10 שנים נגזרו על "קדוש" הרבה או מעט?

10 שנים נגזרו על "קדוש" הרבה או מעט?

שלשום פורסם ב YNET על כך שנגזרו 10 שנות מאסר בפועל על ניסים אהרון, עובד משרד הביטחון לשעבר, שהציג עצמו כ"קדוש", סיפר שזרעו הוא נוזל קדושה ועל ידי כך הפיל ברשתו מספר נשים אותן ניצל מינית וכספית. הוא קיבל את הענוש במסגרת עסקת טיעון לאחר שהורשע במעשי אינוס, מעשי סדום, מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ונסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איומים, נסיון לשיבוש מהלכי משפט, זיוף ושימוש במסמך מזויף. מכתב האישום עלה כי אהרון, בשנות ה- 60 לחייו, נהג במשך שנים רבות לפנות לקהל יעד דתי, או לאחרים החפצים לחזור בתשובה. הוא שיקר כשטען שהוא רב קדוש, טהור, שרבנים נוהגים להתייעץ עמו, מלך, צדיק נסתר, שהוא אחד מל"ו הצדיקים, עושה 'תיקון' נפשות, ושולט על מלאכים. בנוסף, הוא גם שיקר לקורבנותיו כשטען בפניהן כי הוא ממלא תפקידים בכירים בשירות הבטחון הכללי ובמוסד, ושהוא ביצע משימות צבאיות מעבר לקו האיוב ושהוא נמצא בקשר מתמיד עם ראש הממשלה, שרים ורבנים מכובדים. לעניות דעתנו, מכיוון שהיה קושי לתביעה בהעדר הקורבנות שרצו להימנע מעדות בבית המשפט (דבר שיגרום להם לחוות מחדש את האירועים הקשים), הרי שהדבר "אילץ" את הפרקליטות להגיע להסדר טיעון זה. אין חולק שללא קושי ראייתי כאמור לעיל, הרי שהנאשם היה צפוי לעונש חמור יותר. תגובות יתקבלו בברכה, לפרשנות רחבה יותר שלנו: עו"ד פלילי שביט קנטור
 
הגעתי למסקנה שאני נגד עסקאות טיעון

אם יש מאשימים ויש נאשם : שיערך משפט הוגן בפני השופטים. לאחרונה נתקלתי במשפט שנערך (שלא בידיעתי וחבל) לחבר קרוב ויקר של המשפחה. מדובר בעלילה מרושעת ונקמנית של נער שהעליל על האדם הזה, שהוא באמת אדם עדין ומיוחד מאד. עו"ד של הנאשם שידל אותו לעסקת טיעון בטענה שסביר שיאמינו לנאשם ואז עונשו יהיה חמור. הנאשם הודה בלחץ הרגע - חזר בו יום אח"כ וביהמ"ש סרב לקבל את החזרה כדי "לא להטריח את המאשים לעבור עדות"... הכל עדיין בהליך משפטי לערעורים. אבל כאן הורשע אדם בדבר שהוא לא ביצע בעוד הרמאי והמעליל - יוצא בפיצוי כספי... אז החלטתי שאני נגד עסקאות טיעון. שיהיה משפט עם ראיות ועדויות וביהמ"ש יחליט.
 
למעלה