10 דברים שאתם לא עושים או לא אוהבים
אשמח אם תשתפו פעולה ותנמקו כמוני (ולא תבקרו את מה שכתבתי, מבטיח לא לבקר את שלכם):
1. לא נוהג- גם לא טרחתי להוציא רישיון וספק אם אי פעם אטרח. אני מרגיש תמיד שזו אחריות של מישהו אחר ולא שלי ולכן "מרשה לעצמי לשים X במשבצת הזאת".
2. לא פעיל ברשתות החברתיות - בעולם המודרני שבו כל הרשויות יודעות עליך הכל, למה שלא תשמור קצת מידע לעצמך?
3. לא מקלל - עד גיל 16 (ומגיל 10) קיללתי והמון. סבתא שלי מצד אבא, בעברה מורה, לקחה אותי לשטיפה חינוכית שבעקבותיה הוצאתי את כל הקללות מאוצר המילים שלי. יוצא דופן- יש לי אלטר אגו ממוצא מרוקאי (אני לא מהמוצא הזה) שאני מוציא אותו מהבקבוק כשאני רוצה להתבדח עם חברים וקרובי משפחה.
4. לא צופה בתוכניות ריאליטי- הדברים שמקרינים שם (בייחוד באח הגדול ושאר שיבוטיו) לא משקפים בעיני שום מציאות, בטח לא את שלי. אני מאחל רק בריאות למי שנהנה מזה.
5. לא אוכל אוכל עתיר רטבים - אשמות בכך סבתא שלי (כן, אותה סבתא מנוחתה עדן מסעיף 3) ובעלת מסעדה שכונתית בשכונה שבה גדלתי שכבר לא קיימת (המסעדה לא קיימת, לגבי המנהלת אני מקווה שעדיין חיה ומאחל לה אריכות ימים). יותר מדי רוטב= לא אוכל.
6. לא מגדל זקן ויותר מדי שיער פנים- אני חושב שלא אהיה יותר גבר או פחות גבר עם זקן או בלעדיו. בעיניי, מה שחשוב זה המעשים ולא העטיפה החיצונית, גם בימינו שבהם החיצוניות והשטחיות שולטים ולא ידע מעמיק ויסודיות.
7. לא מרבה לדבר בסלנג- לראשונה הוצאתי את המילה "אחלה" מהפה באופן חופשי בשיחה עם פקידת בנק בגיל 27. מאז זה נדבק לי. השאר לא, כי אני חושב שזה מוריד את השפה לרבדים שאני לא רוצה לגעת בהם.
8. לא שותה הרבה אלכוהול - אני בקושי לוגם לגימה או שתיים מכוס יין שמוזגים לי. בירה ניסיתי בעבר (לפני שגילו שאני רגיש לגלוטן) ובאותן פעמיים ירקתי בקשת את הדבר הזה מהפה שלי אחרי 2 לגימות. התחברתי רק לסאקי, משקה יפני חם שהוא למעשה יין אורז. גם אותו אני שותה אולי, פעם בחודש ומקסימום כוס וחצי.
9. לא מאמין במזלות - זו גישה דפיטיסטית שמתאימה לאנשים, שלא מאמינים בלקיחת אחריות אישית ובשינוי החיים שלהם לטובה.
10. לא צועק ולא אוהב שצועקים עליי - בשבילי זו שבירת כלים. אם מישהו צועק עליי, אני קם ולוקח את הדברים שלי. צריך גם תרבות דיבור, למרות שאנחנו חיים במדינת ישראל.
אשמח אם תשתפו פעולה ותנמקו כמוני (ולא תבקרו את מה שכתבתי, מבטיח לא לבקר את שלכם):
1. לא נוהג- גם לא טרחתי להוציא רישיון וספק אם אי פעם אטרח. אני מרגיש תמיד שזו אחריות של מישהו אחר ולא שלי ולכן "מרשה לעצמי לשים X במשבצת הזאת".
2. לא פעיל ברשתות החברתיות - בעולם המודרני שבו כל הרשויות יודעות עליך הכל, למה שלא תשמור קצת מידע לעצמך?
3. לא מקלל - עד גיל 16 (ומגיל 10) קיללתי והמון. סבתא שלי מצד אבא, בעברה מורה, לקחה אותי לשטיפה חינוכית שבעקבותיה הוצאתי את כל הקללות מאוצר המילים שלי. יוצא דופן- יש לי אלטר אגו ממוצא מרוקאי (אני לא מהמוצא הזה) שאני מוציא אותו מהבקבוק כשאני רוצה להתבדח עם חברים וקרובי משפחה.
4. לא צופה בתוכניות ריאליטי- הדברים שמקרינים שם (בייחוד באח הגדול ושאר שיבוטיו) לא משקפים בעיני שום מציאות, בטח לא את שלי. אני מאחל רק בריאות למי שנהנה מזה.
5. לא אוכל אוכל עתיר רטבים - אשמות בכך סבתא שלי (כן, אותה סבתא מנוחתה עדן מסעיף 3) ובעלת מסעדה שכונתית בשכונה שבה גדלתי שכבר לא קיימת (המסעדה לא קיימת, לגבי המנהלת אני מקווה שעדיין חיה ומאחל לה אריכות ימים). יותר מדי רוטב= לא אוכל.
6. לא מגדל זקן ויותר מדי שיער פנים- אני חושב שלא אהיה יותר גבר או פחות גבר עם זקן או בלעדיו. בעיניי, מה שחשוב זה המעשים ולא העטיפה החיצונית, גם בימינו שבהם החיצוניות והשטחיות שולטים ולא ידע מעמיק ויסודיות.
7. לא מרבה לדבר בסלנג- לראשונה הוצאתי את המילה "אחלה" מהפה באופן חופשי בשיחה עם פקידת בנק בגיל 27. מאז זה נדבק לי. השאר לא, כי אני חושב שזה מוריד את השפה לרבדים שאני לא רוצה לגעת בהם.
8. לא שותה הרבה אלכוהול - אני בקושי לוגם לגימה או שתיים מכוס יין שמוזגים לי. בירה ניסיתי בעבר (לפני שגילו שאני רגיש לגלוטן) ובאותן פעמיים ירקתי בקשת את הדבר הזה מהפה שלי אחרי 2 לגימות. התחברתי רק לסאקי, משקה יפני חם שהוא למעשה יין אורז. גם אותו אני שותה אולי, פעם בחודש ומקסימום כוס וחצי.
9. לא מאמין במזלות - זו גישה דפיטיסטית שמתאימה לאנשים, שלא מאמינים בלקיחת אחריות אישית ובשינוי החיים שלהם לטובה.
10. לא צועק ולא אוהב שצועקים עליי - בשבילי זו שבירת כלים. אם מישהו צועק עליי, אני קם ולוקח את הדברים שלי. צריך גם תרבות דיבור, למרות שאנחנו חיים במדינת ישראל.
