תומס וולדון
New member
אפשר לאמץ.
2 שאלות.
- פותח הנושא תומס וולדון
- פורסם בתאריך
Moved
I was moved by what you say about your love to your ex - I don't think I've ever heard you talk this way. maybe you should thank Arava for bringing this out fo you. Then, I thing that the most impotant thing iis difference btween people. I know now about 6-7 ftms and twice that no; mtfs, and all I can say they are very different from each other and that even when they have similar experiences, they take them differently. I could give names, but I guess you know what I mean. Same is true for the scores of women I know, and for the smaller no. of men I know. I recommend Connell's Masculinities (1995) which shows how different mail experiences are! But than there are some genralizations. there are some experience that most Ts go through and most women don't: coming out in front of the falily 5ok G and L do have this, but diffetent), the need to finance the transition, etc. then there are some largely mail experience, that mtf Ts share: working long hours is usually impossible for many women, esp; with kids. hi-tech jobs many times mean working long hours, and women who go home like 1900 are critciezes by their male peers. Than Ts many times work long hours. I know Many Ts who work Hi-tech, I know Many Ts who stay "dads", because thats they way they were: theey are women by identity, but their social role, their ecinomic role, their earning and what follows, the nature of their relation with kids they had before the transition is "manly".
I was moved by what you say about your love to your ex - I don't think I've ever heard you talk this way. maybe you should thank Arava for bringing this out fo you. Then, I thing that the most impotant thing iis difference btween people. I know now about 6-7 ftms and twice that no; mtfs, and all I can say they are very different from each other and that even when they have similar experiences, they take them differently. I could give names, but I guess you know what I mean. Same is true for the scores of women I know, and for the smaller no. of men I know. I recommend Connell's Masculinities (1995) which shows how different mail experiences are! But than there are some genralizations. there are some experience that most Ts go through and most women don't: coming out in front of the falily 5ok G and L do have this, but diffetent), the need to finance the transition, etc. then there are some largely mail experience, that mtf Ts share: working long hours is usually impossible for many women, esp; with kids. hi-tech jobs many times mean working long hours, and women who go home like 1900 are critciezes by their male peers. Than Ts many times work long hours. I know Many Ts who work Hi-tech, I know Many Ts who stay "dads", because thats they way they were: theey are women by identity, but their social role, their ecinomic role, their earning and what follows, the nature of their relation with kids they had before the transition is "manly".
נורה גרינברג
New member
Marks in the sand
Uri, Yup, we don't talk about these things very often, do we. Anyway, Arava is very good at touching on all kinds of important issues. I'd love to answer in detail to some of those which are contained in her last posting, if I could only find the time for it (maybe later tonight). People tend to generalize out of their own personal experiences, which is something one should be very aware of and try to avoid at all costs. Reality is by far more variegated and multifarious than any one of us can ever expect to meet personally. That every person is different is a truism frequently forgotten. On the other hand, there are some common experiences many people do share. That's the problem: to be capable to find similarity within variety, and variety within similarity. Sure, some MtoFs do work long hours as they are not encumbered by childcare, but then, you see, many lesbians are in the same situation, and even a few married hetero women. So what does this say about MtoFs? Not much in my view. The transition process is a very intense part of any TS life, but once it is finished, it recesses into the past. The intensity of the crossing over process is erased by our everyday experiences, much like marks in the sand are wiped away by the waves. After transition we are just who we are, men or women or anything in between, living our lives like everyone else. Nora
Uri, Yup, we don't talk about these things very often, do we. Anyway, Arava is very good at touching on all kinds of important issues. I'd love to answer in detail to some of those which are contained in her last posting, if I could only find the time for it (maybe later tonight). People tend to generalize out of their own personal experiences, which is something one should be very aware of and try to avoid at all costs. Reality is by far more variegated and multifarious than any one of us can ever expect to meet personally. That every person is different is a truism frequently forgotten. On the other hand, there are some common experiences many people do share. That's the problem: to be capable to find similarity within variety, and variety within similarity. Sure, some MtoFs do work long hours as they are not encumbered by childcare, but then, you see, many lesbians are in the same situation, and even a few married hetero women. So what does this say about MtoFs? Not much in my view. The transition process is a very intense part of any TS life, but once it is finished, it recesses into the past. The intensity of the crossing over process is erased by our everyday experiences, much like marks in the sand are wiped away by the waves. After transition we are just who we are, men or women or anything in between, living our lives like everyone else. Nora
ערבה, זה פשוט לא נכון
כFTM אני יכול להגיד ש- א. אם נקבה לא שוכב\ת עם גברים לא אמור להיות שום חשש מהריון. נראה לי שרוב הFTMים לא שכבו עם גברים בילדותם. המקבילה הזכרית - להכניס להריון. זאת אותה רמה של חרדה ובערך אותה תחושה. ב. ווסת זה דימום ככל דימום אחר. גם זכרים מדממים מפעם לפעם רק מאזורים אחרים בגוף. ג. יש נקבות שלא מפחדים\ות להסתובב בלילה לבד. זה תלוי בבטחון עצמי, בכוח הפיזי ובעוד כל מיני תכונות שלא מקושרות למין ספציפי. ד. לא כל אדם מושפע מהנורמות ולא כל חיברות מצליח. עובדה שטרנסקסואלים לרוב לא מפנימים את החיברות כי זה פשוט נוגד את הטבע שלהם. בכל מקרה, החוויות האלה נתפסות כנראה משמעותיות בקרב נקבות עם זהות נשית. החוויות העיקריות שעוברים בגלל המין זה נסיונות החברה להכניס סטריאוטיפים לראש, אבל לא כל אחד מפנים או מתייחס לנסיונות האלה ולכן חווה חוויות שונות.
כFTM אני יכול להגיד ש- א. אם נקבה לא שוכב\ת עם גברים לא אמור להיות שום חשש מהריון. נראה לי שרוב הFTMים לא שכבו עם גברים בילדותם. המקבילה הזכרית - להכניס להריון. זאת אותה רמה של חרדה ובערך אותה תחושה. ב. ווסת זה דימום ככל דימום אחר. גם זכרים מדממים מפעם לפעם רק מאזורים אחרים בגוף. ג. יש נקבות שלא מפחדים\ות להסתובב בלילה לבד. זה תלוי בבטחון עצמי, בכוח הפיזי ובעוד כל מיני תכונות שלא מקושרות למין ספציפי. ד. לא כל אדם מושפע מהנורמות ולא כל חיברות מצליח. עובדה שטרנסקסואלים לרוב לא מפנימים את החיברות כי זה פשוט נוגד את הטבע שלהם. בכל מקרה, החוויות האלה נתפסות כנראה משמעותיות בקרב נקבות עם זהות נשית. החוויות העיקריות שעוברים בגלל המין זה נסיונות החברה להכניס סטריאוטיפים לראש, אבל לא כל אחד מפנים או מתייחס לנסיונות האלה ולכן חווה חוויות שונות.
רגע.. ברח לי...
שלב הילדות/נעורים הזה אליו אני מתייחסת - ממשיך להתקיים בעצמותיה של כל אשה בוגרת. המשפט "כל אשה היא נפגעת תקיפה מינית" - הוא קשה אבל נכון. בדיוק כמו שכל שחור הוא נפגע נחיתות-גזעית, גם היום, כשכבר אין עבדות ואפלייה בעולם. קשה לנו להיות חלק מעולם שכך פניו, אבל- להתעלם מזה לא מביא את השינוי - אלא מרחיק אותו מלהגיע להשלמתו. אני מגדלת שתי בנות ובן, וכאֶם אני כבר עתה מודעת להבדלים. אפילו כשהם מסתובבים עירומים על החוף, אני רואה את ההבדל בין האופן בו מתבוננים א/נשים מסביב בבנות- ובבן... ובאותו עניין - ההבדל בין כהנא חי השיקוץ, לבין הפמיניסטיות המבולבלות האלה, שמן הראוי שיתעשתו ויפה-שעה-אחת-קודם, הוא גדול דיו כדי לא לשים אותן בכפיפה אחת. וזאת על שום שחבורת החוליגאנים היהודונאצים האלו הם קבוצה רצחנית-עבריינית , ואילו ה"פמיניסטיות" האלו עד כמה שידוע לי הן מאותגרות-אידאולוגית, אבל מעולם לא פגעו בגופו של אדם... וזה קצת מזכיר לי את הזילות שבהשוואת כל אירוע גזעני - לשואה. כלומר: דומה - אבל לא בר-השוואה.
שלב הילדות/נעורים הזה אליו אני מתייחסת - ממשיך להתקיים בעצמותיה של כל אשה בוגרת. המשפט "כל אשה היא נפגעת תקיפה מינית" - הוא קשה אבל נכון. בדיוק כמו שכל שחור הוא נפגע נחיתות-גזעית, גם היום, כשכבר אין עבדות ואפלייה בעולם. קשה לנו להיות חלק מעולם שכך פניו, אבל- להתעלם מזה לא מביא את השינוי - אלא מרחיק אותו מלהגיע להשלמתו. אני מגדלת שתי בנות ובן, וכאֶם אני כבר עתה מודעת להבדלים. אפילו כשהם מסתובבים עירומים על החוף, אני רואה את ההבדל בין האופן בו מתבוננים א/נשים מסביב בבנות- ובבן... ובאותו עניין - ההבדל בין כהנא חי השיקוץ, לבין הפמיניסטיות המבולבלות האלה, שמן הראוי שיתעשתו ויפה-שעה-אחת-קודם, הוא גדול דיו כדי לא לשים אותן בכפיפה אחת. וזאת על שום שחבורת החוליגאנים היהודונאצים האלו הם קבוצה רצחנית-עבריינית , ואילו ה"פמיניסטיות" האלו עד כמה שידוע לי הן מאותגרות-אידאולוגית, אבל מעולם לא פגעו בגופו של אדם... וזה קצת מזכיר לי את הזילות שבהשוואת כל אירוע גזעני - לשואה. כלומר: דומה - אבל לא בר-השוואה.
אני לא יודעת אם קשור
ואולי זה טרנסופובי- אבל כשמישהי כמו ניבי אומרת שהיא לא פמיניסטית ו/או לא חושבת שקיימת אפליה נגד נשים, מתחשק לי להגיד לה שאחרי שתחיה כאישה כמה שנים היא אולי תדבר אחרת. כשטרנסית לסבית צעירה מאוד אומרת לי שכבר אין אפליה נגד לסביות, אין לי ספק שהיא אומרת את זה כי היא לא יודעת. כי היא אולי לסבית, אבל החברה לא התייחסה אליה ככזו עד לפני כמה חודשים, ולכן האמירה הזאת שלה גורמת לי כעס. מה שאולי לא יקרה אם היא תגיד את זה אחרי "קילומטרז'" מסויים של חיים כלסבית. אין מה לעשות, יש חוויות שהן דומות (גם אם לא זהות) אצל רוב הנשים וטרנסיות לא חוו אותן, או חוו אותן בצורה שונה, או יחוו אותן אחרי תקופה מסויימת של חיים בתפקיד החברתי של אישה.
ואולי זה טרנסופובי- אבל כשמישהי כמו ניבי אומרת שהיא לא פמיניסטית ו/או לא חושבת שקיימת אפליה נגד נשים, מתחשק לי להגיד לה שאחרי שתחיה כאישה כמה שנים היא אולי תדבר אחרת. כשטרנסית לסבית צעירה מאוד אומרת לי שכבר אין אפליה נגד לסביות, אין לי ספק שהיא אומרת את זה כי היא לא יודעת. כי היא אולי לסבית, אבל החברה לא התייחסה אליה ככזו עד לפני כמה חודשים, ולכן האמירה הזאת שלה גורמת לי כעס. מה שאולי לא יקרה אם היא תגיד את זה אחרי "קילומטרז'" מסויים של חיים כלסבית. אין מה לעשות, יש חוויות שהן דומות (גם אם לא זהות) אצל רוב הנשים וטרנסיות לא חוו אותן, או חוו אותן בצורה שונה, או יחוו אותן אחרי תקופה מסויימת של חיים בתפקיד החברתי של אישה.
תומס וולדון
New member
אני לא יודע אם זה קשור
לפני כמה ימים קלארנס ואני הלכנו לאכול פלאפל באבן גבירול, והיינו בנים. כלומר, כולם חשבו שאנחנו בנים, והתייחסו אלינו כאל בנים. רציתי לנשק אותו, אבל פתאום הבנתי שזה אומר שאנחנו הומואים ואם עד עכשיו חשבתי ש"הומואים זה בסדר, לפחות בת"א", פתאום היו לי המון חששות מתגובות של אנשים מסביב. כמובן שהדמיון שלי הרחיק לכת ותהה מה יקרה כשנלך באיזה רחוב חשוך ונחזיק ידיים או כשנשב באוטובוס ליד מישהו לא סבלני. כלסבית יש לי המון כוח ברחוב, אני מרשה לעצמי, אני מגן על עצמי, אבל ככה, אני לא יודע, פשוט כשקראתי את ההודעה שלך, היה לי פלאשבק לתחושה הזו של הכאב העמום בבטן, כמו אחרי חבטה, של פחד. ורציתי לכתוב.
לפני כמה ימים קלארנס ואני הלכנו לאכול פלאפל באבן גבירול, והיינו בנים. כלומר, כולם חשבו שאנחנו בנים, והתייחסו אלינו כאל בנים. רציתי לנשק אותו, אבל פתאום הבנתי שזה אומר שאנחנו הומואים ואם עד עכשיו חשבתי ש"הומואים זה בסדר, לפחות בת"א", פתאום היו לי המון חששות מתגובות של אנשים מסביב. כמובן שהדמיון שלי הרחיק לכת ותהה מה יקרה כשנלך באיזה רחוב חשוך ונחזיק ידיים או כשנשב באוטובוס ליד מישהו לא סבלני. כלסבית יש לי המון כוח ברחוב, אני מרשה לעצמי, אני מגן על עצמי, אבל ככה, אני לא יודע, פשוט כשקראתי את ההודעה שלך, היה לי פלאשבק לתחושה הזו של הכאב העמום בבטן, כמו אחרי חבטה, של פחד. ורציתי לכתוב.
תומס וולדון
New member
אבל בעצם
פתאום חשבתי שכוח צריך להיבנות, בטח גם כלסבית לא הייתי ישר חזק ויודע-איך-להגיב. אני צריך ללמוד. בינתיים מפחד.
פתאום חשבתי שכוח צריך להיבנות, בטח גם כלסבית לא הייתי ישר חזק ויודע-איך-להגיב. אני צריך ללמוד. בינתיים מפחד.
FreakOnALeash
New member
<חיבוק>
בינתיים- להתחמק, לתת להם רק להבין שזה לא עניינם ושהם הם המוזרים שבכלל הם נהנים להסתכל?
בינתיים- להתחמק, לתת להם רק להבין שזה לא עניינם ושהם הם המוזרים שבכלל הם נהנים להסתכל?
עוד חיבוק -
בטח להיבנות. להאמין בעצמך, לרכוש "שפה זרה", ולזכור שגם אחרי תיספורת רגילה יש "זמן הסתגלות". אני זוכרת את עצמי אחרי ש"יצאתי מהארון" - הולכת ברחוב ובטוחה פתאום שכולם עוצרים מעיסוקיהם רק כדי להציץ בי וללחשש... והאמת?? עברו כמעט שני עשורים מאז - ועדיין יש רגעים כאלה. זה רק נעשה (הרבה) יותר קל... לא לגמרי נעלם.
בטח להיבנות. להאמין בעצמך, לרכוש "שפה זרה", ולזכור שגם אחרי תיספורת רגילה יש "זמן הסתגלות". אני זוכרת את עצמי אחרי ש"יצאתי מהארון" - הולכת ברחוב ובטוחה פתאום שכולם עוצרים מעיסוקיהם רק כדי להציץ בי וללחשש... והאמת?? עברו כמעט שני עשורים מאז - ועדיין יש רגעים כאלה. זה רק נעשה (הרבה) יותר קל... לא לגמרי נעלם.
eliott smith
New member
מציטער, תומס...
אני דווקא מאוד הייתי שמח לראות אותך ואת קלארנס מתנשקים ברחוב, אבל זה כי אתם נורא חמודים ביחד ועדיין זה לא מנומס מצדי. ובכלל, נשיקות זה יפה, ולא משנה מה אנשים טיפשים חושבים.
אני דווקא מאוד הייתי שמח לראות אותך ואת קלארנס מתנשקים ברחוב, אבל זה כי אתם נורא חמודים ביחד ועדיין זה לא מנומס מצדי. ובכלל, נשיקות זה יפה, ולא משנה מה אנשים טיפשים חושבים.
DarlingAdam
New member
{חיבוק גדול}
ויום אחד נתגבר על הפחד
...אבל אני לגמרי מבין את ההבדל בתפיסה בין לסביות והומואים, בהיותי בעצם שניהם. כלומר.. אני מזדהה עם מה שאמרת.
ויום אחד נתגבר על הפחד
...אבל אני לגמרי מבין את ההבדל בתפיסה בין לסביות והומואים, בהיותי בעצם שניהם. כלומר.. אני מזדהה עם מה שאמרת.רציתי להביא את הקומיקס
שפתאום ראיתי שקלארנס כבר הביא. ולהגיד שמה שטוב זה שאנחנו יכולות ויכולים לראות את המציאות בצורה מורכבת יותר מאשר "זו אפליה של טרנסים" או "רק נשים שנולדו נשים יכולות להיכנס לכאן". מה שמקסים בעיניי בקומיקס הטרנסי הזה הוא שהוא מצליח להעביר את הביקורת על פסטיבל הנשים של מישיגן מתוך המון אמפתיה למקומן הדפוק של נשים בחברה פטריארכלית, שנזקקות להגן על עצמן במרחבים "של נשים". ברוב הפסטיבלים של נשים, למרבה השמחה, אימצו את ההגדרה "נשים וטרנסימיות", אבל גם במקום שבו יש מדיניות כזו, אני חושב שזו סיטואציה מורכבת ולא שחורה ולבנה כמו שכמה מהתגובות כאן הציגו אותה. כנ"ל בדיוק בדיוק המקרה של חן אלקובי - אין צד טוב וצד רע, צד צודק וצד טועה. שני הצדדים צודקים, והמציאות מורכבת וסבוכה. הסיסמאות ש"כביסה שחורה" הגיעה איתן היו סיסמאות דו-כיווניות שאהבתי (הייתי בחו"ל כשהן נהגו) - "טרנסג'נדרס לא מתחזים - קורבנות אונס לא ממציאות" או "זכויות נשים - זכויות טרנס - מאבק אחד", "לתקצב ניתוחים לשינוי מין - לתקצב מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית" וכן הלאה. הכוח שלנו, בעיניי, הוא ביכולת לראות את המצב בגווני האפור שלו. יש יותר מדי טרנסים מיזוגנים וסקסיסטים, ויותר מדי הומואים ולסביות טרנספובים, אין צורך להוסיף עליהם. מוטב לנסות להבין את מורכבות החיים של נשים בעולם פטריארכלי מדכא, ולהרכיב עליה את האישיו הטרנסי באופן שיכול לפעמים לחרוק ולהתנגש. חריקות והתנגשויות הן לא דבר מפחיד, הן חלק ממורכבות החיים, ולא צריך ישר לפנות לכיוון הדמגוגי של הצגת צד אחד כרשע טהור ובור לעומת הצד האחר הנאור, המתקדם, הצודק. יש לנו מספיק אנשים ונשים מבחוץ שיעשו את זה.
שפתאום ראיתי שקלארנס כבר הביא. ולהגיד שמה שטוב זה שאנחנו יכולות ויכולים לראות את המציאות בצורה מורכבת יותר מאשר "זו אפליה של טרנסים" או "רק נשים שנולדו נשים יכולות להיכנס לכאן". מה שמקסים בעיניי בקומיקס הטרנסי הזה הוא שהוא מצליח להעביר את הביקורת על פסטיבל הנשים של מישיגן מתוך המון אמפתיה למקומן הדפוק של נשים בחברה פטריארכלית, שנזקקות להגן על עצמן במרחבים "של נשים". ברוב הפסטיבלים של נשים, למרבה השמחה, אימצו את ההגדרה "נשים וטרנסימיות", אבל גם במקום שבו יש מדיניות כזו, אני חושב שזו סיטואציה מורכבת ולא שחורה ולבנה כמו שכמה מהתגובות כאן הציגו אותה. כנ"ל בדיוק בדיוק המקרה של חן אלקובי - אין צד טוב וצד רע, צד צודק וצד טועה. שני הצדדים צודקים, והמציאות מורכבת וסבוכה. הסיסמאות ש"כביסה שחורה" הגיעה איתן היו סיסמאות דו-כיווניות שאהבתי (הייתי בחו"ל כשהן נהגו) - "טרנסג'נדרס לא מתחזים - קורבנות אונס לא ממציאות" או "זכויות נשים - זכויות טרנס - מאבק אחד", "לתקצב ניתוחים לשינוי מין - לתקצב מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית" וכן הלאה. הכוח שלנו, בעיניי, הוא ביכולת לראות את המצב בגווני האפור שלו. יש יותר מדי טרנסים מיזוגנים וסקסיסטים, ויותר מדי הומואים ולסביות טרנספובים, אין צורך להוסיף עליהם. מוטב לנסות להבין את מורכבות החיים של נשים בעולם פטריארכלי מדכא, ולהרכיב עליה את האישיו הטרנסי באופן שיכול לפעמים לחרוק ולהתנגש. חריקות והתנגשויות הן לא דבר מפחיד, הן חלק ממורכבות החיים, ולא צריך ישר לפנות לכיוון הדמגוגי של הצגת צד אחד כרשע טהור ובור לעומת הצד האחר הנאור, המתקדם, הצודק. יש לנו מספיק אנשים ונשים מבחוץ שיעשו את זה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.