האמת היא.....
שאחרי שקפצתי שנה נוספת, וזה שוב היה קל, העדפתי לחזור להיות עם חברים שלי, למרות שאני מסתדר עם כולם... פשוט במקרה באותו המוסד החינוכי שהייתי, אלו היו תבניות כיתתיות, קבוצות תלמידים קבועות מא', עד ח', ככה שבכל מקרה היית רגיל למי שהיית רגיל אליו..... אז לא, לא הייתי סובל אם מלכתחילה הייתי איתם, כי, ברוך השם, לא היו הבדלים אנטומים שהפרידו במיוחד ביני לבין אלו ששנתים מעלייו, ולא כל שכן מנטלים. ובקשר לריחוק, אני מתנצל, אבל אני לא נעול על זה שאני מסכים. מי אמר שביה"ס צריך להיות בקרבת מקום? היום, כשהכול ממונע? לא הייתי מעדיפה את התחברותו עם ילדים מקליבר ממש גבוה, שמן הסתם, "ירכשו לעצמם" בהמשך החיים מקצוע בעל יוקרת סטטוס גבוהה (וטיפה להיות פחות פוליטיקלי קורקט - סטטית ממשפחות טובות? ששמות את הצאצא במרכז), מאשר שיתחבר עם "ילדים מהשכונה", שאני חושב ששנינו יודעים מה בדיוק הוא ילמד מזה? בנוסף, אם את רוצה שיהיו לו מכרים בסביבת החברה המיידית, תמיד יש תנועות נוער, חוגים וכ'ו. ככה יש לו קבוצת חברים איכותית, ואחת פחות מאותגרת גיאוגרפית, וכיסית את עצמך מכל הצדדים. חישבי לעצמך מה הוא ילמד עד ו' בביה"ס ההוא, ובזה שבשכונה שלך? ואין סיבה להאמין במערכת החינוך שלנו... גבריאל. נ.ב. 11 שנה במקום מזוויע, שאולי מי יודע, הוא יצא ממנה נרקומן (הקצנה להמחשה, מה הגם שהיא ממש, אבל ממש לא משוללת מציאות, נכון למצב האקטואלי ובהקשר הרלוונטי), או שהוא יצא ממנה חומר של טכניון, למשל? אני מאמין שזה דיי ברור, לא?