זה באמת נהיה עצוב...
נלך צעד צעד. א) זה כן טיעון דבילי. זה שהמוני אנשים קנו את האלבומים שלהם לא אומר שום דבר, אבל שום דבר, על איכות המוזיקה שבתוכם. המוני אנשים קונים גם אלבומים של בריטני ספירס, אז המוזיקה שלה טובה? אני מאוד מקווה שתסכימי איתי שלא. מצד שני, האלבומים המוקדמים של ג'נסיס אף פעם לא מכרו טוב, אבל יש מעט להקות שצרו מוזיקה טובה יותר ממה שהם יצרו. פופלריות לא אומרת שום דבר על איכות. תפנימי את זה. ב) את יכולה להגיד לי מתי כתבתי שהביטלס חרא? ג) אז מה אם הם הושפעו מהביטלס? אני מוקיר תודה לביטלס על השפעתם. אני מודע לחלוטין לזה שבלעדיהם גאונים כמו פרדי מרקורי, או מארק בולאן, או ג'ימי פייג', או רוג'ר ווטרס, לא היו עושים חצי ממה שהם עשו. אבל זה לא הופך את המוזיקה של לנון לטובה יותר מזו של מרקורי או של בולאן או של פייג' או של ווטרס, או של הרבה מאוד אחרים. ד) את יודעת מה? את באמת צריכה לקלוט שיש אנשים שיש להם טעם אחר משלך. זה הדבר הכי בסיסי שיש להבין. לאנשים יש טעם שונה. ויש גם כאלה, רחמנא ליצלן, שלא אוהבים את הביטלס, את קודש הקודשים. והם באמת לא אוהבים אותם. הם לא אומרים את זה בשביל תשומת לב, ולא בשביל להיות וואנה-בי נונקונפורמיסטים, אלא כי הם באמת לא אוהבים אותם. אני יכול להגיד עליהם מה שאני רוצה. גם שהם חרא (מה שלא אמרתי). לא מוצא חן בעיניך? כולי צער.