסיתי לנתח את זה מלא, ולחשוב למה אני לא "זורם" כמו כולם.
באיזשהו שלב הבנתי שלחשוב על זה מלא לא מועיל, כדי להעיז ולהגיב צריך פשוט לעשות, זה לא משהו שישר יהיה טוב, וצריך לעבוד על זה הרבה.
וכדאי ליצור את ההזדמנויות והמקומות שבהם יהיה לך יותר קל לתקשר, זה יכול להיות עבודה התנדבות תחביב ועוד.
אולי אתה יכול לספר יותר מה קורה כשאתה מנסה ליצור קשרים אם בכלל, ואז יוכלו לעזור לך יותר ספציפית.

 

[A 26 cm Schlong]

אני באמת לא מצליח להבין מה הקשר

בין רגישות יתר לכאורה לבין קושי ביצירת קשרים חברתיים ו/או זוגיים.

האם הכוונה שלך היא שאתה נעלב סדרתי? שכל דבר שאומרים לך אתה מקצין ולוקח ללב? כי אם כן, אז וואלה אתה בבעיה. אף אחד לא רוצה להסתובב עם מישהו שנעלב מכל מילה שזורקים לו. זה מעיק.


אני לא יכול לתת לך טיפים איך להפוך מגבר רגיש לרמבו, אבל אני יכול לכתוב לך שאתה יכול להיות רגיש ובה בעת לשים פס על העולם, בדיוק כמו שכתבת "סעמו על העולם". זו הדרך.


אל תחפש שמות ל"תופעה" הזו, כי ברגע שאתה עושה את זה, אתה, במודע או שלא במודע, מעניק לה תוקף ותולה בה את הסיבה לכך שאתה בודד, וכשזה קורה - יהיה לך מאד קשה להשתחרר. כל פעם שתנסה ולא ילך לך, אם תנסה בכלל, אתה תגיד לעצמך "אה, זה בגלל שאני אדם רגיש מאד", וזה, ידידי, BIG NO NO!


חיי חברה "תקינים" לא בהכרח קשורים בבילוי במסיבות ובפאבים. למעשה כל דבר שמסב לך הנאה יכול להפוך לבילוי, כך שמהבחינה הזו אני לא חושב שיש לך בעיה כלל. יש ה-מ-ו-ן אנשים שלא אוהבים את מה שאתה מכנה "המוניות" ויש להם חיי חברה וזוגיות מצוינים. יש לך תחביבים? למה שלא תהפוך אותם לבילוי? אתה חושש שהתחביבים האלה לא מספיק פופולריים? תתפלא לדעת כמה אנשים אוהבים למשל להרכיב מודלים של מטוסים - לכאורה לא הבילוי האולטימטיבי, אבל בקרב האנשים המתאימים - לא יוכל להיות טוב מזה.


(אתה בן 26! כל החיים לפניך. תנשום עמוק ויאללה - לעבודה. זה הכל בידיים שלך!)

 

[Elle992]

 

[dori78]

אני דווקא רואה קשר

כל מה שכתבת בעניין יצירה אקטיבית של חיי חברה נכון מאוד, אני רוצה לחדד את עניין ה"רגישות".

אני לא בטוחה ש"רגישות" זו המילה המתאימה לעניין, במקום "רגיש" אני אשתמש ב"מרגיש".
אני מאוד מזדהה עם שכתב פות"ש, אם הבנתי נכון הוא מתכוון לתפיסה מוגברת של כל מה שמסביבו.
כשאדם רגיל יושב בדייט, הוא מסתכל על הפרטנרית שמולו.
מי ש"מרגיש" את כל מה שמסביבו, רואה את הבעות הפנים של הפרטנרית, שומע את המילים שהיא אומרת, שם לב למחוות פיזיות קטנות (מה שקוראים "שפת גוף"). זה גורם להמון עומס על המח, המחשבות מתחילות לרוץ לכל מיני כיוונים. אם משולבת בזה גם הפרעת קשב וריכוז קלה, הוא "מרגיש" גם את המלצרית שכמעט שפכה כוס יין על אחד הסועדים; את הזוג בשולחן השלישי משמאל שמתחיל מריבה לא נעימה בכלל ואת התגובה של הפרטנרית (שהתבטאה בשינוי קל של הבעת הפנים) לזוג בשולחן ליד שעסוק בנשיקה לוהטת.

אם אני אכן מבינה נכון, מדובר באדם שחווה את העולם בצורה מוגברת, מגיב מיד על הדברים (גם אם רק במחשבה פנימית) - זה מאוד מתיש, לפעמים אתה כ"כ עסוק במה שרץ לך בראש, שאתה לא באמת "נמצא" בדייט אלא מתעופף עם המחשבות לכל מיני כיוונים. וזה קורה כל הזמן, בכל סיטואציה. ככה שזה בהחלט יכול ליצור קושי ביצירת קשר חברתי או זוגי.

 

[שרץ העוף]

"שימת פס": בין מציאות לוירטואליה

באינטרנט אכן קל להשים פס, במציאות זה כבר יותר מסובך, מעבר לאידיאולוגיה.
כן אני יודע שאני בבעיה, אולי בגלל זה חיפשתי לה שם
אמת היא כי חיי חברה תקינים ל אלא מסתכמים במסיבות ופאבים, אבל מה עושים כשאין חיי חברה כלל.
כן יש לי תחביבים, אני מאמץ אותם וגם מגוון,
רוב יומי אני נמצא בתוך חברת בני אדם
אני בן 26 וכל החיים לפני ובכל זאת מה לעשות.... כנראה שכמו שאמרת אני אכן בבעיה,
בעיה שבגללה אגב גם בחרתי לשתף

 

[לאחשובבכללבכלל]

אתה לא בבעיה. זה שמצאת לזה שם זה דבר מצוין

מלמצוא שם למצב ועד להגדיר אותו כבעיה יש מרחק די גדול.
תחליט ללמוד על המצב שלך, תחליט להתפתח, תחליט להבין מהיכן זה בא ותעשה עם עצמך תהליך של התפתחות.

תלמד לנצל את המצב הזה לטובתך ואז אין שום סיבה בעולם שלא תהנה מזוגיות מלאה ועשירה.

זו החלטה שלך.

 

[לאחשובבכללבכלל]

איך אתה לא מבין מה הקשר

הקשר ברור.. ככל שאדם רגיש יותר כך הקושי שלו בסיטואציות חברתיות יגדל. כמובן אני עושה הכללה קצת גסה אבל מן הסתם זה דבר ברור לגמרי. (אנשים רגישים מודעים לניואנסים שאנשים נורמליים לא מודעים אליהם ומכאן שנוצר קושי בתקשורת הכי בסיסית וזה מאוד בקצרה. אני יכולה להרחיב לכל המעוניין)

לתת תוקף ל"תופעה" כמו שבחרת לתאר את זה, זה בדיוק מה שהוא צריך לעשות! מה שרשמת בהקשר זה לחלוטין לא נכון בעיניי.
אם הוא לא ייתן לזה שם ולא ייתן לזה לגיטימציה איך הוא יוכל להסתכל על עצמו במראה ולהיות שלם עם מי שהוא? הוא חייב לדעת מי הוא.

כל הקטע של לתת תוקף זה לא תירוץ, אלא מודעות למי ולמה שאתה.
רק מתוך מודעות ניתן לייעל את תכונות האופי הפחות מקובלות בחברה המודרנית למקום טוב וחיובי. (רגישות בייחוד אצל גברים= תכונה לא רצויה בחברה המערבית. אך זו תכונה שניתן לייעל למקומות גבוהים ביותר)

אז סתם לידע כללי- יש תופעה כזו ואפילו יש ספר כזה וקהילה כזו של "אנשים רגישים מאוד" וכמובן רבים מהם גם חסרי נסיון מיני ומתקשים במערכות יחסים ובמיניות.

 

[כוכב געשי]

יש הגדרה כזאת, ודיברתי עליה פה בעבר

ואתה לא לבד, ואתה אדם מיוחד.
גם אני רגיש מאוד, והייתי תקוע הרבה שנים במקום.
ואם לא קראת את הספר, הגיע הזמן שתעשה זאת.
הקושי לפתח קשר עלול לנבוע מהעובדה שעוד לפני שהתחלת עם מישהי כבר הרצת בראש איך היא תגיב ואיך אתה תישמע ואיך היא תדחה אותך ואיזה מבאס זה יהיה, ובלי לשים לב כבר הגעת למסקנה שאין סיכוי וזהו.

ורק שתדע שבת זוגתך תהיה מאוד מאושרת מהתכונה שלך.
אתה תהיה מאהב אדיר, בלי תנאים, מעניק בלי סוף, ושניכם תהיו מאושרים.

אבל אל תתלהב יותר מדי

, כ20 אחוז מהאוכלוסיה "רגישים מאוד". יש לך מתחרים.

 

[שרץ העוף]

האמת שקראתי

רק חבל שחסר שם את החלק של הפתרונות לבעיה, כאלו שעוזרים...
בכל אופן תודה רבה על התגובה

 

[כוכב געשי]

יש את כל החלקים, כולל מה אפשר לעשות

אבל אין קסמים בעולם.

 

[Elle992]

קודם כל-ברוך הבא!

שנית כל..

אתה יודע...כשהגעתי לכאן בהתחלה חשבתי שרק אני "העוף המוזר" פתאום אני מגלה עוד ועוד אנשים כמוני צצים כפטריות אחרי הגשם...........

זה נחמד, ובעיקר מנחם לדעת שאולי מצבי לא אבוד וכן אמצא מתישהו גבר, כמוני, שלא אוהב מקומות המונים/ציבוריים, שאוהב את הסולידיות והאינטימיות והפרטיות...מנחם. נותן תקווה בלב(למרות שאני לא בנאדם אופטימי)

ונעבור לנושא שלך....אני חושבת כמו שהבחור בניק שלונג אמר באמת שווה לנסות להתעסק בתחביבים אם במידה ויש לך, אם אין..שווה לנסות להתחיל לחשוב עם עצמך ולפתח כאלה. אני למשל אוהבת אומנות(על רוב גווניה, אבל בעיקר יצירה/ציור וכד') אז אומנם עדיין לא הכרתי אנשים בתחום הזה אבל זה נטו כי אני לא יוצאת ולומדת את זה בחוץ.

לא משנה, תחשוב עם עצמך מה הבילויים שגורמים לך להרגיש טוב....כן, אלה יכולים להיות גם מקומות חשוכים ואפלים או מוזרים לנורמה, אל תחשוש מכך. תלך עם האמת שלך....כי אין לך ברירה אחרת, אתה לא יכול להסתתר מהאמת שלך כל החיים, בסופו של דבר תצטער שלא ניצלת זאת בגיל צעיר כשעוד היה לך את הכוחות והמוטיבציה,

יש כאן לא מעט כמוך, אם אתה מתחבר לנושא הפורום ולהאווירה אני ממליצה להשאר, להשתתף לדון ולשתף. מי יודע....אולי מכאן משהו יצמח ואולי מכאן תצליח להצמיח משהו בחייך האישיים, בכל מקרה..המון הצלחה בכל אשר תקח ותעשה

 

[שרץ העוף]

תודה רבה

לאמת שלי מחיר כבד, מחיר של בדידות ואיך לא...עצב.
אמת שכזו לא יכולה לשרוד בחברה, היא פשוט פולטת אותך החוצה, מראה לך כמה אתה לא שייך.
בכל אופן תודה רבה על התגובות, שמחתי לדעת שיש עוד כמוני

 

[Elle992]

רק עכשיו שמתי לב שלא התייחסתי לרגישות שלך

לגבי זה אני יכולה לומר לך שאישית עד לפני שלוש שנים הייתי טיפוס מאוד רגיש, רגיש עד לרמה של פגיעה(לא מכל דבר, אבל מילים פוגעות/מעליבות בהחלט עשו את שלהם) ומשהו השתנה בי....טוב,

זה חלק מהשינוי שאני עוברת להיות בנאדם פחות פגיע ויותר טוטאלי בחיי, אבל עד היום אני רגישה ושמה לב לכל פיפס(לפעמים גם דברים לא משמעותיים) וכן זה הסימפטום של הרגישות שעדיין נשאר בי. יש כאלה ששולחים אותי לפסיכולוג בגלל שאני שמה לב לכל דבר/שטות, האם גם לך עשו ככה? שלחו אותך לפסיכולוג כי זה נראה להם בעיה....סתם מעניין לשמוע צדדים אחרים בסיפור,

אז אם כל כך תרצה למתן ומעט לשנות את המצב-אתה יכול, זה הכל תלוי ברצון ובכוח מחשבה שלך....אני עד היום טיפוס בעייתי ושקשה לו ליצור קשרים בצורה חלקה, זה לא רע, אבל...זה גם לא הכי נוח. אותי לא פולטים כי אני מראש לא מתחברת לבני אדם שלא מסוגלים לקבל את השונה, לדעתי אם תמצא אנשים במצבך/דומים לך שכן יודעים ומבינים ופתוחים לקבל את השונה אז לא תיהיה בעיה, למדתי בחיים שבני האדם מתחלקים ל-2 כאלה שמקובעים בנורמות ולא מוכנים לקבל את השונה והמוח שלהם אטום, וכאלה שהם פתוחים לקבל את השונה בלב שלם, אז אני מאמינה ששווה לחפש את הסוג השני כי לא חסר כאלה....בייחוד כאלה שהם בעצמם שונים מהנורמות בחברה. לאו דווקא אנשים בדיוק כמוך, זה יכול גם להיות בנאדם שהמיניות שלו שונה או שהדפוסי התנהגות שלו שונים מהנורמה וכד'...

 

[שרץ העוף]

אולי לא דייקתי בלשוני

לא החברה פולטת אותך החוצה, אתה נפלט, או בעצם בכלל לא התחברת מעולם אז לא זה ולא זה, אתה פשוט לא שם

 

[Elle992]

צודק

 

[לולקה1]

רגישות זה לא מינוס, להפך

זאת אחת התכונות היותר מוערכות, בין היתר ע"י בחורות. רבים וטובים(או בעצם רבות וטובות?) ממני הגדירו את הבחור האידיאלי שכל בחורה מחפשת (סוגשל..): "ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור" (אולי חוץ מעניין של הספונטני שמקבל גם קונוטציה שלילית היום, אבל לא נראה לי שאתה בבעיה.
בכל אופן, אל תתפוס את עניין הרגישות כמינוס. זה חלק ממך, והוא בהחלט יתרון.
תתמודד עם הדברים שמפריעים לך, בלי להשליך את זה על זה. אתה מרגיש בודד, לך למסגרות מסויימות - לימודים, חוגים, מפגש פורום חסרי ניסיון?
אל תשליך את הכל על הרגישות, ואל תראה בזה כחיסרון, כי זה ממש לא.
העניין היחיד בנוגע לאובר רגישות שכתבת, בעניין זה שאתה שם לב להכל, תבדוק עם עצמך אם לא מדובר בחרדה חברתית. אם כן, זה גם משהו שניתן לטפל ולהתמודד איתו.

 

[Elle992]

 

[שרץ העוף]

בכל זאת...

הי קודם תודה,
לצערי בצדדים מסויימים היא בהחלט מגבלה,
אני נמצא בהרבה מסגרות הכורכות חיי חברה, אני אכן סטודנט ודווקא מהמקום הזה אני רואה מה רב השוני, כלומר שהייה בתוך חברה אינה מה שחסר ולהפך היא ממחישה לי כל פעם מחדש מי אני,
כמו כן, עם כל הסייגים של חסר נסיון אומר בזהירות כי כפי הנדמה בעיני ״הבחור הרגיש״ שבחורות מייחלות לו אינו רגיש מאוד, אני מניח שהוא כן יוצא למסיבות מדי פעם, רוקד, יש לו חברים, הוא בטח גם נורא משופשף שצריך...
פעם חשבתי ללכת לשיחות, דבר שבעיני טוב כמעט לכל אחד, אבל כסטודנט אינני יכול לעמוד בכך...
לצערי אני כן משליך הכל על רגישות כי היא נוגעת להכל, אם זה בשיחה חטופה ואם זה במפגש חברתי כלשהו, עד כי לפעמים נדמה כאילו פיתחתי סממנים של מיזנטרופ.
על כל זאת מחירה מימינה ושכרה משמאלה, העומק שהרגישות לוקחת אותך אליו מהווה השראה רבה ליצירה במקרה שלי בעיקר לכתיבה, זה אכן פורק ומרומם.
תודה רבה על התגובות

 

[לולקה1]

מבינה אותך, ובכל זאת...

יש להיות מוקף באנשים, ויש להיות מוקף באנשים שאתה מרגיש איתם בנוח. אני בטוחה שיש ויהיו אנשים שבחברתם תרגיש מוגן ונוח. אז דבר ראשון, טוב שהגעת לפורום הזה, שיכול להוות לך אחלה של פלטפורמה להיכרות (זוגית ו/או חברתית), תנצל אותה.
כמוך יש עוד המון בחורים ובחורות רגישים ורגישות, כל אחד ברמה שלו. ובכלל, לא כולם נהנים מאותם דברים - בין היתר, ממסיבות ומועדונים.(ולפי מה שהתרשמתי מקריאה בפורום, מעטים פה כאלה שנהנים מזה.)
יש הרבה סוגים של אנשים, חוויות, בילויים, וקשרים. יש מקום להכל ולכולם. כל אחד נמשך למשהו אחר. אין נוסחה לבחור הרגיש שהבנות מייחלות לו. כל בחורה היא שונה, וכל אחת מייחלת למישהו אחר. באופן כללי, רגישות זה פלוס עצום, ותכונה מוערכת, וגם מושכת.
קטונתי מלהיות מאבחנת, אבל התיאורים שלך מזכירים חרדה חברתית. אני מציעה לך לבדוק את זה, וכן ללכת לשיחות. (שאגב הבנתי שיש גם טיפולים קבוצתיים, שזאת עוד דרך התמודדות גם עם החרדה וגם עם יצירת קשרים).
אני לא יודעת איפה אתה לומד, אבל בכל אוניברסיטה (אולי מלבד הפתוחה? אבל אין לי באמת מושג), יש טיפול מוזל לסטודנטים. אני מציעה לך לבדוק את העניין. במוסדות מסויימים זה עולה גרושים (יחסית).
בכל אופן, אל דאגה. הכל בר-שינוי.
הרבה בהצלחה.