モテキ - פרק 1 
- פותח הנושא johnny d
- פורסם בתאריך
אני די מסכימה איתך
אני חושבת שההגדרה מוזרות די הולמת חלק לא קטן מהדרמות. גם באלה שהן לא מוזרות מתחשק לי לפעמים לתת סטירה לגיבורים שיתחילו להגיב כבר. מה שאירוני מבחינתי זה שמה שהתחיל את כל העניין שלי ביפן זה דרמה (או ליתר דיוק מה שנקרא ביפן ספיישל דרמה שזה בעצם סרט לטלוויזיה) שראיתי ביוטיוב והתאהבתי בה לחלוטין. אבל היום אני יודעת שהיא פשוט לא מייצגת את רוב הדרמות ופשוט הפסקתי לנסות לראות סדרות יפניות.
אני חושבת שההגדרה מוזרות די הולמת חלק לא קטן מהדרמות. גם באלה שהן לא מוזרות מתחשק לי לפעמים לתת סטירה לגיבורים שיתחילו להגיב כבר. מה שאירוני מבחינתי זה שמה שהתחיל את כל העניין שלי ביפן זה דרמה (או ליתר דיוק מה שנקרא ביפן ספיישל דרמה שזה בעצם סרט לטלוויזיה) שראיתי ביוטיוב והתאהבתי בה לחלוטין. אבל היום אני יודעת שהיא פשוט לא מייצגת את רוב הדרמות ופשוט הפסקתי לנסות לראות סדרות יפניות.
אגב, הבינוניות הניכרת עלולה להיות תוצאה
הן של החוש האמנותי היפני, שמתייחס להבעת רגשות בצורה אחרת ולכן אנחנו תופסים יצירה כזאת כ"בינונית",
אבל אולי במידה רבה יותר, וזה לחלוטין ניחוש פרוע ולא מדויק מצידי, הוא שזה נובע בעיקר מהיותם של העובדים היפנים, גם אלה שעובדים בחברת הפקות ובסטודיואים השונים, קונפורמיסטים ולא פורצי דרך מבחינה מחשבתית מטבעם! כלומר, אולי לא מדובר בכותבים או במאים שהם "אנשי חזון" במובן שאנחנו מכירים אותו ושמוביל לבימוי יוצא מן הכלל, לעלילה מיוחדת, לכל דבר אחר שהופך יצירה קולנועית מבינונית למצויינת.
בסך הכל, עושה רושם שמדובר בתעשיה שממחזרת את אותם הסיפורים ואת אותם הסרטים שוב ושוב ושוב- כל התגובות נראות אותו דבר, זה תמיד אותן אי הבנות ואותם ריבים ואותם דיאלוגים רווי דמעות של "גימברתי וגימברתי על כל הקשיים אבל אני עדיין לא מספיק טוב למרות שאני אנושי כי ניסיתי..."
בקיצור, זה אותו שטאנץ. עד שמגיע מישהו פורץ דרך שיש לו חזון אחר. וללא ספק יש כאלה ביפן אבל הם לא הרוב.
הן של החוש האמנותי היפני, שמתייחס להבעת רגשות בצורה אחרת ולכן אנחנו תופסים יצירה כזאת כ"בינונית",
אבל אולי במידה רבה יותר, וזה לחלוטין ניחוש פרוע ולא מדויק מצידי, הוא שזה נובע בעיקר מהיותם של העובדים היפנים, גם אלה שעובדים בחברת הפקות ובסטודיואים השונים, קונפורמיסטים ולא פורצי דרך מבחינה מחשבתית מטבעם! כלומר, אולי לא מדובר בכותבים או במאים שהם "אנשי חזון" במובן שאנחנו מכירים אותו ושמוביל לבימוי יוצא מן הכלל, לעלילה מיוחדת, לכל דבר אחר שהופך יצירה קולנועית מבינונית למצויינת.
בסך הכל, עושה רושם שמדובר בתעשיה שממחזרת את אותם הסיפורים ואת אותם הסרטים שוב ושוב ושוב- כל התגובות נראות אותו דבר, זה תמיד אותן אי הבנות ואותם ריבים ואותם דיאלוגים רווי דמעות של "גימברתי וגימברתי על כל הקשיים אבל אני עדיין לא מספיק טוב למרות שאני אנושי כי ניסיתי..."
בקיצור, זה אותו שטאנץ. עד שמגיע מישהו פורץ דרך שיש לו חזון אחר. וללא ספק יש כאלה ביפן אבל הם לא הרוב.
הבעיה שלי היא לא עם בינוני
אלא עם משעמם. אני לא צרכנית איכות או אלטיסטית באופן מיוחד ותעיד על כך ההתמכרות שלי לדרמות קוריאניות. הבעיה שאני כמעט לא מצאתי דרמות שמרגשות אותי, שמעניינות אותי, שגורמות לי לרצות לראות את הפרק הבא כי אני רוצה לדעת מה יקרה לדמויות. מבחינתי זה לא צריך להיות פורץ דרך, חדשני או סוגה עלית. בגדול אני חושבת שיוצרי הדרמות הטלוויזיוניות נסמכים יותר מידי על כוח המשיכה של האיידול התורן שהם מלהקים לתפקיד הראשי ושוכחים שצריך להשקיע בתסריט ובבימוי שלא לדבר על שחקנים טובים ולא סתם כאלה שנראים טוב.
אלא עם משעמם. אני לא צרכנית איכות או אלטיסטית באופן מיוחד ותעיד על כך ההתמכרות שלי לדרמות קוריאניות. הבעיה שאני כמעט לא מצאתי דרמות שמרגשות אותי, שמעניינות אותי, שגורמות לי לרצות לראות את הפרק הבא כי אני רוצה לדעת מה יקרה לדמויות. מבחינתי זה לא צריך להיות פורץ דרך, חדשני או סוגה עלית. בגדול אני חושבת שיוצרי הדרמות הטלוויזיוניות נסמכים יותר מידי על כוח המשיכה של האיידול התורן שהם מלהקים לתפקיד הראשי ושוכחים שצריך להשקיע בתסריט ובבימוי שלא לדבר על שחקנים טובים ולא סתם כאלה שנראים טוב.
מה זאת אומרת לא מציאותי?
בישראל אין דברים כאלו. יפן לעומת זאת זה עולם אחר.
הסיבה שהתחלתי לראות את הסדרה הייתה כי נובוקו ראתה את הסדרה ואמרה לי משהו בסגנון, אתה רוצה להבין מה הבעיה של נשים ביפן, תראה את הסדרה ותבין, הבחור מייצג בין רבע לחצי מאוכלוסיית היפנים.
ואם כבר על דברים לא מציאותיים, היית בהרצאה הזו של הבחור שהסביר למה בנות ב3D (כאילו אמיתיות) לא עושות לו את זה כי הן פשוט לא עומדות בסטנדארטיים המפגרים שלו! (או במילים אחרות הדחקה או תירוץ לעובדה שאין בעולם בחורה שתרצה לצאת איתו)
בישראל אין דברים כאלו. יפן לעומת זאת זה עולם אחר.
הסיבה שהתחלתי לראות את הסדרה הייתה כי נובוקו ראתה את הסדרה ואמרה לי משהו בסגנון, אתה רוצה להבין מה הבעיה של נשים ביפן, תראה את הסדרה ותבין, הבחור מייצג בין רבע לחצי מאוכלוסיית היפנים.
ואם כבר על דברים לא מציאותיים, היית בהרצאה הזו של הבחור שהסביר למה בנות ב3D (כאילו אמיתיות) לא עושות לו את זה כי הן פשוט לא עומדות בסטנדארטיים המפגרים שלו! (או במילים אחרות הדחקה או תירוץ לעובדה שאין בעולם בחורה שתרצה לצאת איתו)
אני בטוחה שגם ביפן זה לא כל כך מוקצן
כלומר, אולי התופעה קיימת, אבל לסינמה היפנית יש נטיה להקצין ולהגחיך תופעות קיימות מה שמקשה עליי להזדהות עם הרבה מהן. זו אחת מהסיבות שאהבתי את קקון שינאי, כי זה הרגיש כמו דרמה אמיתית. כזו שמתארת מצב קיים בלי להקצין את המשחק ולהגחיך את הסיטואציות.
כלומר, אולי התופעה קיימת, אבל לסינמה היפנית יש נטיה להקצין ולהגחיך תופעות קיימות מה שמקשה עליי להזדהות עם הרבה מהן. זו אחת מהסיבות שאהבתי את קקון שינאי, כי זה הרגיש כמו דרמה אמיתית. כזו שמתארת מצב קיים בלי להקצין את המשחק ולהגחיך את הסיטואציות.
יש את העלילה וההצגה
קקון שינאי זה ההיפך המוחלט.
קקון שינאי:
הצגת הנושא - "ריאלית"
העלילה - על סף מדע בידיוני.
בחורה עוזבת את בית הוריה לגור עם זרה מוחלטת...
שתי בחורות מבוגרות מגיל 30 מוצאות בן זוג לחיים ביפן וממש מרוצות מהמציאה...
הפרק הראשון בסדרה הנוכחית:
הצגת הנושא - סגנון מנגה (מוזרה, מגוכחת, מקצינה, בקיצור לא ריאלית)
העלילה - "ריאלית"
בחור לא מוצלח מקבל טלפון מבחורה מעברו שמציעה לו לצאת איתה, קצת מאירועי העבר ודברים שיכולים לעבור לו בראש תוך כדי...
הדבר היחידי שמטריד זה למה היא רוצה לצאת איתו, אבל נתקלתי במציאות במקרים מוזרים יותר...
קקון שינאי זה ההיפך המוחלט.
קקון שינאי:
הצגת הנושא - "ריאלית"
העלילה - על סף מדע בידיוני.
בחורה עוזבת את בית הוריה לגור עם זרה מוחלטת...
שתי בחורות מבוגרות מגיל 30 מוצאות בן זוג לחיים ביפן וממש מרוצות מהמציאה...
הפרק הראשון בסדרה הנוכחית:
הצגת הנושא - סגנון מנגה (מוזרה, מגוכחת, מקצינה, בקיצור לא ריאלית)
העלילה - "ריאלית"
בחור לא מוצלח מקבל טלפון מבחורה מעברו שמציעה לו לצאת איתה, קצת מאירועי העבר ודברים שיכולים לעבור לו בראש תוך כדי...
הדבר היחידי שמטריד זה למה היא רוצה לצאת איתו, אבל נתקלתי במציאות במקרים מוזרים יותר...
לא על סף מדע בדיוני, אבל אוקיי, מסכימה
אבל כל שאר העלילה ממש לא בדיונית.
מודה שזה הזוי משהו שהיאעברה לגור איתה, אבל זה היה רק כי אחרת הן לא היו באות במגע אף פעם וצריך היה לקדם את העלילה.
כל שאר הדברים הרגישו מציאותיים. לבטים, מחשבות.. יכולתי להתחבר לזה.
אני אוהבת מנגה ואנימה, אבל גם שם אני נוטה לצפות יותר בסדרות שמנוהלות בצורה יחסית "הגיונית".
בדרמה אני לא מסוגלת לסבול את ההגשה הזו.
אבל כל שאר העלילה ממש לא בדיונית.
מודה שזה הזוי משהו שהיאעברה לגור איתה, אבל זה היה רק כי אחרת הן לא היו באות במגע אף פעם וצריך היה לקדם את העלילה.
כל שאר הדברים הרגישו מציאותיים. לבטים, מחשבות.. יכולתי להתחבר לזה.
אני אוהבת מנגה ואנימה, אבל גם שם אני נוטה לצפות יותר בסדרות שמנוהלות בצורה יחסית "הגיונית".
בדרמה אני לא מסוגלת לסבול את ההגשה הזו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.