אני גם חושב שצריך
להסתכל על ההרזייה הפלאית שלו (ועל ההשמנה) כמטאפורית, או לפחות פארודית. כאשר צופים בדרמות עם אוריאנטציה של מנגה (כמו my boss my hero, nodame וכמו זאת) ולא להתחרפן מחוסר ההיגיון המטורף שעומד בבסיס של כל הדברים חייבים מידה לא קטנה של השאיית הספק (Suspension of disbelief). היוצרים פה לוקחים לעצמם את החופש האומנותי לעשות דברים שבחיים לא היו קורים במציאות כי הם לא מנסים לדמות מציאות.
זה קצת כמו כשצופים בתיאטרון בונרקו ואומרים לך: ברור שאתה רואה את האנשים בשחור מאחורה, אבל תעמיד פנים שאתה לא (לא שאני מנסה להשוות בין האיכויות של השניים). לפעמים דווקא העובדה שיודעים שזה לא אמיתי מוסיפה משהו.
בקשר לאמירה שלו על "הנס" של ההרזיה הפתאומית. אני פירשתי את זה כאיזו אמירה סרקסטית שכזאת - היוצרים של הסדרה צוחקים על עצמם על זה שהם מרשים לעצמם לעשות דברים בלתי אפשריים שכאלו.
עכשיו אני לא יודע מה איתכם, אבל אני חייב להודות שאני מפיק הנאה סדיסטית מעט מלראות את פוג'ימוטו חוטף מכות וצעקות מהבנות שמקיפות אותו. אלוהים יודע, שזה מגיע לו... ולכן אני דווקא די מחבב את הבלונדינית -בתור זאת שמטיחה בפניו את האמת כל פעם מחדש.
לגבי אקי, היה חלק בפרק שבו ממש חשבתי שהיא סוף סוף יוצאת מהתבנית המעצבנת של ההארם שהסדרה נכנסה אליו - ואומרת לבחור: תקשיב, אני בתור סובייקט חושב ורציני לא בטוחה שאני רוצה אותך באופן אוטומטי ומחכה בשקט שתחליט שאתה אוהב אותי ולא את כל הבנות האחרות שמחכות לך בתור. אולי בעצם אני רוצה להגשים את עצמי אישית או מקצועית עם אומו סנסיי..
אבל כמובן שבסוף הפרק היא חוזרת לסורה ומוכנה לקפוץ איתו למיטה. מצד שני אי אפשר לומר שהיא לא התפתחה בכלל. קודם כל רואים אותה כדמות פחת שתחית - עכשיו אכפת לה מהעבודה שלה, והיא מעריכה את היצירה של אומו סנסיי ואת ההתמסרות שלו. היא גם מחפשת התמסרות כזאת בפוג'ימוטו ולא מספיק לה רק המראה שלו כמו בעבר. חוץ מזה היא מרשה לעצמה עכשיו קצת פחות לשחק את הבובה העדינה והמושלמת. היא צועקת ובוכה, ומעשנת ופוקדת ושותה בירה בפחית. כל מני דברים שלא בדיוק מתאימים, עד כמה שאני מבין, לדימוי של ליידי יפנית.
אומו סנסיי, בתפקיד גולום בפרק הזה ממש עצבן אותי, אני חייב להודות. מצד שני, מעניין שהוא ידע בדיוק מה הולך לקרות אחרי שהוא ייתקשר לפוג'ימוטו, לפחות לפי הציורים בדירה שלו. זה גורם לי לשאול את עצמי למה הוא עשה את זה בכל זאת.
לגבי זה שבחורה שיכורה... אני לגמרי לא מצדיק לנצל אנשים שיכורים - גברים או נשים. אבל אני שואל את עצמי אם במקרה כזה שבו שני אנשים משתכרים באמת יש אחריות אוטומטית לגבר על כל מה שייקרה ביניהם? הרבה יותר הפריע לי העובדה שוא היה כל כך לא נכון להפסיק כשהוא נדרש לזה, וזה שכשהיא ביקשה ממנו עזרה לחפש את אומו סנסיי הוא התחיל לעשות לה פרצופים.
אה, כן, והשוטרים האלו הצחיקו אותי עם ה- いっぱつ לא יספיק, הם ימשיכו עד הבוקר. זה דיאלוג שהייתי יכול לדמיין בהרבה יותר קלות שוטרים ישראליים אומרים... אישהו זה פחות מסתדר לי עם הדימוי של הおまわりさん המקומי...
