3 פסיכולוגיות ופסיכיאטר- מהצד השני

[איש של מגע]

3 פסיכולוגיות ופסיכיאטר- מהצד השני

אני במקצועי מטפל במגע. עיסוי לסוגיו ורפלקסולוגיה.בלי שום דיפלומה או יומרה לטפל בנפש נטו.
יצא לי עד כה לטפל (להבדיל מלהיות מטופל) ב3 פסיכולוגיות ובפסיכיאטר אחד.
האמת, הופתעתי מרמת הסטרס הגבוהה אצלם בגוף. הרבה יותר מהאדם /מטופל ממוצע והרי לרובנו יש סטרס ברמה זו או אחרת. הגוף לא משקר.
כולם היו עם שכמות-כתפיים-גפיים נוקשות בטירוף. חלקם עיניים פקוחות כל הטיפול. אחת התוודתה מולי בחצי פה שהיא בדיכי ונמאס לה מהמקצוע השוחק לדבריה..
שאלתי-האם הנ'ל יכולים עדיין לתת שירות טוב ורגיש או נאלצים לשים מסיכה כמו לא מעט אנשים?

ובעיניין אחר-לאימי יש מאניה דפרסיה ובנוסף עקב בעיה בריאותית כפות ידייה לא מתפקדות. לא יכולה לבשל לתפארת כבעבר ,לא לכתוב וכו.היא הולכת פה ושם לפסיכיאטר
ולוקחת כדורים באופן לא סדיר ולא אחראי והולכת ושוקעת בדיכאון עמוק יותר ויותר. אפילו הנכדים כבר לא מעלים אצלה חיוך ושמחה. מתסכל שגם אני כמטפל ושאר המשפחה לא מצליחים לעזור לה.. רעיונות?

 

[Lady Stark]

היי אמיר

מעניין, העניין שסיפרת על המטפלים. זה ידוע שפסיכולוגים אמורים להיות מטופלים גם הם אבל לא יודעת כמה זה קורה בפועל. תכלס, תאר לעצמך כל כך הרבה שעות של מיקוד והקשבה ביום. נראה לי סופר קשה.
לגבי אמך, מצטערת לשמוע על הקושי שלה. אני חושבת שהעצה הכי טובה נמצאת בגוף ההודעה שלך. חשוב שהיא תיכנס למשטר טיפולים עקבי. עם מעקב שוטף של פסיכיאטר, לא פה ושם, ועם פגישות שבועיות של פסיכולוג.
שגרת טיפול מאפשרת תהליכי למידה; איך להתמודד טוב יותר עם המצב החדש, אילו תהליכי חשיבה פוגעים בנו וכ'ו
כמובן שחשוב להתמיד בכדורים ובכלל, מילת המפתח היא התמדה.

מאחלת לכם תקופה קלה יותר. אם אני יכולה לעזור בעוד משהו אתה מוזמן לפנות אלי במסרים.

 

[איש של מגע]

היי ליידי

יש לא מעט בעלי מקצוע שהולכים יחפים ולא מנצלים הכלים שלמדו/רכשו כדי לטפל גם בעצמם. לא רק פסיכלוגיות וכו.
אני מחר אמור לטפל גם בעצמי (במגע) דרך קולגה.המון מן דחיתי זאת

ולגבי אימי- אי אפשר לכפות עלייה טיפול ולא מצליחים לשכנעה להתמיד ולא 'לשחק' בכדורים..מי שלא עוזר לעצמו אחרים יתקשו לעשות עבורו העבודה לא?

ולגבייך ליידי-אני חושב שזה מרשים ומעורר הערכה שמנהלת פורום זה היא לאו דווקא אשת מקצוע אלא אחת שחווה או חוותה דיכאון (לא יודע מה זה מג'ורי? יודע ומזהה שיש לך יכולת נתינה והקשבה. וזה לא מעט.

 

[Lady Stark]

היי

אוקיי, אני מבינה עכשיו שיש פה עניין של חוסר מוטיבציה אצלה. אתה יכול להגיד מה גורם לו? אם זו פונקציה של הדיכאון או סרבנות כללית?

מניסיוני עם עצמי ועם חולים אחרים, במידה ואתה מנסה לדבר איתה חשוב שלא תסתיר ממנה דבר, שתתייחס אליה כאל שווה לך.
להסביר לה על ההשלכות שיש להתדרדרות שלה על עצמה ועליכם כמשפחה, ועם זאת חשוב להיות זהירים ולא לגרום לה להרגיש אשמה. אשמה היא רגש שהדיכאון יוצר גם ככה.

בעוד שבוע וחצי נארח פה בפורום לראשונה פסיכולוג שיוכל לענות על שאלות. אני אפנה אליו את העניין כדי שינסה לעזור.

בנוסף, אולי שווה להתחיל עם טיפול משלים כמו עיסוי או דיקור, משהו שיעזור לה קצת להיפתח בינתיים

ותודה,

אני שמחה להיות פה.

 

[איש של מגע]

אכן חוסר מוטיבציה אצל אימי..

ייאוש כללי ועמוק. יושבת בכורסא וכאילו מחכה שאלוהים יקח אותה..או לחילופין ישנה המון. זה כבר גרוע הרבה יותר מהתקופות של מאניה דפרסיה של מרץ בלתי נדלה ואחכ נפילות..

מדי פעם אני עושה לה עיסוי או רפלקסולוגיה (המקצוע שלי) ..לא עוזר. אדישה לרוב בלי תודה אפילו..
דיקור לומד כרגע. אך מרגיש שמתחיל לפתח כעס עליה לצד התיסכול למרות שאסור לי לשפוט אותה.

 

[Lady Stark]

היי שוב

זה באמת בסדר שאתה מרגיש את התסכול הזה והכעס. אתה דואג לאמך, רואה בנאדם שאתה אוהב מזניח את עצמו וזה קשה כפליים כשמדובר בהורה. אנחנו הרי אמורים לראות אותם חזקים...
אתה גם עובד בתחום הרפואה המשלימה. טיפול היא דרך חייך, ומה שאמך עושה עכשיו נוגד את כל דרך חייך.
מקווה שזה שיש לך איפה לפרוק את התסכול יוכל לעזור איכשהו.

אני אפנה את השאלה שלך לפסיכולוג של הפורום אבל לדעתי כרגע חשוב שתעשו את כל מה שניתן כדי שהיא תיקח את הכדורים בהתמדה. אם זה לדאוג לתת לה אותם אחת ליום או לחלק אותם בקופסא מיוחדת, או לפנות להשגת עובד סיעודי שיגיע אחת ליום כדי לדאוג שהיא לוקחת אותם. תתייחס לזה כאילו אלו כדורים ללחץ דם או תפקוד בלוטת התריס. כדורים אנטי דיכאוניים יכולים להיתפש כפחות קריטיים אבל זה ממש לא נכון. ההיפך, יכול מאוד להיות שהמצב שלה מוחמר מה"און אנד אוף" הזה.

 

[איש של מגע]

תודה נשמה

 

[אורה11היחידה]

השפיטה של אדם אחר לעולם איננה הוגנת.

אף אחד לא יכול לדעת איך הוא עצמו היה מגיב - לו היה באותה סיטואציה בדיוק. כוונתי - בדיוק - ולא בערך..

 

[kasharel85]

לדעתי

כדאי לך לשטף בזה את המטפלים שלה אולי היא לא מספרת והם לא יודעים שמצבה מדרדר לכן היא לא מקבלת טיפול מתאים וסדיר והם צריכים לדעת מזה ואולי להצמיד לה מדריכה ועובדת סוציאלית שיסדרו איתה כדורים בקלמר תרופות ואולי זה יעזור

 

[magy]

ואני מציעה

על סמך ניסיון .....
לבדוק את בלוטת התריס.....
יש מצבים של תת תריסיות (בלוטה שאינה מתפקדת)
שגורמת למצבים נפשיים קשים ביותר.........
הרופאים צריכים לעשות בדיקת דם כאבחנה ראשונה במקרים כאלה.....
אחרי שלילה..... להמשיך לחפש את הכדור שיכול לאזן...
ידוע לי על ליתיום עם תופעות לוואי מאד מאד לא נעימות
אבל מאזנות מצבי רוח.....הירוד מאד........ עד כדי אובדנות.
כל החכמה היא למצוא את התרופה המתאימה.....עם הכי פחות תופעות לוואי...
וגם אז לוקח לפחות חודש עד שרואים תוצאה כל שהיא.........
לא לסמוך על רופא אחד..... צריך חוות דעות נוספות
לכל רופא האסכולה שלו........ והעקשנות שלו להיות צודק.

 

[איש של מגע]

מבחינה אתית אסור לפסיכיאטר

לדבר או לשתף אותי או אחר ממשפחתי שלא בנוכחות אימי.
אבי הלך פעם עם אימי (למורת רוחה) לפסיחכיאטר וזה נגמר בפיצוץ..
יש לה בטן מלאה עליו עשרות שנים סביב נושא האינטימיות-סקס למרות שנראה שהוא מטפל ודואג לה פיזית באופן יוצא מו הכלל..

וכן היא בעקרון לוקחת ליתיום. תרופה וותיקה של כמה עשורים שכל פעם איזנה אותה עד הסיפור עם ניתוחי הידיים שלא הועילו /והפסקת השימוש בה באופן סדיר..

 

[איש של מגע]

ומוזר לי שכל השרשור לא נוגע ב..

במה שכתבתי על חוויותיי כמטפל מול פסיכולוגיות ופסיכיאטר שבעצמם היו בסטרס אדיר ואולי אף בדיכאון. נזהר מהכללה ובטח לא מאבחן אך מאז יותר מסוייג..הרי התפקיד שלהם כמטפלים לשדר חוזק ידע רוגע . לא חולשה או קושי חלילה.. אז שמים מסיכה או מטפלים גם בעצמם כנדרש?

ותודה לכל מי שהגיבה לגבי אימי. מעריך זאת.