אתה מערבב, מערבב הרבה...
דתי לאומי וחרדי זה לא אותו דבר. בתקופת האמנסיפציה באירופה (אמצע-סוף המאה ה18) חלה בגרמניה התפלגות ביהדות: כעיקרון, רוב היהודים היו אז יהודים אורתודוקסים. כמובן שהיו גם אז יהודים חילונים (תנועת ההשכלה), אבל מספרם היה מועט מאוד, וההתפתחות הייתה מעט מאוחרת יותר. מהתנועה האורתודוקסית, שבראשה עמד החת"ם סופר, יצאה התנועה הרפורמית, בראשות הרב גייגר. הרפורמים טענו שעם העולם המתפתח, גם היהדות צריכה להשתנות ולהתאים עצמה למציאות, ובעצם לשנות ולבטל את רוב ההלכה שהייתה עד אז. האורתודוקסים, לעומת זאת, טענו שאין לחוקק הלכה חדשה לעם, ומה שנכתב בעבר (אני מתכוון להלכה) נשאר תקף גם לימינו. כמובן שאפשר להוסיף בהתאם לתקופה, אבל אין לכתוב במקום זאת. בתקופה מאוחרת יותר, התפתחה התנועה הציונית וחדרה לאירופה. ואז קמה התנועה הציונית-דתית, ואחרי הרבה שינויים ותהליכים נוצר עוד תת-זרם ביהדות, שהתפתח לדתי-לאומי של ימינו. אז קראו לזרם הזה ניאו-אורתודוקסים, אורתודוקסים מחודשים אם תרצה. הניאו אורתודוקסים הם הדתיים-לאומיים של התקופה הזאת, דתיים ועם זאת ציוניים-להבדיל מאורתודוקסים. האורתודוקסים הם חרדים, וחלקם (הקטן) גם אנטי-ציוניים, כדוגמאת חסידות סטמאר או נטורי-קרטא, שהם כבר קיצוניים ביותר, ויש רבנים ניאו-אורתודוקסים וגם אורתודוקסים שאינם מחשיבים את נטורי קרטא כיהודים (אפילו סטמאר, אנטי ציונים קיצוניים "שוללים" את היהדות של נטורי קרטא). אז ככה שיש קצת הבדל, אולי אנחנו נראים אותו דבר עם הכיפה על הראש, ואולי קל להכליל ולסווג אותנו חיצונית, אבל יש זרמים שונים ורבים ביהדות.
