モテキ - פרק 1

[johnny d]

モテキ - פרק 1

מספיק שיש מי שקורא ומגיב (גם אחד) ואשמח לדבר קצת עם ישראלים על התוכנית הזו

שם הסדרה הוא モテキ המגיע (למי שלא יודע) מ- もてる ו- 期 (להיות פופולרי בקטע רומנטי, ותקופה כמו סמסטר) והמשעמעות המשותפת היא הזמן בו אתה אטרקטיבי.

בקצרה הסדרה מדברת על בחור טיפוסי (מממוצע של מה שנאמר לי בערך חצי מהאוכלוסיה הגברית ביפן היא אכן כזו) לא פופולארי במיוחד שפתאום מחוזר ע"י מספר בחורות אטרקטיביות ללא הסבר ולא מבין מה לעשות בעניין.

הסדרה מוזרה, נוגעת בנושא רגיש של החברה היפנית.
והאמת בנושא שמאוד מסקרן אותי אישית.
מה הופך גבר יפני ביישן ליותר ביישן מגבר ישראלי ביישן ?
למה ביפן זה לגיטימי לחכות שהבחורה תעשה צעד כלשהו ?
מה הם האופציות למה שעובר ליפני בדייט בראש, ומה הם האופציות למה שעובר ליפנית בדייט בראש... ?

אני מקווה שהמשך 11 הפרקים הבאים ימשיכו להיות מעניינים.
הראשון היה ממש מצחיק, מעניין, ומוזר בצורה מזעזעת.

ועכשיו לרשמי עד כה...

 

[johnny d]

格好悪いふられ方

זהירות ספויילר!!!!!

「無理だ!絶対無理だ!会いたくない!!!」

המשפט הזה הרג אותי מצחוק, ועוד איך שהוא פשוט הולך בלי להסביר
בלי להגיד מילה ומתחיל לרוץ!!!

השחקן הזה עשה לי את היום, אולי השבוע, אני לא מפסיק לצחוק כל פעם שאני נזכר בזה.

* אני שמח שהוא ציין איזה 100 פעמים שהיא יפה, כי זה לא היה ברור מהסדרה... כאילו כל השחקניות יפות או משהו...
* הצחיק אותי שהוא היה צריך טלויזיה ברקע עם תרגום למה שקורה לו באותו הרגע, כאילו בלי לשמוע את זה הוא לא היה מבין שהבחורה מעוניינת בו...
* לא הבנתי למה הבחורות האלו רוצות לצאת איתו?
* הסיפור בפסטיבל היה ממש מוזר, בתור התחלה למה אתה כזה שלילי, ואחרי כל השליליות הזו איך בן אדם יכול ללכת בלי להגיד כלום זה נראה לי סופר לא מנומס \ מציאותי...
* טוב אז נניח שזה מה שקרה, למה היא חיכתה שעה לשאול אותו למה הוא ברח ?
* קטע מעניין היא שלאורך כל הפרק הוא תמיד שלילי והיא חיובית כזו עד שהיא לבד בסוף ואז היא מרשה לעצמה להתעצבן. לפי נובוקו זה בגלל שהיא בחורה ובחורות לא אמורות להביע חוסר שביעות רצון במקום פומבי או משהו בסגנון.
לא הבנתי בדיוק (וניסיתי) למה זה שונה מגברים, גם בארץ יש דברים שמצפים ממך לא לעשות בחברה אבל זה משהו שקשור למין...
* בכל מקרה זה הצחיק אותי שבסוף היא גם הוציאה עצבים, מה שאני לא מבין זה למה היא בכלל שוקלת להמשיך לצאת איתו?
* והוא ממלמל לעצמו שהוא היה שמח אם הוא היה מצליח להתאהב בה, הוא בכלל לא רוצה אותה ואם זאת הוא מנסה לרצות אותה, זה גם נשמע הזוי משהו...
גם בפאב כשהיא סיפרה על העבודה שלה, הוא פירש את זה בצורה הכי מזלזלת שאפשר, ואז אתה חושב לעצמך אם זה מה שהוא חושב עליה כשהוא יוצא איתה אז למה הוא יוצא איתה ?

היו עוד המון דברים, אבל אני עייף אחרי יומיים ארוכים וראיתי את זה בתחילת השבוע...

 

[herouth]

אני מכל הדיבורים הפנימיים שלהם התרשמתי

...ששניהם לא אנשים נחמדים במיוחד.

לאורך רוב הפרק משמיעים רק את הדיבורים הפנימיים שלו. אני לא חושבת שזה קשור למה בחורה אמורה להביע בפומבי כי הרי מדובר בדיבורים פנימיים ואף אחד לא יודע את זה חוץ מהצופים. לדעתי פשוט לא מראים מה היא חושבת במהלך הפרק, כי מנסים להראות לנו את הסיטואציה דרך העיניים שלו, והוא לא יכול לדעת מה היא חושבת באמת ונאלץ להסתמך על ספקולציות פרטיות שלו (כי חס וחלילה לשאול את הבחורה). אם היו מראים לנו מה היא חושבת בשלב הזה זה היה מקלקל את האפקט.

הוא מזלזל בעבודה שלה ובכלל יורד (בראש שלו) על כל מיני אנשים (אלה צריכים למות!), בעוד שהוא בעצמו לוזר רציני. בסוף מסתבר שגם היא לא ממש נחמדה, ולא באמת ברור שיש איזה モテキ שמושך אותה אליו.

הקטע שבו הוא נוסע בדמיונו לעבר במכונת זמן עשויה מקרטונים מעוכים, ותופס את עצמו בדיוק בשלב שהוא עומד לעשות ביד הרג אותי מצחוק.

כמה דם ירד לו שם במועדון? עוד קטע מוזר לחלוטין... אם יש לך כזה שטף דם, אתה נוסע הביתה ולא לביואין הקרוב? פחחח.

 

[johnny d]

זה לא רק הדיבורים

הוא אומר לה מה הוא רוצה, היא לא אומרת לו שהיא רוצה שהוא יתחיל איתה...
אחד הסימנים לפריקת עצבים היא הסיגרה שהיא מדליקה, לא שמתי לב שהיא עישנה איתו...

בכל מקרה, כן הוא מצוייר כלוזר רציני שמבקר את כולם

וכן הקטע ען המכונת זמן מקרטון גם הרגה אותי מצחוק, סה"כ סדרה מאוד משעשת

אולי הוא ניסה לשחק אותה קול כזה, כאילו שהכל בסדר לא משנה כמה דם יורד וכו...

זה מזכיר לי את הקטע שסוזי לימדה אותי שסוטים יורד להם דם מהאף בצורה גם מוגזמת לפעמים, נראה לי שיפנים מנסים לעשות סדרות שנראות כמו המנגה שלהם.

 

[Simbbam]

לא רק לך נראה

זה ממש בולט שהם מנסים לעשות סדרות וסרטים כמו המנגות שלהם...

 

[innocence]

דווקא לגמרי יש דברים שלא עושים בפומבי

ששונים בין גברים לנשים גם בארץ.
בקבוצות חברים קרובים זה קצת אחרת, אבל סתם בפומבי? יש מלא.

והוא הלך לפגישה במעין פאסיב אגרסיב כזה. כאילו בכוונה למנוע מעצמו להיפגע, כאילו הוא שולט במצב והוא בכלל לא רצה אותה.
כמו הערסים האלו שמתחילים איתך ברחוב וכשאת מנפנפת אותם הם ישר "מי בכלל ייגע בך יא מכוערת"

 

[johnny d]

הזכרת לי את השיר "שגר פגר"

כששאלו את ימי (שם מוזר, נכון?) על מה הוא כתב את השיר, הוא אמר שזה מה שעובר לו בראש מהרגע שהוא קם מהכסא שלו בפאב ועד שהוא מגיע לבחורה שהוא רוצה להתחיל איתה בפאב!
האמת שהראיון הזה קצת (הרבה!) הרס לי את השיר, הייתי בטוח שזה עוד שיר שנאה קומדי גאוני משהו על איזה אקסית מרושעת :\

יש לך כמה דוגמאות לדברים שונים שמצפים מגברים ונשים בצורה שונה בקשר להתנהגות בפומבי בארץ?

 

[innocence]

בכלליות

מצופה מנשים להיות יותר מופנות, עדינות, מנומסות וכאלו.
החל מהצורה שבה את מדברת ומשתתפת בשיחה, וכלה בנגיד.. לעשות גרעפס (שאם גבר יעשה את זה כנראה יגרור צחוק וכשאישה תעשה את זה יגרור שתיקה מביכה בד"כ)

 

[johnny d]

לא בחברה שלי

והייתי בצבא 3 שנים, כך שנתקלתי בכל מיני טיפוסים.
כן ישנם כאלו שמחפשים בחורות עדינות, אבל יש גם כאלו שמחפשים את ההיפך.
לא זכור לי שהייתה דומיננטיות לאחת הגישות.

גם בקשר לגרעפס, מעולם לא נתקלתי באפליה בולטת, כל אחד ודיעותיו.

 

[innocence]

כן טוב..

כבר הסכמנו שאנחנו לא מסכימים בנוגע לראית המציאות בכל הנוגע לנשים וגברים P:

אז אני לא אכנס לזה פעם נוספת.

 

[mishel s]

גם אני אקרא

ראיתי את זה מזמן אז הזיכרון לא הכי חזק אבל גם אותי יעניין לשמוע מה המחשבות שלכם.
זה כן קטע מוזר שביפן לגמרי לגטימי לבחור להמתין שהבחורה תעשה את הצעד הראשון.

 

[johnny d]

זה לא סתם לגיטימי

בפרק הזה, הבחור ביקש ממנה שתזמין אותו לצאת שוב, והיא כמובן אמרה שהיא תעשה זאת והביעה רצון לעשות את זה למרות שהיא ממש התעצבנה על זה שהוא אמור להזמין אותה...

 

[Simbbam]

אני אישית ניסיתי לראות את הפרק

אבל עצרתי באמצע,
די נמאס לי מטלויזיה יפנית ללא כל עלילה מציאותית או הלך רוח שמחובר למציאות.
יכול מאוד להיות שיוצרי הסדרה רצו לגעת בנושא מאוד מוחשי ורלוונטי בחברה היפנית, אבל למה ב90% מהמקרים היוצרים היפניים מביימים סרטים או סדרות שהם
א. מוזרים - אין דרך אחרת להגיד את זה
ב. יש בהם משהו לא טבעי - ההתנהגות של השחקנים בסיטואציות מסויימות לא טבעית, יש פתאום כל מיני אפקטים מוזרים שלא ברור למה הכניסו אותם...
ג. ילדותיים. גם כשמדובר במבוגרים, הרגשות והתגובות, בעיקר הפנימיות שלהם, מאוד ילדותיים ודיכוטומיים.

בקיצור, כל תעשיית הטלויזיה והקולנוע שם די גרועה לטעמי, זו פשוט הדעה שלי וזה מאוד חבל. כמובן שיש מדי פעם דברים מצויינים וריאליסטים! דוגמת saiko no rikon

 

[johnny d]

כל אחד ודעתו

לא רוצה אל תראה.

הסדרה מציירת את התרבות היפנית, והיא פופולארית בין בני ובנות שנות ה20 וה30, האם זה אומר שהסדרה העתק של המציאות ? ברור שלא. גם סדרות ישראליות רחוקות מהמציאות, גם כאלו שמשודרות בחו"ל.
זה תקף גם על סדרות אוסטרליות, אמריקאיות, איריות, ובלגיות.

על מנת להבין את התרבות היפנית, בין השאר יש להבין את הספרות היפנית
והיא כוללת סימנים מטאפורות, והבעת רגשות בצורה שאינה מציאותית.
אם לא תכיר אותם לא תבין דברים אחרים דיי בסיסיים.

אני אישית גם נהנה מהסדרות האלו.

 

[Simbbam]

תראה

ברור לי שזו דעתי האישית וסביר להניח שהסגנון הזה מאוד פופולרי ביפן. אני באופן אישי לא נהנה ממנו, אבל אין מאושר ממני כשאני מוצא סדרה יפנית שגם נוגעת בערכים ובנורמות היפניים אבל גם עושה זאת בצורה מציאותית יותר ושאינה מלאכותית.

 

[johnny d]

אני גם אוהב סרטים שנוגעים בערכים ובנורמות

התרבותיים.

בישראל לדוגמה, אני ממש אוהב חגיגה בסנוקר, ספיחס, גבעת חלפון. וגם הפוך הייתה סדרה מצויינת.
הקשר כמובן בין הסדרות האלו למציאות מקרי לחלוטין.
הקשר בינם לבין התרבות בלתי נפרד.

 

[herouth]

אפרופו saiko no rikon

סוף סוף יצאו הכתוביות באנגלית לפרק האחרון. עכשיו אפשר לצפות בהכל מההתחלה ועד הסוף.

בעיקרון אני די מסכימה איתך. יש המון דרמות שיש בהן "מנגאיות" מוגזמת. אין לי מושג איך השחקנים מוכנים לעשות כמה מהדברים שהם עושים שם (נודאמה קנטבילה, למשל. הבחורה כל הזמן רצה כמו ברווזה וצועקת "גייאבו!" שלא לדבר על המכות שהיא חוטפת ועפה עשרים מטר).

לא הייתי שופטת לפי זה את כל תעשיית הסרטים והטלויזיה, אבל בהחלט יש דרמות שממש קשה לי לראות בגלל האפקטים המחורבנים האלה. אפשר קצת, אבל לא להגזים. למשל דנשה אוטוקו זה קומדיה באופן עקרוני, וכמו כל קומדיה יש בה הגזמות. אבל היה ממש כיף לראות אותה.

 

[Simbbam]

דנשה אוטוקו היא סדרה מצויינת

אבל אולי עלית פה על נקודה אחרת - הרבה פעמים יש מן מישמש מוזר של קומדיה ודרמה ביחד, ואולי זה מה שמוביל למשחק לא טבעי.
למשל - דנשה אוטוקו היא בעלת התפתחות עלילה של דרמה, אבל הרבה מהסיטואציות הלא ריאליסטיות משייכות אותה לסוגת קומדיה.
קצת קשה לי עם הערבוב הזה

 

[Simbbam]

ואני אוסיף לזה

שאני ראיתי מעט מאוד דרמות יפניות שאשכרה התמקדו בלעשות דרמה, ליצור יצירת קולנוע דרמטית אמיתית מבלי לנסות כל הזמן גם לרגש וגם להצחיק.
אני חושב שקראתי הרבה מבקרי קולנוע רבים שמסכימים איתי שהרמה של הקולנוע היפני באופן כללי נמוכה מאוד והוא נמצא בפיגור מאחורי תעשיות מקבילות במדינות אחרות. כמובן שיש פה עניין של טעם אישי ואני בטוח שחלק מכם אוהבים מאוד את הסגנון היפני ומעדיפים אותו על פני, למשל, הסגנון האמריקאי, אבל לי זה פשוט נראה חובבני יותר מדי פעמים.

 

[johnny d]

ראיתי את הכל פעמיים כבר :]

אבל אולי עדיף לראות עם כתוביות.
פעם ראשונה שראיתי את הסדרה הייתי בטוח שהם רבו, התפייסו, והחליטו להתחתן.... (בלבול קטן)
מי חשב שטופס ירוק זה גירושין ואדום זה חתונה :\